פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הבטים על הדחתו של עמוס גלעד מתפקידו
ע. צופיה (יום רביעי, 25/02/2009 שעה 21:00)


הבטים על הדחתו של עמוס גלעד מתפקידו

ע. צופיה



ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הדיח את האלוף (במיל.) עמוס גלעד מניהול המגעים עם מצרים על הסכם רגיעה עם החמאס (''הסדרה''), ובצדק. האלוף גלעד, היועץ הביטחוני-מדיני של שר הביטחון, אהוד ברק, נתן ראיון לעיתונאי בן כספית מהעיתון מעריב ובו תקף בחריפות את ראש הממשלה על אופן ניהול המגעים ל''הסדרה'' עם החמאס ולשחרור החייל החטוף, גלעד שליט.

מהראיון משתמע כי ראש הממשלה ''הקדיח'' את ה''הסדרה'' עם החמאס, העכיר את יחסינו עם המצרים וגם לא מקדם כלל את נושא שחרורו של שליט, והכול, במרומז, בגלל ריב על ''קרדיטים'' לשמו הטוב ול''מורשתו'' לאחר גמר כהונתו. פקיד ממשלתי, יהיה בכיר ככול שיהיה, אינו רשאי לפנות לתקשורת ולהביע את דעתו האישית על אופן פעולתם של הממונים עליו ובמיוחד הממונים הפוליטיים. אם דעתו אינה נוחה עליו למצוא את הדרכים בתוך המערכת בכדי להביע את מחאתו או לקחת אחריות אישית, להתפטר ואז לפנות לציבור דרך התקשורת.

לכן צודק ראש הממשלה בכך שהדיח אותו מתפקידו האמור.
אך ''ידיו'' של ראש הממשלה בעניין אינן ''נקיות''. במהלך כהונתו היו מאות הדלפות לתקשורת של פקידי ממשלה שונים, החל מקציני-משטרה, פרקליטים בפרקליטות המדינה, בכירים ובכירים מאוד במשרד מבקר המדינה ואין סוף ספינים ממשרד ראש הממשלה ובאף מקרה לא נעשה ניסיון אמיתי לגלות את המדליף ולהענישו. בתוך התרבות הנלוזה של שימוש בתקשורת לקידום עניינים אישיים וקבוצתיים התגלה האלוף גלעד כאדם ישר והגון ולא ניסה להסתיר את זהותו בכינוי כגון ''מקור בכיר'' וכדומה.

מה הרגיז כל כך את האלוף עמוס גלעד שגרם לו ללכת לתקשורת בגלוי?
במהלך מבצע ''עופרת יצוקה'' ולאחריו, הוצף האזור במתווכים רבים. ארדואן, ראש ממשלת תורכיה, נשיא צרפת סרקוזי ואחרים. בסופו של דבר נשארנו עם המתווך היחידי שיש לו השפעה על החמאס: מצרים בראשות הנשיא חוסני מובארק ושר המודיעין עומר סולימאן.
כולנו עקבנו בעניין אחר נציגי החמאס שהגיעו מדמשק ועזה למצרים, דנו ב''הסדרה'', חזרו לדמשק להתייעצויות, עמוס גלעד, נציג ממשלת ישראל, טס לקהיר, קיבל עדכונים וחזר לירושלים לדיווח (התקדמות במו''מ לשחרור שליט).

כך, נמשכו הדברים, ארבע-חמש פעמים, עד שהושג ''הסדר רגיעה'' שמקובל על החמאס ותואם את דרישות ישראל. אז התכנס ה''קבינט '' לקבל החלטה (פתיחת המעברים תמורת שליט).
ומה הוחלט? שאין פותחים את המעברים עד להתקדמות בתהליך שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. המשמעות של ההחלטה היא שמדינת ישראל דוחה את הסכם הרגיעה שהושג על ידי התיווך המצרי משום שללא פתיחת המעברים לרצועת עזה אין כל משמעות ל''רגיעה''. לשם מה ''רגיעה'' אם המעברים סגורים?

אם כך, לשם מה היו כל הנסיעות הליליות התכופות של עמוס גלעד לקהיר? האם נאמר למצרים שהמעברים לא יפתחו?
האם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, תכנן את כל המהלך של ניהול מו''מ עם החמאס באמצעות תיווך מצרי ולאחר מכן הצבת אולטימטום בעניין שליט, או שזו הייתה החלטה של הרגע האחרון?
בכל מקרה ומקרה, לאור החלטת ה''קבינט'', שליחותו של עמוס גלעד לקהיר וחזרה מספר פעמים נראית במבט לאחור נלעגת. ונראה שעשו בו שימוש בו כ''פיון'' לפעולת הסחה (מתנהגים כאילו מובארק עובד אצלנו). וזה לא הכול. עמוס גלעד הוא, רשמית, שליחו של שר הביטחון, אהוד ברק. האם שר הביטחון ידע על ה''שימוש'' שעושה ראש הממשלה בעוזרו הבכיר ושתק, או שראש הממשלה עשה אותו שימוש (''פיון'') גם בשר הביטחון שלו?

מי שעוקב אחר התנהלותו של אהוד אולמרט כראש ממשלה מהיום שהכריז כי לא ימשיך בתפקידו לאחר הבחירות מגלה התנהלות חריגה לעומת התנהלותו הקודמת.
הוא מרגיש שאין לו התחייבויות לקואליציה שלו, אין לו התחייבויות לחברי מפלגתו, אין לו התחייבויות לשריו. כמעט בלתי ניתן להדיח אותו מתפקידו. בקיצור: משאת נפשו של כל פוליטיקאי בכיר.

לכן כאשר הייתה מחלוקת על תקציבי המוסדות להשכלה גבוהה, הוא העביר החלטה בניגוד לדעת שר האוצר ופקידיו. כאשר פרץ המשבר הכלכלי העולמי והמקומי הוא שינה את תכניות האוצר לטיפול במשבר והחליט, בניגוד לדעתם, על תמיכה בקרנות הפנסיה. כאשר ארה''ב עמדה לתמוך בעמדה האמריקאית-אירופאית במועצת הביטחון לסיום המבצע בעזה, הוא, אולמרט, ''עקף'' את שרת החוץ שלו וממלאת מקומו, פנה ישירות לנשיא ארה''ב, הוציא אותו (לפי תיאורו) מהרצאה ו''אילץ'' אותו להחליט על הימנעות בהצבעה הנ''ל, בניגוד לעמדת שרת החוץ האמריקאית ואפילו השתבח בכך בפומבי וכתוצאה מכך השפיל את שרת החוץ.

עתה כאשר נראה היה כי עומדת להיכנס לתוקף ''רגיעה'' בעזה לתקופה של כשנה וחצי ואין פתרון לבעיית החייל החטוף שליט, קם אהוד אולמרט ובהחלטת ה''קבינט'' לא לפתוח את המעברים, מוחק את כל המאמצים שהשקיעו נשיא מצרים, שר המודיעין שלו, מערכת הביטחון של מדינת ישראל בראשות השר ברק והשליח הבכיר עמוס גלעד, כל זאת מבלי שבעצם מסתמן פתרון כלשהו (לפחות לפי הידוע בתקשורת) לשחרור החייל החטוף.
במשך שלושת השנים שבהן החייל גלעד שליט בשבי לא ראינו פעילות נמרצת ומיוחדת במינה לשחרורו, מטעם ממשלת ישראל והעומד בראשה. האם חודש לפני סיום תפקידו כראש ממשלה, הוא הזמן הנכון לנקיטת פעולות דרסטיות כפי שהחליט ה''קבינט'' בהשראתו?
על רקע זה ניתן להבין את כעסו ותסכולו של הפקיד הממשלתי הבכיר, עמוס גלעד.

בינתיים התנצל האלוף(במיל) עמוס גלעד בפני ראש הממשלה,אהוד אולמרט (אולמרט החזירו לתפקיד).




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


קודם כל בא נאמר שמבחינה עניינית עמוס גלעד צודק בכל טיעוניו
סתם אחד (יום רביעי, 25/02/2009 שעה 21:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולמרט התגלה כפארודיה של ראש הממשלה ב-'yes minister'.
אין לאולמרט סיבות טובות לרבוץ באושר ובנחת על כסאו.

אך כמובן שאולמרט צודק רק בעניין שאסור היה לעמוס גלעד להוציא את כל הכעס ברבים כי הוא פקיד ממשלתי ומחוייב לשמור את דעתו הפרטית לעצמו ואת דעתו המקצועים למעסיקיו.

אני מניח לקולא, שמבחינת עמוס גלעד כלו כל הקיצין ואולמרט פשוט תיפקד גרוע, בלי מטרות ברורות ודרך להגשמתן.

מכאן אנחנו יכולים לראות עוד מקרה מייצג שחושף את הכלומיות של הממשלה הזאת שלא עשתה דבר רציני למדינה, אבל לחיוב היא גם לא דיברה הרבה החוצה, כך שאוהדיה עדיין חושבים שאנשי הממשלה ראויים לתפקיד שרים וחברי כנסת.

עניינו של עמוס גלעד שונה ממדליפים, כי ראיון לעיתון חושף אותו. מדליפים הם בעיה למערכת ולכן גם קשה לראש הממשלה ולשרים לטפל בהם (במקרים שלא הם עצמם המדליפים). יחד עם זאת ברצוני להבהיר שלפעמים ממשלה או גוף ציבורי-ממלכתי מדליף מידע בצורה מכוונת ויזומה ורוצה להציג זאת כהדלפת ''בכיר''. הקוראים בד''כ לא יודעים אם ההדלפה היתה רישמית או לא-רישמית.

האירוע הזה הוא תוצאה של חוסר פעילות מתואמת בתוך הממשלה. אין מנהיג ואין דיונים מסודרים בין ראש הממשלה לשר הביטחון. נראה שכל פגישה בינהם היא לצורך הורדת ידיים ולא עבודת חשיבה משותפת שבסופה ראש הממשלה מאשר תוכנית פעולה והקבינט מצביע לאישורה.

יום רביעי הטוב
_new_ הוספת תגובה



עמוס גלעד לא צודק
שמעון מנדס (יום חמישי, 26/02/2009 שעה 0:39)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני אף פעם לא אהבתי שהעתונות מדביקה תארי גאונות לקצין זה או אחר. כי ברגע מסויים מסתבר שהמלך הוא ערום. עם כל הסופרלטיבים שיש לעמוס גלעד, מדוע הוא לא התעניין לדעת מה קורה עם הנושא של החייל החטוף? הוא הרי ידע שהנושא הזה בוער לנו. אם היה מתברר לו שנושא החייל נזנח, אולי הוא יכול היה להמליץ לפני הדרג הבכיר לעכב את המו''מ.

בכל מערכת הירארכית, כאשר יש חלוקי דעות שלא ניתנים לגישור, מוטלת החובה על הדרג הנמוך להתפטר. לאחר ההתפטרות, אם רוצה המתפטר לצאת עם הספור לצבור - שייצא. אבל ללכת לעתונות להלעיז על הדרג הבכיר יותר, ולצפות שזה יעבור בשתיקה - זה מצביע על חולשת דעת. אני עמדתי פעם במצב דומה מול הירדנים. לפתע קבלתי הנחיות סותרות למפגש הבא. לא רציתי לעשות מעצמי צחוק. שמתי את המפתחות על השולחן, ואמרתי שאני לא מוכן לבצע את התפנית הזאת. הצעתי שיחליפו אותי. לא הלכתי לעתונות ולא ספרתי זאת לאיש. ועובדה היא שעד היום אין איש יודע על כך. סופו של ענין, הממונים עלי קבלו את דעתי ויצאתי לשליחותי כמתוכנן.

שר הבטחון אמר לא פעם אחת,לאחר שסיימנו את המתקפה על עזה, שהמעברים לא ייפתחו בחינם. במשמע, שבטרם שישראל תפתח מחדש את המעברים, היא חייבת לקבל תאריך יעד לשחרורו של גלעד שליט. והנה הצבור מתבשר שמגיעים להסכם עם החמאס על רגיעה - ושוב פעם לא סוכם דבר בנושא החייל החטוף.

הטרגדיה היא שאנחנו עובדים כמו שלומיאלים. נציג אחד שלנו עובד מול המצרים בנושא של עזה, ונציג אחר שלנו פועל מול גורם אחר בנושא שחרור החייל. ושני הנציגים ממדרים אחד את השני, כך שהחמאס מתמרן אותנו כרצונו. החלמאות היא שלנו.

שלא לדבר על זה שאחרי כל ''מכות-מצרים'' שהכנו את החמאס, הם
ממשיכים לתעתע בנו ולהכתיב לנו מה שהם רוצים.
_new_ הוספת תגובה



עמוס גלעד לא צודק
סתם אחד (יום שישי, 27/02/2009 שעה 0:48)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מניין לך שעמוס גלעד ''לא התעניין לדעת מה קורה עם הנושא של החייל החטוף''?
לדעתי אתה מפריז באי נכונותך לחשוב שהוא כן התעניין בגורלו של החטוף. מעבר לכך, אפילו התפרסמו ידיעות שעניין גלעד שליט עלה בשיחותיו עם המצרים.
הבעיה היא שהדברים נמצאים מבחינת הציבור בעלתה גמורה וטוב שכך, ולכן הדברים לא דולפים לעיתונות.

השערתי, שאנחנו והמצרים יודעים, כל אחד לפי מקורותיו, היכן נמצא גלעד שליט ובאילו תנאים הוא מוחזק. המצרים מדברים איתנו על המודיעין הזה, אבל למרות המודיעין, הגם שאינו מושלם, קיימת בעייה להוציא מבצע ולחלצו מהשבי בשל המקום בו גלעד שליט כלוא והקושי המיוחד להגיע לשם בחשאי ולהפתיע.
_new_ הוספת תגובה



אני לא לא יודע אם צריך לצחוק או לבכות...
סתם אחד (יום חמישי, 26/02/2009 שעה 4:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מוזרה ומעניינת העובדה:
רק אחרי הבחירות,
כאשר הסתמן מהתוצאות שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבאה,
היתה החלטת ממשלה ''פה אחד''
כי לא יהיה הסכם רגיעה לפני שחרור שליט.

איך פתאום כל השרים החליפו את דעתם בעניין זה ?

עניין שליט,
עם כל הכאב והצער שבדבר,
מלמד יותר מכל, עם מי יש לנו עסק.

מראש, היה אסור לנהל כל משא ומתן עם הערבים,
בלי להסדיר את הבזיון הזה של הממשלה היוצאת.
ולא חשוב אם זו היתה אשמתו של אהוד הראשון או אהוד השני.

עוד דבר,
''הסכם רגיעה'' הינו מתן יד חופשית לחמאס להמשיך ולהכין את המלחמה הבאה.
עם כל ''הנוחיות'' שבדבר לישובי הדרום,
אין מקום לאפשר לחמאס להמשיך ולהתכונן למלחמה הבאה...

חזי
_new_ הוספת תגובה



צופיה: לשם מה הרגיעה אם המעברים סגורים?
סתם אחד (יום חמישי, 26/02/2009 שעה 16:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החמס ירה עלינו כי לא פתחנו את המעברים.התעקשנו לא לפתוח ויצאנו למלחמה כדי להשיג רגיעה
וזה בהמשך להתנתקות שיזמת שהיתה אמורה לסלק את כל יהודי עוטף עזה ולשתות את דמם.אבל אתה עטפת את הכוונה הזאת בתירוץ של התנתקות טוטאלית מהרצועה.אז למה אתה מדברר את עצמך לדעת עכשיו שיש לפתוח את המעברים כפרס לרגיעה?
צופיה,תתייצב ותוסיף עוד עין למשמרת
_new_ הוספת תגובה



צופיה: לשם מה הרגיעה אם המעברים סגורים?
ע.צופיה (יום חמישי, 26/02/2009 שעה 18:00)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ענין פתיחת המעברים הוא לכאורה בידי ישראל, אך למעשה אינו בידיה.
אם ישראל תתעקש לא לפתוח את המעברים או לפתוח רק ''צוהר'' קטן,אתה תראה תוך זמן לא רב צי אוניות גדול של מדינות אירופה,אסיה ודרום אמריקה עוגן בנמל עזה ופורק מכל טוב.
לכן הדבר החכם הוא לפתוח את המעברים כך שלא תהיה צעקה גדולה וגם תהיה קצת מצוקה.
אבל חוכמה לחוד ואולמרט לחוד.
_new_ הוספת תגובה



צופיה: לשם מה הרגיעה אם המעברים סגורים?
סתם אחד (יום שישי, 27/02/2009 שעה 5:26)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כלומר שכל ענין ההתנתקות מהערבים בעזה הוא בולשיט ושימש ככסות רק כדי לגרש יהודים משם...
לא היתה התנתקות ולדבריך ושיקוליך גם לא תהיה

למה אוניות צריכות להגיע מוונצואלה ויפן? - שהמצרי יפתח את השער שלו,שיחבק אותם..בלאו-הכי הם מעבירים אצלו כל מה שנחוץ להם.לא אתפלא אם נשמע בעתיד שלמשפחה שלו היו תמלוגים על המעברים...
_new_ הוספת תגובה



צופיה: לשם מה הרגיעה אם המעברים סגורים?
ע.צופיה (יום שישי, 27/02/2009 שעה 5:37)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קודם כל תבורך ההתנתקות ויבורך אריאל שרון שיזם וביצע זאת.
גם למצרים יש אינטרסים. והם אינם תואמים את האינטרסים שלנו או של החמאס.
יש מורכבות רבה בענין עזה וצריך לפרק זאת לאט ובחוכמה.
_new_ הוספת תגובה



הברכות שלך לא מועילות במיוחד.
סתם אחד (יום שישי, 27/02/2009 שעה 6:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רק ע. עוורת ומטופשת מסוגלת לברך מהלך אווילי ושטני כמו ההתנתקות.

והברכות שלך לא כל כך עוזרות לשרון, לא רוצים אותו בשמיים ולא רוצים אותו בבית החולים שיבא, אפילו האדמה לא רוצה לקבל אותו לקרבה.
_new_ הוספת תגובה



הברכות שלך לא מועילות במיוחד.
ע.צופיה (יום שישי, 27/02/2009 שעה 6:41)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם מצבו של שרון מנחם אותך, מצבך גרוע.
_new_ הוספת תגובה



הברכות שלך לא מועילות במיוחד.
סתם אחד (יום שישי, 27/02/2009 שעה 7:13)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא רק שע.ך לא בדיוק צופיה אלא שגם הבנתך לא בדיוק מתפקדת.
וכדי שגם אתה תוכל להביו:
את מצבו של שרון ניתן להגדיר כעונש נורא על מעשה שפל ונבזה.
_new_ הוספת תגובה



הברכות שלך לא מועילות במיוחד.
ע.צופיה (יום שישי, 27/02/2009 שעה 10:52)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אוי לנו מאנשים שחושבים כמוך!!
_new_ הוספת תגובה



הברכות שלך לא מועילות במיוחד.
סתם אחד (יום שישי, 27/02/2009 שעה 16:53)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי זה לנו? חבורת המגרשים?
נכון אוי ואבוי.

בסך הכל יש דין ויש דיין- ראה המכות שחטפו כל הצמרת השלטונית והבצועית ההתנתקותית.

.
_new_ הוספת תגובה



''הבטים על...''?
סתם אחד (יום שישי, 27/02/2009 שעה 3:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למילה 'הבט' יש בעברית רק שני שימושים:
כפועל, במובן 'להביט' - להתבונן,
וכשם עצם במובן של 'פן' - אספקט.

השימוש של המחבר במילה 'הבט' אינו נכון:
''הבטים על הדחתו של עמוס גלעד מתפקידו''.

לא יכול להיות 'הבט על...' אלא רק 'הבט של...'
_new_ הוספת תגובה



''הבטים על...''?
אריק פורסטר (יום שישי, 27/02/2009 שעה 4:31)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין שחיפוש בגוגל מראה ששתי הצורות כמעט ואינן בשימוש.
_new_ הוספת תגובה



''הבטים על...''?
ע.צופיה (יום שישי, 27/02/2009 שעה 5:38)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיבלתי.
_new_ הוספת תגובה



האם יש לך היבטים גם על חזרתו של עמוס גלעד לתפקידו?
סתם אחד (יום ראשון, 15/03/2009 שעה 20:59) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבה נשמע ממך דבר.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי