השבוע סיימתי את תפקידי כיו''ר העמותה ל''פרס יצחק שדה לספרות צבאית''. ירשתי את התפקיד ממולה כהן, והשבוע נבחר תא''ל ד''ר אפרים סנה לתפקיד.
בתחילת כל שנה קלנדרית פונה מזכירת העמותה בתקשורת ובמקביל – לכל הוצאות הספרים הרלבנטיות, בבקשה שיעבירו את ספריהם לתחרות. בה בעת – נבחרים שלושה שופטים, אשר זהותם חסוייה עד לאחר קבלת ההחלטות. עומדים לרשות השופטים 2-3 חודשים – החלטתם כוללת על פי רוב שני ספרים הזוכים בפרס הכספי, ועוד ספר או שניים זוכים להוקרה מיוחדת.
סיפור התחרות החל בפנייה של ז'ק נהפר, איש עסקים איראני, ליגאל אלון בבקשת המלצתו לתרומה משמעותית בישראל. יגאל ביקש להנציח את זכר מפקדו יצחק שדה וכך נולדו התחרות והפרס.
קיווינו שהתחרות תעודד את הכותבים לכתיבה הצבאית, ואכן – אם לפני 50 שנה כמעט ולא נמצאו כותבים, היום מתקבלים כחמישים ספרים מדי שנה בשנה. משקבלו השופטים את החלטתם, מתבצעת חלוקת הפרס בטקס חגיגי (בבית הפלמ''ח) אליו מגיע קהל של כשלוש מאות צופים.
רבים בקהל הנוכחים בטקס, מקפידים שלא להחמיץ את המאורע, הגם שהגיל עושה את שלו.
אנו משתדלים להביא לטקס גם חבורה של חיילים, אשר מנצלים את ההזדמנות לסייר במוזיאון הפלמח.
אני חייב להזכיר כאן את ידידי, ז'ק נהפר, העומד בהתחייבותו ליגאל אלון מלפני חמישים שנה.
היום, משאני פורש מתפקיד יו''ר העמותה, אני עושה זאת בתחושת סיפוק רב. זהו אחד הפרויקטים היפים והחינוכיים שנערכים במדינה.
בטוחני כי דר' אפרים סנה, יורשי כיIר העמותה, ישכיל להמשיך ולקדם את המסורת היפה.