|
הדעה הקדומה של השופט | |||||
אברהם בן-עזרא (יום חמישי, 13/03/2008 שעה 7:30) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
יש להזהר במילים ולא לבלבל | |||
|
|||
בין ''דעה קדומה'' לבין עמדה אישית או מקצועית שקיימת אצל שופט בנושאים שונים שעלולים להגיע לדיון בפניו. ''דעה קדומה'' במשמעותה המקורית מתייחסת לעמדה שלילית כלפי אדם או קבוצה גם מבלי שהכירו אותו או את הקבוצה. (כגון דעה קדומה נגד יהודים וכו') ואין לבלבל בינה לבין עמדה שיש לאדם (ובכלל זה שופטים) כלפי סוגיות שונות שהוא לומד להכיר במהלך חייו האישיים או המקצועיים. בית משפט אינו מחשב שמצד אחד קולט נתונים ומצד שני פולט תשובות. יש ושופט מסויים מתעב אנסים ויש השונא גנבי רכב אך הדבר לא צריך למנוע מהם לשקול את הנתונים ולהחליט אם במקרה שלפניו יש ראיות לאשמה או לזיכוי. אם נסיונו של שופט מורה לו כי במקרים מסויימים רבים מהתובעים או הנתבעים מנסים לעשות דברים שלא כדין, הרי שבהכרח הוא יהיה חשדן יותר כלפיהם מאשר בנושאים שאין לו בהם נסיון קודם. | |||
_new_ |
יש להזהר במילים ולא לבלבל | |||
|
|||
יש להבדיל בין התחום הפלילי, לבין התחום האזרחי. בתחום הפלילי, צפוי כי כל שופט יתעב עבריינים וזה לא הופך אותו לבעל דעה קדומה. בתחום האזרחי - נטייה לוטבת צד לדיון מראש היא דעה קדומה המצדיקה לפסול שופט, מחבלת בפסד קינו, ומעוותת דין. | |||
_new_ |
ממחלות בתי המשפט בישראל | |||
|
|||
תביעות בסכומים מופרזים הם תופעה שקיימת בכל התחומים. הדבר נובע מייצוג ע''י עורכי-דין אשר מקבלים תקבולים לפי אחוזים מפסיקה בתביעה. כיוון שכבר אמרנו כי בתי המשפט משרתים את כיסם של עורכי הדין, כמטרה ראשונית בתפקודם, הרי מובן מאליו כי השופטים יהיו נדיבים בפסיקות בתביעות מסוג זה. | |||
_new_ |
ממחלות בתי המשפט בישראל | |||
|
|||
לעתים התביעה היא בסכום מופרז. לעתים התביעה היא בסכום סביר ופסק הדין הוא בסכום מזערי. יש מקרים בהם התביעה מוצדקת וגם מתקבלת במלואה, ראה לדוגמא את פסק הדין הבא: בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע''א 7298/00 ע''א 7396/00 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר המערער בע''א 7298/00: בסט דוד סמואל נגד המשיבים בע''א 7298/00: 1. חממי עזרא עא 00 / 7298 בסט דוד סמואל נ' חממי עזרא [פדאור 07 (27) 586 ], עמוד 1 בו נתקבלה התביעה במלואה ונפסקו לקבוצת דיירים 121 במספר סכום כולל של כ- 20 מיליון ש''ח בגלל ליקויי בנייה בדירות שנבדקו על ידי ברמלה. בית המשפט לא נקט בשיטה של פשרה בפסק דינו אלא פשוט קבע מי צודק ומי לא. | |||
_new_ |
ממחלות בתי המשפט בישראל | |||
|
|||
הבעיה שאין אפשרות מהמנה לדעת אם עורכי-הדין שהגישו את התביעות המופרזות קיבלו אחוזים מפסקי הדין המופרזים... אין ספק שמדובר כאן ברעה חולה, שיש לעקור מהשורש... | |||
_new_ |
ממחלות בתי המשפט בישראל | |||
|
|||
בכל העולם המערבי עורכי הדין מקבלים בגלוי ולא בהסתר, ובהתאמה לתקנות האתיקה, אחוזים מהתוצאות. | |||
_new_ |
ממחלות בתי המשפט בישראל | |||
|
|||
יתכן, אבל לא כאשר מדובר ב 50 אחוזים מהתביעה... | |||
_new_ |
מה שם השופט ? | |||
|
|||
ראוי שתפרסם את שם השופט.ומקום השיפוט. וכן צריך להגיש תלונה נגד השופט הזה. יש כאן לפחות עבירה אתית. | |||
_new_ |
מה שם השופט ? | |||
|
|||
עניינית אתה צודק. אלא שהמאמר תוקף גישה שיפוטית ואינו בבחינת תלונה ספציפית. לשם הגשת תלונה, לא הייתי זקוק למאמר. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |