אגודת הסופרים העברים והקרן לירושלים השיקו תערוכה מיוחדת במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים – שירים שמבטאים את הכלים בתערוכה, כלים מן היישוב הישן, סיפורן של השכונות הישנות בירושלים: בור המים, הפרימוס, הפתיליה, המגהץ של אותם ימים, ארגז הנדוניה, כלי הסנדלר ומה לא. רבותי, הנוסטלגיה חוזרת...
שושנה ויג קוראת שיר ליד מיטת היולדת - צילמה תפארת חקקתערוכה מיוחדת הושקה בחגיגיות במוזיאון חצר היישוב הישן, ברחוב אור החיים ברובע היהודי. התערוכה 'מוזות במוזיאון' סוחפת אותנו אל מוצגים וכלים של היישוב הישן, ומפגישה אותנו עם שירים שמתעדים את הסיפור שמאחורי הכלים, את השירה שמעבר לזמן ולמקום. התערוכה היא בשיתוף אגודת הסופרים העברים והקרן לירושלים. אנו מגלים שאפשר להפגיש בין מוזיאון לבין מוזות, בין היסטוריה וכלים עתיקים לבין משוררים חיים שרוצים לשיר את ההווה ואת העבר. בטקס ההשקה אמר מנהל קרן ירושלים דניאל מימראן, כי המוזיאון בא לפעול ברוח המימרה 'שהישן יתחדש והחדש יתקדש'.
מסלול התערוכה לוקח את המבקרים לחוויה של שיבה קסומה: כך אנו מגלים את שירו של יעקב יעקב בור המים. מעבר למלים אנו מתוודים לבור המים, שהיה לב החצר, נחשפים לסיפור שאיבת המים, לדלי ולמנגנון שבאמצעותו העלו מים מן הבור.
כך אנו מתוודעים לשיר לוהט, שיר על הפרימוס והפתיליה. אנו נחשפים בו בזמן למלאכת הכביסה שהייתה מייגעת, להרתחת הכביסה בדוד מעל הפתיליה או הפרימוס. בשיר שלי על הפרימוס והפתיליה אני מתאר התמודדות של שתי נשים באותם ימים של שנות החמישים. ולא שכחנו את גיגית הכביסה: רחל הרפז שרה על הכביסה ועל התכבסות הנשמה. סיור במוזיאון מגלה לנו את מיטת הכלולות, שמלות היסטוריות שהיו שייכות למשפחת פראנקו, אלחסיד ופניז'ל.
הרצל ובלפור חקק עם הסופרת גלית דהאן קרליבך
צילמה תפארת חקקמרגש במיוחד שירה של רבקה תפארת על מכונת התפירה והחייטים, ומה לא. אנו מגלים את כלי הסנדלר, את שירה המפעים של שמחה סיאני על עבודת הסנדלר. שיר של אדלינה קליין על ה'סנדוק', על אותו ארגז נדוניה מיוחד, ארגז שבו שמרה הכלה את הנדוניה שלה, את המתנות שקבלה מהחתן ואת הרקמות שרקמה בשעות הפנאי. ויש גם שיר על השלב הבא – על מיטת היולדת, על המנהגים שהיו סביב חיי היולדת. שירה של שושנה ויג על הלידה והיולדת מצמרר ולוקח אותנו למחוזות אחרים. בקטלוג יש פירוש יפה לשיר זה - וכך לשאר השירים.
מי שמשוטט ברחבי התערוכה מגלה את סיפור המכולת - ושירו של אביחי קמחי . שירו של מנחם פאלק ועולמם של הקצב והאטליז. נירה תובל ועולם החתונה, אסתר ויתקון ושרשרת הדורות, חיה בנצל ותבליני המטבח, רחל סיידוף וכלי המטבח, הסירים, העלי, המכתש, כלי הניקוי, התבשילים. פייר לביא שר על העג'ואים.
אבל יש מ קום גם לצד המיסטי של החיים באותם ימים: יפה לורנצי שרה על הקמעות והפתקים – ואנו נחשפים לכל אותו עולם של קדושה, של מזוזות וספרי קודש, קמעות של מקובלים. ויש גם קודש הקודשים: בלפור חקק שר על חדר האר''י הקדוש, שהוא הסוד המיוחד של התערוכה. חדר האר''י אכן שוכן בלב המוזיאון...ספרי תורה...אווירה קבלית שלא שוכחים.
לכו למוזיאון ולתערוכה ותתרגשו: האוצרת ומנהלת המוזיאון אורה פיקל צברי עשתה עבודה למופת. השירים והכלים יגלו לכם את אוצרות המקום: מוזיאון חצר הישוב הישן ע''ש קפלן מאפשר הצצה נדירה על הווי החיים של אנשי הישוב הישן הירושלמי. הקטלוג פורש בפנינו את ההיסטוריה של הכלים וניתוחים מרתקים של השירים. כך אנו מבינים מה היה ערך הכלים לחיים בשנות החמישים - ואנו למדים גם כיצד קלטו המשוררים בדרכם הייחודית את הצופן של אותה תקופה, כמו שאומרים 'לְמָה התכוון המשורר'. מבעד לחפצים תגלו סיפורים רוטטים של אנשים ונשמות, שירה שמחוברת לכלים העתיקים. מבעד לירושלים הישנה מגלים את האור, לומדים וסופגים את הזהות שלא נשכחה. מומלץ לכולם, לבני אותו דור, לצעירים, לבתי ספר במיוחד.
בימים ההם בזמן הזה
