העידן המודרני של בלוגים אישיים, צילום דיגיטאלי ואתרי שיתוף קבצים, מאופיין במתן אפשרות זמינה לכל אדם לפרסם את יצירותיו בעלות אפסית, לצד פיראטיות משתוללת וקלות בלתי נסבלת של העתקה בלחיצת כפתור.
במציאות זו, סביר היה להניח כי בתי המשפט לתביעות קטנות יוצפו מדי שנה בעשרות תביעות של כותבים, צלמים ומלחינים חובבים כנגד מפרים שעשו שימוש ביצירותיהם ללא רשות.
לא כך הוא. חיפוש במאגרי המידע המשפטיים מלמד כי בעשור האחרון ניתנו בסך הכול פסקי דין בכ-20 תביעות קטנות בגין הפרת זכויות יוצרים. זהו מספר נמוך ביותר. לשם השוואה בבתי המשפט השלום והמחוזי ניתנו באותה העת למעלה מ-400 פסקי דין בתחום.
הסיבות למיעוט התביעות בבית המשפט לתביעות קטנות שונות ומגוונות: החל מתפיסה שגויה בקרב הציבור, כי העתקה של יצירה חסרת ערך כלכלי היא גזירת גורל שיש להשלים איתה; דרך הדין הקובע כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו רשאי ליתן צו מניעה שיאפשר את הפסקת ההפרה וכלה בכך שחוק זכות יוצרים הישן, שהושתת על חקיקה אנגלית מראשית המאה העשרים, כתוב בלשון קשה, ארכאית ומסובכת.
יחד עם זאת נראה כי הסיבה המרכזית להעדר תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים בבית המשפט לתביעות קטנות נובעת מסכומי הפיצויים הנמוכים שנפסקו על ידו. סעיף 3א' לחוק זכות יוצרים הישן קבע כי במידה ולא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצוי סטטוטורי בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪.
עד לאחרונה הייתה תקרת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות נמוכה מסכום הפיצוי הסטטוטורי המקסימאלי – 20,000 ₪. בנסיבות אלו, תובע אשר בחר להגיש את תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות ויתר מראש על זכותו לקבל פיצוי סטטוטורי מקסימאלי בשל מעשה ההפרה.
בעיה נוספת היא העובדה כי בית המשפט לתביעות קטנות עוסק בדרך כלל בתביעות פשוטות בעלות אופי צרכני. תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים מורכבות יותר מטבען מאחר והן עוסקות בהוכחת הבעלות בזכות ובשאלה האם הופרה. לפיכך, פסקו בתי המשפט לתביעות קטנות לא פעם כי תביעות אלו אינן מתאימות לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות.
שני תהליכים חקיקתיים אשר התרחשו לאחרונה, האחד מהותי והשני מנהלי - צפויים להביא לשינוי המצב.
השינוי המהותי - בחודש מאי 2008 נכנס לתוקפו חוק זכות יוצרים חדש – חוק זכות יוצרים, תשס''ח - 2007. החוק החדש אינו כולל סכום מינימום לפיצוי סטטוטורי וסכום התקרה בו הועלה ל-100,000 ₪ בגין כל הפרה. החוק החדש קובע רשימת שיקולים אותם על השופט לשקול בקביעת גובה הפיצוי הסטטוטורי כגון: היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם, הרווח שצמח לנתבע, טיב היחסים בין הצדדים ותום ליבו של הנתבע.
השינוי המנהלי - בחודש ספטמבר 2008 נכנס לתוקפו תיקון לחוק בתי המשפט אשר העלה את תקרת סמכותו העליונה של בית המשפט לתביעות קטנות ל-30,000 ₪. התיקון קובע כי סכום זה יעודכן מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן.
שילוב התהליכים מאפשר מחד לבתי המשפט השלום והמחוזי לפסוק סכום נמוך ואף אפסי בגין הפרת זכות יוצרים ומאידך מעניק לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות לפסיקת סכום פיצוי גבוה יותר בגין הפרת זכות יוצרים. התוצאה היא כי הכדאיות בהגשת תביעות קטנות גדלה.
עם הגדלת הסמכות גדלה האחריות. תחומי משפט אשר יכול ובעבר נחשבו כלא מתאימים לדיון בבית משפט לתביעות קטנות עתידים להגיע לפתחו. לא על נקלה יוכל בית המשפט לתביעות קטנות להעביר תביעות אלו לערכאות אחרות בשל מורכבותם. מן הראוי כי שופטים בבית המשפט לתביעות קטנות ירכשו מומחיות בתחום זכויות היוצרים. כך תקטן כמות התביעות שתועברנה ואמון הציבור במערכת בתי המשפט לתביעות קטנות יגדל.
פנייה עצמאית לבית המשפט לתביעות קטנות אינה מייתרת היוועצות עם עורך דין המתמחה בתחום. זה יוכל לסייע לתובע להציג את טיעוניו בהתאם לרשימת השיקולים המפורטים בחוק החדש כך שבסופו יום יצא התובע ובאמתחתו סכום פיצוי משמעותי.
היוועצות בעורך הדין תואיל לצדדים גם לעניין דרכי הוכחת הבעלות בזכות היוצרים וכן הוכחת הפרתה של הזכות.
דין שווה לעניין זה חל על הנתבע. נתבע שיופיע לדיון בתביעה קטנה בגין הפרת זכויות יוצרים ללא היוועצות עם עורך דין המתמחה בתחום, אשר יסייע בעריכת כתב ההגנה, עשוי למצוא עצמו בסוף היום נדרש לשלם סכומים ניכרים בשל העתקת יצירה חסרת ערך שלא הסבה לו כל רווח.
המחברים הם עורכי דין בסורוקר-אגמון, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים המתמחה בדיני קניין רוחני.
תביעה קטנה בגין הפרת זכויות יוצרים – עכשיו זה כדאי?
מאדם שניפגע קשה מהפרת זכויות יוצרים וחסר אמצעים לתביעה רגילה 
