קיבלתי הרבה תגובות לטור שהפצתי לפני שבוע, בכותרת ''
שני שלבים''. היו שבקשו לקבל ממני הבהרות והיו שמתחו ביקורת על דבריי. ככל הנראה לא הצגתי את עמדתי באופן ברור. אשתדל לעשות זאת עכשיו. אף כי אפשר ותגובת חיזבאללה סמוך לכפר ראג'ר לפני ארבעה ימים, פוטרת אותי מן הצורך להרחיב בעניין.
פתחתי באמירה שהתקיפה באזור קונטרה הייתה צעד חריג בהתנהלות הישראלית. ישראל הפרה את כללי המשחק ברמת הגולן כאשר תקפה לאור היום, והשאירה ''כרטיס ביקור'' ברור. זאת ועוד – ישראל הייתה זו שפתחה בגלוי ובהתגרות את סבב ההסלמה, ולא ידעה כיצד לנהוג ימים ספורים לאחר מכן, לאחר תגובת חיזבאללה ליד ראג'ר – להתאפק או לפתוח במלחמת לבנון שלישית. אני מסתייג ממדיניות החיסול הממוקד של בכירים בדרג המדיני או הצבאי, בניגוד לתמיכתי הברורה בחיסול מחבלים המצויים בדרך לביצוע פיגוע. חיסול ה''בכירים'' לא הוכיח את עצמו, כמעט תמיד הוליד החיסול יורש שלא נפל במעשיו וביכולתו מקודמו, ולרוב, אף עלה עליו בשאיפת הנקם. הסיור בראשו עמד
ג'יהאד מורנייה לא נועד לבצע פיגוע, ואשר לג'יהאד עצמו, לא הייתי מציב אותו בראש הרשימה לחיסול.
לעומת זאת, צריך היה להיות ברור כי פעולת חיסול כזו לא תוכל לעבור ללא תגובה. וזו אכן נחתה עלינו יומיים לאחר מכן, עם שני חללים ושבעה פצועים, בעוד אנו נדרשים להתאפק ולמנוע הידרדרות למלחמה.
אינני יודע אם בעת שאושרה פעולת החיסול ידענו על נוכחות גנרל איראני בפמליה. אם ידענו ובכל זאת אושר החיסול, היה זה צעד חסר אחריות שעלול לפתוח לנו חזית גלויה מול איראן. למי זה דרוש? היה זה צעד שאף מחבל במאבקנו למניעת נשק גרעיני מאיראן.
בתנאים המדיניים-ביטחוניים המיוחדים בהם אנו נמצאים, אלא אם מדובר בהשבת-אש הנורית עליהם, אין להתיר לדרג צבאי לפתוח באש, בכוח פקודה שניתנה להם מראש וללא צורך בקבלת אישור מן הדרג העליון – המדיני והצבאי - תוך בחינה מחדש של הנסיבות וההשלכות במועד האירוע.
זה הרקע להסתייגותי הקטגורית מנוהל ''חניבעל''. נוהל זה נועד לסכל ניסיונות חטיפה של חיילים אל מעבר לגבול. למרות הזדהותי עם השאיפה למנוע חטיפה, אני מסתייג מפתיחה באש ומצעדים אחרים, ללא התחשבות במציאות המדינית והצבאית בעת האירוע, העלולים לסבך את ישראל.
נוהל חניבעל לא מנע עד היום אף ניסיון חטיפה. לעומת זאת – הפעלת הנוהל הביאה עלינו את מלחמת לבנון השנייה, גרמה למאות נפגעים פלסטינים ברפיח, במהלך מלחמת ''צוק איתן'', ולגינוי והאשמות שעלולים לנחות עלינו בדו''ח וועדת שאבאס, ואולי אף לחקירות בית הדין הפלילי בהאג.
אם הדרג המדיני אישר את תקיפת הסיור בידיעה ברורה שגנרל איראני משתתף בסיור, הרי שהאחריות למה שהתפתח מונחת כולה על כתפיו, אולם אם מה שאושר זו תקיפת ג'יהאד, ללא ידיעת הדרג המחליט על המצאות הגנרל האיראני, ומבלי שניתנה לו אפשרות לשוב ולשקול את התקיפה, או אז הייתה כאן סיטואציה הדומה לנוהל ''חניבעל'', והתפתחות שאיש בדרג המחליט לא חזה ולא רצה בה.
עוד על תקיפת חיל האוויר בקוניטרה
