|
|
|
הַאִם לְעוֹלָם נֹאבֶה לְהַחְמִיץ אַת הַהוֹוֶה?!יוסף אליעז
שִׂיאֵי הַיֹּפִי בְּעוֹלָם לֶאֱנוֹשׁוּת נִתְּנוּ חִנָּם זְרִיחָה, שְׁקִיעָה, הֵרִים, אֲגַם וְגַם הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן
בְּיוֹם לוֹהֵט לְגִימַת מַיִם לְעֶרֶב צוֹנֵן כּוֹסִית שֶׁל יַיִן וְחִיּוּךְ בְּקָצֶה הָעַיִן לֹא תֵּדַע מָתַי, מִנַּיִן
דְּמֻיּוֹת מִשְׁתַּנוֹת בַּעֲנָנִים צִיּוּץ צִפּוֹרֶת רְנָנִים עָלֶה בַּבֹּקֶר, אֵגֶל טַל פְּתִית שֶׁלֶג שֶׁנָּפַל
אַף שֶׁהַיֹּפִי הַחוֹלֵף מוֹתִיר בַּלֵּב הֵד שֶׁל כְּאֵב לְעִתִּים, גַּם בְּלִי סִבָּה תִּזְכֶּה בְּטִפֹּנֶת אָהֲבָה
הַלֹּא תִּשְׁאַל, לְשָׁם מָה לִטְרֹחַ לְשָׁם מָה לַעֲמֹל בִּמְלּוֹא הַכֹּחַ להתיגע לְמַעַן הֶעָתִיד לְהַזְנִיחַ אַת הַהוֹוֶה תָּמִיד
הֵן גַּם כְּשֶׁיַּגִּיעַ הֶעָתִיד הוּא יִהְיֶה הוֹוֶה תָּמִיד חָשֹּׁב עַל הַמָּחָר, זֶה כֹּה אָיוֹם כִּי תַּחְמִיץ שׁוּב אֶת הַיּוֹם
כָּךְ חוֹלְפִים זְמַן, חַיִּים, מַרְאוֹת לֹא הִתְפַּנֵּיתָ אוֹתָם לִרְאוֹת תָּמִיד טָרַחְתָּ עֲבוּר עָתִיד כְּשֶׁסּוֹף הַדֶּרֶךְ גָּלוּי תָּמִיד...
כָּךְ מֵאוֹקְיָנוֹס הֶחַיִּים טָעַמְנוּ רַק פְּתוֹתֵּי אִיִּם כִּי הֶעָתִיד תָּמִיד גּוֹבֶה אֶת חָיֵיְנוּ בַּהוֹוֶה
|
|
|
|