על הממשלה למשול

''נוהל חניבעל'' גובש בפיקוד הצפון של צה''ל בשנות ה-‏80' של המאה שעברה. הנוהל נולד בעקבות הוראות שאמרו לנסות בכל מחיר למנוע מכוחות חיזבאללה לחטוף חיילי צה''ל. בהתאם לנוהל זה יש לפעול בכל דרך אפשרית לשם סיכול החטיפה, כולל ירי לעבר החוטפים, אפילו אם כתוצאה מכך עלול להיפגע גם החייל החטוף.

עם סיומה של פרשת חטיפתו של גלעד שליט, ובעקבות המחיר הכבד שנדרשה ישראל לשלם על מנת להביא לשחרורו התעורר מחדש הויכוח מסביב לנוהל חניבעל ולדרכי הפעלתו. נמסר כי הכוונה במטכ''ל לקיים בימים הקרובים דיונים במטרה לרענן ולאשר את הנוהל מחדש.

במציאות של היום, בשונה משנות ה-‏80' של המאה שעברה, ממוקד עיקר איום החטיפה בזירת רצועת עזה ולאורך גבול סיני. יחד עם זאת, אי אפשר לבטל לחלוטין גם ניסיונות חטיפה מגבול הלבנון וביהודה ושומרון.

הדיון הציבורי שהתעורר לאחרונה ממוקד בשאלה אחת – כלום מותר לפתוח באש על החוטפים בידיעה כי ירי זה מסכן את החייל החטוף ואף עלול להביא להריגתו? ואין מדובר רק בירי שנועד למנוע מן החוטפים להסתלק ולמצוא מסתור ומחסה. יש הגורסים שמאחר ולחטיפת חייל יש השלכות אסטרטגיות ראשונות במעלה יש אף להעדיף את מותו המיידי של החייל החטוף.

דומה כי אין מקום לשנות או לתקן את ההוראות הקיימות – יש לסכל את ניסיון החטיפה ולמנוע מן החוטפים להימלט ולמצוא מחסה. ולמטרה זו מותר ואף ראוי לפתוח באש על החוטפים, יחד עם זאת – על אף המשמעות האסטרטגית שתהא לניסיון חטיפה שהצליח – אין לפתוח באש ובכלי נשק שמטרתם לפגוע ולחסל את הכוח החוטף יחד עם החייל או החיילים החטופים.

דיון זה אסור שיוגבל לפורום הצבאי-מטכ''לי. זו שאלה מדינית-אסטרטגית ראשונה במעלה, וההשלכות מן החטיפה נופלות כולן בחיקה של הממשלה. את המדיניות בעניין זה חייבת הממשלה לאשר ולקבוע.

ובהקשר זה – שאלה נוספת. ההוראות הקיימות בצה''ל מחייבות את מפקד הכוח שבזירה לקיים מרדף מיידי אחר החוטפים, לרבות חדירה מעבר לגבול. ואכן, ההחלטה לפתוח במלחמת לבנון השנייה לא נתקבלה בירושלים ואפילו לא אצל שר הביטחון בקריה שבתל-אביב. את ההחלטה קיבל מפקד הגיזרה אשר ביצע את נוהל חניבעל מבלי לבקש אישור מאיש. כוחותיו רדפו אחר החוטפים אל תוך שטח לבנון ויצרו עובדה מוגמרת. הם שפתחו במלחמה.

גם להיבט זה של נוהל חניבעל חייבת הממשלה לתת את הדעת. לכל חציית גבול ע''י כוח צה''לי יש השלכות מדיניות ואסטרטגיות ראשונות במעלה. זה לא מכבר ראינו את התגובה הקיצונית במצרים משנהרגו חיילים מאש כוחותינו מעבר לגבול סיני. המטה הכללי רשאי לדון ואף להציע מדיניות. ההחלטה חייבת להיות מסורה אך ורק לדרג המדיני.

בל ניתן לש.ג. לפתוח במלחמה ולבטל את הסכמי השלום שלנו עם מצרים או עם ירדן.

---