|
קיצור החדשות (2) | |||||
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שישי, 12/08/2011 שעה 11:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
הפעם הוא כתב שוב ''פיקשיין''. הדבר היחידי שהוא צודק שלא היו פערים גדולים בין העשירות התחתון לעשירון העליון, כי 97% מהישראלים היו עניים. לכן גם החינוך בבתי הספר היה חינם (אם כי אני חושב שחינוך ובריאות חייבים גם היום להיות חינם, כלומר, להיות ממומנים מריווחי המדינה, שחלקם הם ממס ההכנסה, וצריך להפסיק עם מסי קופ''ח ותשלומי השלמה לבתי הספר). שלטון מפא''י חילק הרשאות לעסקים רק בתנאי שהמבקש היה חבר מפא''י. בלי הפנקס הנכון אי אפשר היה להצליח ולהתפרנס טוב. . | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
לא נכון. גם לפני חמישים,ששים ושבעים שנה היו פערים גדולים בין עשירים לאחרים.ההבדל הוא בחשיפה לא בקיום הפער. רק החינוך העממי היה חינם. בית ספר תיכון עלה כסף, לא מעט כסף. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
המשטר בראשית המדינה היה סוציאליסטי במובן הרע של המילה, לא רק בגלל האידיאולוגיה, אלא בגלל שבאמת לא היה למדינה הרבה כסף. בעלי עסקים עצמאיים התביישו או לא חשבו שזכותם להרוויח פי 1000 או 3000 ממשכורת המינימום. אז אנשים הסתפקו במועט בהכרח אישי וחברתי. אנשי עסקים הרוויחו פי 10 מהמשכורת הממוצעת במשק, רכב על חשבון החברה, והסתפקו בזה. כך היה גם בחברות ההסתדרותיות ששלטו והשתלטו אז על מרבית אמצעי היצור והשיווק במשק.בשנות ה-60 וה-70 נמצאו מנהלים שפרצו מסגרות אבל גם אז היה עדיין במידה, בהעלמת עין או בהחלקת צ'ק. משטר ה''תן וקח' התנהל בחדרי חדרים, השלמונים היו בטווח הסובל הבלגה. קריסת המשטר הסוציאליסטי ופתיחתו למשחק הכלכלה החופשית, אבל בלי אכיפת מגבלות חוקיות בעניין מיסוי ומסגרות שכר פרצו את הגבולות לחמדת השודדים הקטנים שנקראים משום מה קפיטליסטים, אבל הם לא. משכורת מינימום של כ-4,600 ש''ח אינה יכולה לחיות בשלום עם של משכורת מנהל בתאגיד ציבורי שמגיעה ל-800 אלף שקל בשנה בלי להתחשב בחינמון ברכב, נסיעות בארץ ובחו''ל, דמי נופש והבראה וחלוקת רווחים, דיווידנדים והתחלקות בריווחי העסק של המנהלים. לא יכול להיות שמדינה וחברה יסבלו פער כזה גדול של אלפי אחוזים ברווחי הפועלים והמנהלים. זה לא מנוגד רק לסוציאליזם אלא גם לקפיטליזם. משטר קפיטל-דמוקרטי שם סייגים גם למראית עין של גניבה והונאת בעלי הכוח. הטעות של ממשלות ישראל מימין, שמאל ואחדות לאומית היתה שהן לא ידעו לשים סייגים לרווחי המנהלים. לא יכול להיות שמנהל ככל שיהיה טוב יקבל מאות מיליוני שקלים אם החברה שהוא שותף בניהולה מרוויחה ומשגשגת והפועלים יקבלו קדחת. למה לא מחלקים דיווידנדים גם לפועלים? הרי דווקא הקפיטליזם דוגל בחלוקה מידתית של ריווחי העושר לפי מידת התרומה להשגתו. אותם פועלים, גם אלה שעובדים דרך חברה של קבלני כוח אדם (שזו שערוריה בפני עצמה וחלוקת שלל בין בעלי המפעל לבעלי חברת כוח האדם על חלק יחסי מאוד גדול מהסכום שהיה אמור להיות משולם לעובד במידה והיה נחשב עובד אצל בעל המפעל) זכאים גם הם להתחלק בריווחי המפעל בהם הם עובדים ובסכום מידתי לתרומתם ליצור ולשיווק. מבחינה זו עבודתם בחברה זה כמו רכש של מניה משותפת שצריכה להתחלק לפי מידת ההשקעה של רוכשיה. אני מקווה שנתניהו ינהיג קפיטל-דמוקרטיה המדינה ולפיו יזכו העובדים ביותר כסף ממה שהם מרוויחים היום במקביל להחזרת המחירים לשפיות. לא יכול להיות שחברות שיווק שלא השקיעו דבר בייצור ובעבודה על המוצר, יגדילו את ריווחיהם היחסיים על מכירתו ב-500% ו-700% !!! זו גניבה ממש. | |||
_new_ |
כלכלה חופשית כשמה כן היא | |||
|
|||
א. הרעיון של כלכלה חופשית מבוסס על עיקרון שזאת המערכת שמשיגה-מספקת יותר רווחה (רמת חיים) לתושבים מכל מערכת אחרת. זאת המערכת הכלכלית היעילה ביותר ולכן המדינה לא מתערבת בניהול, בטח לא בניהול היום-יומי, של העסק הפרטי (כולל גובה השכר). נקודה. ברגע שמתחילים לבחור במה מתערבים ובמה לא זה כבר לא כלכלה חופשית. העיקרון הזה כולל, כמובן, גם חקיקת שכר מינימום. ב. תפקידה של המדינה במקרה הקיצוני של כלכלה חופשית זה ליצור את המערכת החוקית המינימלית שמאפשרת בחירה חופשית. ג. חלוקת רווחים קשורה בסיכון שיזם או יזמים לוקחים בהקמת העסק וניהולו. ברור מכך שהפועל הפשוט לא זכאי לחלק מהרווחים. ד. במקרה שהתחרות לא עובדת (יש מונופולים או קרטלים - יש ריכוזיות) כמו במקרה של משק החלב, חברת החשמל ועוד, המערכת כבר לא יעילה ולכן לא מספקת את רמת הרווחה שהכלכלה החופשית מספקת. לכן יש מקום להתערבות השלטון כדי לשמור על האינטרס הציבורי. ד.1 דרך אחת שמנהיגים רגולציה שמפקחת על התנהלות החברה. בין השאר גם על ידי הפעלת פיקוח על המחירים. ד.2 דרך אחרת היא שהמדינה מפרקת את החברות כך שתתקיים תחרות. ה. על פי העקרונות האלה יש גם תפקיד לחברות השיווק שמשקיעות לא מעט מקורות מימון כדי לפתח את המומחיות שלהן. אם לא היה ערך להשקעות שלהן הן לא היו קיימות. מצד שני אם כמו במקרה של משק החלב מערכת השיווק היא בעצם קרטל, אז יש מקום להתערבות השלטון. | |||
_new_ |
כלכלה חופשית כשמה כן היא | |||
|
|||
אני חייב לומר שאני מסכים עם רוב דבריך. אני רק רוצה להפריד בין עסקים פרטיים למפעלים ציבוריים, שעדיין לציבור יש בהם את הרוב המניות. א. אבל כדי שכלכלה חופשית תעבוד נכון צריך לקיים תחרות, כי אחרת אנחנו מראש מניחים לחברות להנהיג קרטלים. מסתבר שבחברה קטנה כמו שלנו גם 3 חברות פלאפון לא מייצרות תחרות אמיתית בגלל תיאום סמוי בינהן. לכן גם במקרה כזה הממשלה צריכה להתערב ואפילו בצורה קיצונית, כמו ע''י שלילת רישיון עסק, תביעה משפטית ייצוגית. בהחלט נכון לפתוח את השוק הישראלי גם לייבואנים פרטיים ולחברות זרות כדי להקשות על התיאום הסמוי. דוגמה נוספת של גניבת כספים מהציבור היא עניין הרכבים. בארץ ישנו יבואן אחד לכל חברת רכב בגלל מגבלות משרד התחבורה ומשרד העבודה. למה לא לפתוח את המדינה ליבואנים נוספים שיתחרו בינהם תוך הורדת המחירים? אתמול שמעתי בערוץ 22 שיבואני רכב גובים על ריכבי יוקרה כמחצית מהמחיר שהם גובים בארץ. מרצדס שנמכר בארץ ב-400 אלף שקל מכניס לכיסם 200 אלף ש''ח נקי אחרי מס. הקרטלים האלה מיותרים כי הם שודדים את הציבור. ה. חברות השיווק הן השודדות הגדולות ביותר של כספי הציבור. דווקא הן משקיעות הכי פחות כסף בעברת המוצר מהיצרן לצרכן ובעבור התיווך הזה הן גובות אפילו עד 500% - 700% מחלקן היחסי במחיר המוצר. כלומר, מוצר שמחירו הסופי למשווקים הוא 2 ש''ח יעלה לצרכן 10 ש''ח - 15 ש''ח. מה עוד שרשתות השיווק לוחצות על היצרנים להוזיל להן את המחיר והן סוגרות על עסקאות של קניית היקפי סחורה גדולים, תוך שהיצרניות מוזילות את המחיר לרשתות השיווק. בכך הרשתות מצליחות לתעתע וולשמור על 'מתח רווחים' מתוח לעבר כל הגיון סביר. למה זה קורה? כי אין תחרות של ממש וגם כי אים התערבות ממשלתית. יש רק 2 רשתות שיווק גדולות מאוד ועוד 2 או 3 קטנות. גם הקטנות אין להן ברירה ומשחקות את המשחק הזה, תוך הוזה קטנה מאוד ובלתי משמעותית במחיר לצרכן. אפילו ''רמי לוי'' מתחיל לנהוג באופן חזירי, והוא מיישר הרבה מחירים כלפי מעלה. הגניבה הגדולה הזאת מאפשרת לרשתות השיווק לעבוד על הציבור ולהשרות עליו דימוי שיקרי בכל מיני 'מבצעי מכירה' כמו 'קח שלושה ותשלם רק על שניים' או כל מיני הנחות שקר לרוכשי כרטיס רשת השיווק. לעומת זאת אם תשימו לב בביגוד המחרים סבירים, ויש מוצרים שמתפלגם מ-10 ש''ח למוצר ועד אלפי שקלים. למה? כי יש אין סוף חנויות בגדים במרכזי הערבים ובשווקים הפתוחים. כאן לאזרח יש יכולת לבחור את מה שהוא רוצה או את מה שהוא יכול באמת לקנות. את כל השקר שנוצר בעניין השיווק צריך לתקן, ואז לפתע המחירים יירדו בעשרות אחוזים. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
איני בעד פערי שכר ואיני בעד יוקר של מוצרים ,אך אינך יכול לאכול מהעוגה ולהתלונן. חופש כלכלי הכולל גם חופש ניהולי ועסקי הוא חלק מהעניין. בסופו של דבר מדרגות השכר מסתדרות מאליהן לפי התרומה לעסק. שכר מנהלים מופרז כדבריך הוא פריבילגיה של בעל העסק. הרי אם לא היה משלם שכר מופרז למנהל , הכסף היה נשאר אצלו הוא לא היה ''תורם'' אותו לעובדים.ל''כמות '' הכסף יש השפעה על טיב הניהול,אין לי ספק בכך. כאיש שעוסק בשיווק אני יודע שלכל מוצר יש את ''הבעייתיות'' שלו. לעיתים זה בייצור ולעיתים זה בשיווק. לכן ההשקעה ופועל יוצא מזה- מתח הרווחים הוא תוצאה של ''עקב אכילס'' של המוצר. גם בשיווק יש ''חלקים שונים''. לעיתים זה בקטע הסיטונאי ולעיתים בקטע הקמעונאי או בקטעים אחרים.יש מוצרים שללא שיווק נכון חבל בכלל לייצר אותם. אני בהחלט בעד הגבלת מתח רווחים מקסימלי בחוק, אך הדבר צריך להיעשות במקצועיות מרובה וללא משוא פנים. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
חופש כלכלי כולל חופש ניהולי וזה כולל גם גובה שכר ושיעורי רווחיות. במה שונה הגבלת רווחיות בחוק מהגבלת שכר באמצעות חוק? | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
הגבלת הרווחיות אינה אישית ובמידה רבה גם לא ענפית אלא באה לשים סייג לאפשרות להעלות מחירים ללא הצדקה,דבר שלעיתים גובל בניצול. למשל, גביית מחיר בקבוק מים בחנות בקולנוע פי כמה ממחירו במרחק 20מ. הגבלת שכר בחוק ואתה כנראה מתכוון לשכר בכירים, היא התייחסות ישירה לקבוצת אנשים קטנה מאוד ,דבר שבדרך כלל נמנעים ממנו.מעשית, שכר גבוה במיוחד לבכיר הוא החלטת בעלי החברה להתחלק ברווחים עם גורם נוסף, הבכיר במקרה זה. ניתן ,על אותו משקל, להגביל את השכר באיזה שהוא יחס לרווח. למשל, לא יותר מהרוח הממשי בחברה,כדי שזה לא יראה כמשיכת כספים מההון.אך זה צריך להיות לאורך מספר שנים ולא במדידה של זמן קצר. | |||
_new_ |
אז כוונתך אחרת | |||
|
|||
מה שעולה מתשובתך הוא שאתה מציע (במקרים מסויימים) פיקוח על מחירי המוצרים. זה בהחלט רעיון מקובל כאשר מדובר בקרטלים או מונופלים. | |||
_new_ |
אז כוונתך אחרת | |||
|
|||
אני איני מציע פיקוח על מוצרים. גם איני מבין כיצד הגעת למסקנה זו. אני מציע הגבלת שיעורי רווח גולמי לכל פעולת מכירה או לחלק מהן.זה אינו מוגבל לקרטלים או מונופולים. גם ה''גזלן'' בבריכה יהיה מוגבל בשיעור הרווח שהוא ''מעמיס'' על בקבוק משקה. אני גם לא מתנגד לפיקוח מסוים על מוצרים מסוימים מסיבות כלכליות או טובת הציבור.מנגד, קביעת שיעור רוח ''מיוחד'' למוצרים אלו יביא לאותה תוצאה. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
אם נלך לפי שיטתך אז המיסוי הוא פריבילגיה שלטונית . על שכר צמרת יש להטיל מס צמרת . נניח 99% . | |||
_new_ |
נכון | |||
|
|||
מיסוי הוא פריבילגיה שלטונית. בגישת ''מדינת הרווחה'' יש כוונה לטפל באמצעות המיסוי באי-השוויון. | |||
_new_ |
נכון | |||
|
|||
אתה כתבת ''חופש כלכלי כולל חופש ניהולי וזה כולל גם גובה שכר ושיעורי רווחיות. במה שונה הגבלת רווחיות בחוק מהגבלת שכר באמצעות חוק?'' גם כתבת '' מיסוי הוא פריבילגיה שלטונית. בגישת ''מדינת הרווחה'' יש כוונה לטפל באמצעות המיסוי באי-השוויון.'' המשמעות היא שהיחיד רשאי להרוויח ללה הגבלה והמדינה רשאית להטיל מס ללא הגבלה . כאן נכנסת תורת המישחקים . כמה רווחים ייקח היחיד וכמה מיסים תיקח הממשלה באופן ששני הצדדים יגיעו למקסימום תוך התחשבות במעשי היריב . נתניהו חושב שצריך להפחית את המס על ההכנסות ולהעלות את המס על ההוצאות . לזה הוא מוסיף הפרטת השירות לאזרח . הסוציאל דמוקרטים סבורים הפוך . הציבור בהפגנות המחאה אומר שצריך להתרחק קצת מהמדיניות של נתניהו ולהתקרב קצת למדיניות של הסוצ-דמ . נתניהו כנראה ילך קצת בכוון הזה . אבל נתניהו לא יהפוך את מדיניותו . הוא רק ירכך אותה . אם הוא מצליח - את זה נדע בבחירות הבאות . | |||
_new_ |
נכון | |||
|
|||
כשיש חופש כלכלי מוחלט או תחרות חופשית אין התערבות של הממשל בהחלטות יום-יומיות של העסקים. אין גם רגולציה. במודל הזה אין הגבלות חוקיות על השכר או על רווחיות. אם יש מיסוי במודל הזה הוא נועד לטיפול הממשל במעט תחומים שהשוק הפרטי לא מטפל - מוצרים ציבורייים. במודל הזה המיסוי הוא מינימלי ופריבילגיה שלטונית. אם תקרא או קראת את ספרו של מילטון פרידמן ''החופש לבחור'' תמצא תיאור שלו את מוצא הרעיון שנקרא ''מדינת הרווחה''. אני כבר לא בטוח מה חושב נתניהו. ימים יגידו מה ממשלתו תעשה. בכל מקרה אם הוא ירכך את מדיניותו בקשר לשירות הציבורי, הרי שזה יבהיר לנו שהוא שיתף פעולה עם הרעיון של שיקום ''מדינת הרווחה''. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
מדינה יכולה להגביל שכר בכירים לא בחוק מיוחד אלא פשוט בהעלאת המס מסום מסויים והלאה. היא לא צריכה לחוקק חוק כמו 'שכר המינימום' אפשר בהחלט להעלות את המס, החל מסכום מסויים. אפשר גם שם לקבוע מספר מדרגות מס. זה ישכנע חברות להוריד את משכורות הבכירים שייאלצו להסתפק ב''מעט'', אולי רק 200 אלף לחודש. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
אם אתה רואה בשכר הבכירים מפגע ציבורי, יש,כמובן, דרכים מספר לטפל בזה. כל דרך ויתרונותיה וחסרונותיה. איני חסיד של הגבלה בחוק ואיני חסיד של מדרגות מס גבוהות. בשני המקרים זה,בסופו של דבר, יחטיא את המטרה. ''המשחק החופשי'' בכלכלת השוק יכריע בעניין. | |||
_new_ |
עמוס עוז הוא סופר, סופר קולות ולא סופר היסטוריה | |||
|
|||
וברמדממשלה יכולה להגביל רק משכורות בכירים במגזר הציבורי הלא-ממשלתי. היא יכולה להשפיע על שכר המנהלים במגזר הפרטי רק ע''י עדכון מס ההכנסה. השאלה היא כמה באמת תרוויח מדינה מהגדלה טוטלית של מדרגות המס על בכירים. לדעתי הממשלה יכולה לעשות רק תיקונים קלים כדי לצאת ידי חובה למראית עין. הגדלה גדולה כמו שדורשים המפגינים הסוציאליסטים רק תגרום נזק למדינה ולא תקטין את הכנסות הבכירים. הם תמיד יוכלו למוא דרכים לתגמל את עצמם בלי להתחלק עם המדינה. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
א. ע''פ החוק לעידוד השקעות הון על המשקיע שרוצה סיוע במימון להגיש בקשה לפני ביצוע ההשקעה. בין הקריטריונים הרלוונטיים ישנם גם מועדים עד מתי יש להגיש את הבקשה. לפי דבריך הם לא הגישו בקשה לפני שהתחילו להשקיע. ב. מסמך הדרישות של המוחים, אליו התייחסת בציניות, מדגיש העדפה לפריפריה, דאגה לאוכלוסיות חלשות, שינוי השיטה הכלכלית ועוד (זה כולל דאגה גם ל''פרי הגליל''). ג. לא שמענו שהיה בהסכמי העברת בעלות רשות לזהם את הסביבה. ד. למרות טענותיך מסמך הדרישות מעיד שמחבריו עוסקים בבעיות של כולנו. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
א. לפי הדיווחים בתקשורת הסיוע הובטח בזמן הרכישה. נראה שיש פה ליקוי ביורוקרטי. השאלה האם בכדי להציל 120 איש מפיטורין אי-אפשר לתקן ליקוי ביורוקרטי? ב. מסמך הדרישות, שאכן הוא מצחיק בעיני דואג לכולם. גם לטייקונים.לכן הוא בהחלט יקבל 100% של תמיכה ציבורית. ג. הטענה היא כי לפני הרכישה משרד איכות הסביבה לא הטיל קנסות כי לא היה אפשרי לגבות. ד. אין ספק, מחברי המסמך יכולים לייצג אותנו בנאמנות בקטע של חוסר מעש. מעשית הם במבוכה אדירה. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
אני חושב שאתה מפספס את העיקר בעניין המחאה ובודאי שהציניות לא מוסיפה תועלת. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
מחאה אמיתית חייבת להיות חד ''כסכין''ולהתמקד בתביעה אחת עיקרית ואחת מישנית.די בהשגת תביעה אחת באמצעות מחאה עממית בכדי לערער את מעמדו של המנהיג שנכנע למחאה. המקרה של ה''קוטג''' הוא קלסי. לא נדרשה הורדת מחירים כללית ולא של כל מוצרי החלב. מוצר אחד מסוים וזהו. ה''כניעה'' למוחים מעמידה את כל יצרני החלב במצב של התגוננות וזה טוב לצרכנים. רבות כתבתי על המחאה הנוכחית ואין לי צורך לכתוב שוב. הבעיה אינה במרכז היא ב''פריפריות''. שם צריכה המחאה להתרכז והיות ''חדה''. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
גם כעת אתה טועה. המטרה הנוכחית היא טיפול במספר תביעות ערכיות (בעצמך הזכרת אותן) ולכן הדרך להשגתן יותר ארוכה ומורכבת. המטרה של מאהלי המחאה איננה חד ממדית אז העצה שלך לא בדיוק עובדת. אם תבדוק את תוצאות מחאת הקוטג' אתה עשוי למצוא שמחיר מוצר אחר החליף את מחיר הקוטג'. | |||
_new_ |
אתה עוד לא הבנת מר סיוון | |||
|
|||
בדבריו של הכותב משתקפת המנטליות של מ''כ בטירונות. את מה שעשו לו - הוא יעשה לאחרים. הוא אכל חרא, גם הם צריכים לאכול חרא הוא ייבש את השממה, גם הם צריכים לייבש את השממה. התביעה לחיים טובים ונעימים לא נמצאת במילון של מ''כים אלא אם זה נוגע לעצמם ובשרם בלבד. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
לא טעיתי קודם, לכן איני טועה גם עכשיו. תביעות ערכיות שהן תביעות אידיאולוגיות מקומן בפוליטיקה. לכל המפלגות יש אידיאולוגיה,נניח חברתית, והצבעת הבוחרים באה לידי ביטוי בקלפי. תביעות ערכיות (אידיאולוגיות) שלא במסגרת בחירות אינה דמוקרטית ומטרתה במסוה של ''תביעות ערכיות'' לערער בחירה דמוקרטית.אני איני חושב שלמוחים יש תביעות ערכיות (אתה שם דברים בפי)- אין להם תביעות כלל!!!!!. ברור שבמקרה כזה (שאין תביעות כלל) עצתי אינה במקומה. אתה מוכן לציין איזה מוצר החליף את מחיר הקוטג'? | |||
_new_ |
גיבוב של הבלים | |||
|
|||
לעתים אני באמת שואל את עצמי אם אתה מאמין במה שאתה טורח להביא לכאן. אין שעה שאינה יפה, צודקת ונכונה להבאת תביעות אידאולוגיות וערכיות, זו תמצית המהות של דמוקרטיה כאשר אנשים מעלים למרחב הציבורי את מה שהם רוצים ואת מה שהם חושבים. אין שום קשר בין זאת לבין מנגנוני קביעת השלטון כפי שהם מתבטאים בבחירות ובהקמת קואליציות. אם הנגזרת של מימוש התביעות היא החלפת שלטון, הרי שלפחות בשיטה הישראלית ניתן להחליף קואליציה ולבסס בכנסת רוב להקמת ממשלה שתסכים לתביעות המפגינים. זהו הליך דמוקרטי וחוקי למהדרין שכבר היו לו תקדימים רבים גם בישראל וגם במדינות אחרות בעולם החפשי. וכמובן, אם ממשלה מתפרקת כתוצאה ממחלוקות בתוכה, ואם לא ניתן להקים קואליציה אחרת, אפשר ללכת לבחירות. וגם זה כבר קרה פעמים רבות גם בישראל וגם בעולם כולו. | |||
_new_ |
גיבוב של הבלים | |||
|
|||
ואני שואל את עצמי עד כמה העיוורון יכול להיות עמוק. תביעות אידיאות וערכיות, יפה. גיבוב של מילים יפות ללא כל משמעות- שטויות וחומר לפתאים. הקשר בין מחאה אמיתית לקביעת השלטון היא בכניעת השלטון לתביעת המוחים דבר שבדרך כלל מחליש אותו ומאלץ את המחזיקים בשלטון ללכת לבחירות. אף שלטון לא נפל בגלל גיבוב של מילים בלי משמעות מעשית. די בהתבונות חלקית במפגינים,בראיונות עימם ומתוך הכרות עם חלק מהם בשביל לזהות בבירור את מאוכזבי מפלגת העבודה. מנגד קבוצת ''המייסדים'' הם אנשי חד''ש ושמאלה ואין להם עניין ''למסור'' את ''המחאה'' כפרי בשל למתמודדים מהעבודה. לכן המחאה תימוג כאילו לא הייתה. | |||
_new_ |
אולי כן ואולי לא | |||
|
|||
בינתיים החרב יצאה מנדנה, ביביהו השקרן עומד על הברכיים. או שיתנו לו לקום או שיערפו אותו. זה תלוי רק בו, אם הוא יקבל שכל הוא ישרוד אבל לא הרבה יותר מזה. | |||
_new_ |
אולי כן ואולי לא | |||
|
|||
קריאות הקרב שלך וההתחמקות מלדון לגופו של עניין מעידים יותר מכל על חולשת טיעונך ועל מהות חלומותך. העניין הוא שביבי לא טיפש כלל והזמן פועל לטובתו כי בפתח עומדים הדברים האמיתיים ולא השטויות של קבוצת אנרכיסטים עם שובל טיפשים מאחוריהם. בסופו של יום גם הטיפשים מבינים שהבעיות האמיתיות של המדינה הן בטחוניות ולא חברתיות. | |||
_new_ |
אולי כן ואולי לא | |||
|
|||
קריאות הקרב שלך כמו ''שובל טיפשים'' אינן מכובדות, וזה בלשון המעטה. זכור לי שבכעבר כתבת כאן בדיון אחר משהו בסגנון שכל כך הרבה אנשים לא טועים. המשמעות היא שכל כך הרבה תומכים לא יכולים להיות טפשים. | |||
_new_ |
אולי כן ואולי לא | |||
|
|||
זו אינה קריאת קרב ,זה מה שאני חושב על ''השובל'' שצועד בעקבות 5 צעירים שאינם מבינים כלל על מה שהם מדברים. אם נראה לך שזה חורג מכללי הפורום, אנא פעל בהתאם. זה נכון מה שכתבתי, אך, זה בהחלט אינו המקרה. גם אם נניח ש- 300,000 איש מחו בהפגנה לפני שבוע, עדיין עלינו לזכור שיש עוד כחמישה מיליון יהודים (בכוונה איני כולל מיעוטים)שלא ראינו אותם בהפגנות ולא שמענו את קולם. לכן ,בפועל, מי שמפגין הוא מיעוט די קטן של תושבי המדינה ולא רוב,כפי שהתייחסתי באמירות שלי בעבר. | |||
_new_ |
אולי כן ואולי לא | |||
|
|||
א. יש הבדל בין לטעון ''שובל של טפשים'' ובין לטעון ''אני חושב שהם טפשים''. הטענה הראשונה היא הכללה גורפת פסקנית (אין מקום לספק). בהקשר הזה אני גם יכול להעיד ששמעתי חלק קטן מהפגינים שהכינוי טפש לא מתאים בכלל. בודאי שצריך לזכור שיש עוד מיליוני אזרחים (300 אלף מפגינים זה רק 6% מ-5 מיליון) ולכן המפגינים הם מיעוט. אבל במציאות הדמוקרטית לפעמים מיעוטים כאלה גורמים לשינוי סדרי עולם, וזה בהחלט לגיטימי. גם במציאות שלנו, מאז מלחמת ששת הימים, מיעוטים קבעו את סדר היום בלי לשאול את הרוב. יש כאן רק בעיה אחת בהקשר הזה והיא שחלק מאותם מיעוטים השפיעו על סדר היום שלנו באמצעים לא חוקיים.. | |||
_new_ |
אולי כן ואולי לא | |||
|
|||
מיליוני זבובים אינם טועים . חרא הוא מזון טוב . | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
אתה בודאי טועה שוב. - בדמוקרטיה תפקיד האזרח הפשוט לא מסתיים עם הבחירות. - אחד התפקידים שמקובלים בדמוקרטיה היא העלאת תביעות ערכיות שלא מקובלות על הממשלה. - הכלים להבעת הדעות הללו הם הפגנות, מחאות ותביעות להחלפת השלטון (סמויות או גלויות). מי שכמוך טעון שלא טועה במשמעות שהוא מייחס לדמוקרטיה. גם בשאר הטענות שלך טעותך בידך כי המסמך שהצגת מציג תביעות ערכיות. ציינתי שעשוי להיות מוצר שכבר החליף את הקוטג'. הדגש הוא על ''עשוי''. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
חבל שאתה מנסה לתת לי ציונים. איני נגד העלאת תביעות, הפגנות, מחאות וכדומה. אין פירושו של דבר שהתביעות ההפגנות והמחאות צודקות. תביעות או מחאות ספציפיות ניתן להתמודד עימן בחיי היומיום. תביעות ערכיות מקומן בהתמודדות בקלפי. בבחירות האחרונות הציבור הכריע בעד ''מיקס'' של ערכים.זו הכרעת הציבור.אם רוצים לשנות את ה''מיקס'' הזה יש לקרוא או לגרום להפלת הממשלה והליכה לבחירות חדשות. המחאה נמנעת מצד ''כמו מאש'' ואני יכול להבין למה. כי הציבור הרחב אינו חפץ בהחלפת הממשלה ותביעה כזו תחסל את ''המחאה''. המסמך שהצגתי מכיל סיסמאות נבובות אם בענייך הן ערכיות, זה בסדר מבחינתי. כחסיד של דברים מבוססים ומקושרים חבל שאתה כותב משהו שאינך יכול ''לקשר'' ושולח אותי לחפש את המוצר התחליפי. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
כאשר אני חושב שבן אדם טועה אני נוטה לומר זאת. בדמוקרטיה תביעות ערכיות מקומן בקלפי וגם במקומות ובזמנים אחרים. אני לא בטוח ש''הציבור הרחב'' אינו חפץ... לא שלחתי אותך לחפש שום דבר זאת פשוט היתה צורת התבטאות שמביעה את דעתי שקיים מוצר כזה. בשבועות האחרונים עברו אצלי במייל מספר השוואות של מחירים שמראות מאפיינים כפי שתיארתי. אני חושב שכאשר העיתונות מדווחת שהרווח של תנובה הוא כ-8%, שיש עוד מוצרים שמחיריהם משאירים שולי רווח גבוהים בחלק מהזמן או בכל הזמן. כמובן שישנם גם מוצרים בהם שולי הרווח נמוכים מ-8%. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
משהו בסיסי רקוב בשרשרת השיווק. ''ראיתי שמפו שנמכר ברשת שיווק במבצע ב-25 שקל'', סיפר שמחון. ''הלכתי ליצרן ושאלתי אותו בכמה הוא מוכר לרשת וכמה הוא מרוויח. הוא אמר לי שהוא מוכר לרשת ב-10 שקלים ומרוויח 1-2 שקלים. גם קילו תפוחים, שנמכר ברשת ב-13 שקל, נמכר לה ב-2 שקלים. זה מראה שפערי התיווך בין הספק לצרכן אינם הגיוניים''. http://www.themarker.com/consumer/prices/1.671324 . אם ננקה את עלות ההובלה, שכבר נכללת בדרך כלל במחיר המוצר מהיצרן למשווק (אם כי אנחנו רואים כיצד רשתות השיווק סוחטות יצרנים), נראה שהן מרוויחות מאות אחוזים מהרווח היחסי המקובל. לדוגמה השמפו שלאחר הוזלה נרכש ב-12 ש''ח ורשת השיווק מרוויחה עליו 13 ש''ח בתנאים 'הקשים' ביותר מבחינתה.כלומר, במקום להרוויח על המוצר 2 ש''ח או 5 ש''ח, וגם אז להרוויח, הם מגדילים את הרווח במאות אחוזים. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא עובדות . | |||
|
|||
אני קונה בשר , ירקות ופירות בשוק תלפיות שבחיפה . בעלי הדוכנים הם קימעונאיים שמרוויחים מצוין . לידי יש חנות גדולה של שופרסל . חברת שופרסל רוכשת מוצרים בשדה מחקלאים בעזרת חברת רכישה בבעלותה . לכן מחירי הרכישה שלה נמוכים יותר . מצד שני ממוצע המחירים של מוצרים אלה אצלה גבוהים ב60% בערך מאלה שבשוק תלפיות . | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
רק הערה קטנה: היצרן מרוויח, רווח גולמי, על שמפו במחיר עלות של 10 שקלים, לפחות, 8 שקלים. אולי הרווח הנקי שלו הוא 1-2 שקלים. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
- תפקיד האזרח הפשוט בדמוקרטיה היא לבחור. תפקידו מסתיים לאחר מכן. אבל כמובן שכל אזרח רשאי להפגין כראות עיניו. אבל זה לא תפקידו אלא רק זכותו. - לא בטוח שישנו כזה דבר כמו ''תפקיד מקובל בדמוקרטיה'', ובטח לא תפקיד שמגדיר את התביעות כ''ערכיות שלא מקובלות על הממשלה''. מי קובע ערכיות בפוליטיקה? כל אחד לעצמו וכל קבוצה לעצמה. הצדק הוא עם כולם, או אם חלקם או אצל אף אחד. השיפוט הוא פוליטי בלבד. נכון שחלק מהכלים שבידי האזרחים הם 'מחאות ותביעות להחלפת השלטון (סמויות או גלויות)'. אז מה הלאה? מה קורה להפגנות? איזו דרך נוספת המפגינים יכולים לנקוט כדי להישאר רלוונטיים לכותרות העיתונים האוהדים אותם וכדי להשפיע על הציבור? | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
את הפחתת מחיר הקוטג' מממנים בהעלעת מחיר החלב , הגיל , האשל , הדנונה , הגבינות הקשות ועוד ועוד . | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
יתכן. לא בדקתי, אני צרכן קטן מאוד של מוצרים אלה. | |||
_new_ |
לא סיסמאות נבובות אלא ערכים | |||
|
|||
המחאה בעיקרה היא למען המעמד הבינוני . שאר הנושאים הם פרוטזות מודבקות לקישוט . המוחים בזבזו את צעירותם בבטלנות בהודו ודרום אמריקה . כעת הם מייללים . גם החתולים בחצר שלי . 3 מיליון ישראלים נוסעים גם השנה לחו''ל כמו בשנים קודמות , אף בגידול כמותי רצוף . הם המעמד הבינוני . הנסיעות לחול הם ההוכחה שאין מצוקה אמיתית . גם הבעלות על רכב , גם אכילה במסעדות . | |||
_new_ |
זה ברור שאתה רוצה שהם יסבלו | |||
|
|||
אתה סבלת ועכשיו הגיע תורם אבל הם לא מסכימים. המעמד הבינוני, העירוני, החילוני וברובו כמובן שמאלני, רוצה לחיות טוב. זה מגוחך להתנגד לכך שהמעמד הבינוני לא יאכל במסעדות, שלא תהיה לו טלויזיה רב ערוצית ושלא יוכל להתלבש כהלכה או לצאת מדי פעם לחופשות. (ועוד לא אמרנו כלום על דיור) אם בני המעמד הזה, המשכילים, העובדים והתורמים לא יכולים ליהנות מהחיים אז מי כן יכול? אם הם לא רשאים לחיות טוב אז מי כן רשאי? הם לא מוכנים לחיות כמו בשנות החמישים ולא כמו בשנות השמונים, וזו זכותם. ואם המדינה תמשיך לבזבז על סקטורים פרזיטיים בשטחים הכבושים או במאה שערים אז המעמד הזה יתמרד וישרוף את המועדון. אם מישהו חולם שהצעירים הזועמים יסכימו להגן על ההתנחלויות ולחזור הביתה לאכול חרא אז הוא טועה מאד מאד. | |||
_new_ |
זו לא פעם ראשונה שאינך מבין עינין . | |||
|
|||
אני לא רוצה שהם ייסבלו או שמישהו אחר ייסבול . אני נגד סבל . מה שאני אומר זה שכל יחיד צריך לטובתו ולתועלתו להפיק מקסימום ממה שהחיים מביאים לו . היחיד גם לא יכול למשוך את השמיכה הכלכלית למימון מעבר למה שהוא מרוויח או משיג . רכישת דירה היא פרוייקט כלכלי גדול ובדרך כלל הגדול ביותר לרוב האוכלוסיה . מי שלא השתמש בשנותיו הצעירות לחיסכון של הון ראשוני ואחר כך לקח משכנתא הוא בזבזן כמו הצרצר במשל הצרצר והנמלה . נסיעה משפחתית לחול היא מבצע שעולה כמו תשלומי משכנתא לשנה . אחזקת רכב עולה כמו אחזקת ילד בפעוטון . מי שמושך את התקציב לכוונים אלה טועה בהתנהלותו האישית . איזו הצדקה יש לדרישה שהממשלה תממן את ההוצאות הללו ? לא הגנון או המשכנתא אלא הנסיעות לחול והרכב ? ובענין ההתנחלויות כבר הסברתי לך כמה פעמים . מי שחושב שבהתנחלויות החיים טובים יותר שיעבור לשם במקום להתלונן על אחרים . | |||
_new_ |
ומי שחושב שמגיע לו מה שמגיע. | |||
|
|||
למתנחלים ועוזריהם? אתה אומר שהם צריכים לעבור להתגורר שם ובכך לפשוע נגד בני העם הפלשתינאי ולעבור על החוק הבינלאומי ואילו הם טוענים שהם לא מעוניינים בכך. זה ברור שהממשלה מפתה אנשים לפשוע ולהתנחל בשטחים באמצעות פיתוי כלכלי על חשבון האזרחים האחרים. לכן הם מפגינים. ואנשים עובדים, חרוצים, המשתכרים היטב, גם לא מוכנים לרעוב או לסבול או לחיות בלי מכונית או בלי לצאת לחופשות. האתוס של הסבל כבר נגמר, מי שרוצה לסבול ולאכול חרא שיעשה את זה לתיאבון. יש אנשים שזה לא קוסם להם. | |||
_new_ |
ומי שחושב שמגיע לו מה שמגיע. | |||
|
|||
1 - מי שמעדיף לחיות בקופסה יחד עם סרדינים אחרים אל ייתלונן כי צפוף . 2 - מי שחי חיי שעשועים כאילו הוא מאהאראג'ה אבל משכורתו בינונית בלבד אל יופתע אם הוא ''לא גומר את החודש'' או המשכנתא ייקרה או הגנון לילדים שלו . 3 - עיסוקי האוויר של בעלי השכר הבינוני אינם מביאים כסף אמיתי . הם רק קרציות על עבודה של המסכנים בפריפריה . 4 - מתוך 50 מיליארד שקלים תקציב הביטחון משמשים 30 מיליארד שקלים כתשלומים לפנסיונרים . אנשים שעבדו רק 23 שנים והתחילו לקבל פנסיה בגיל 45 .]/[ . | |||
_new_ |
''צדק חברתי'' | |||
|
|||
המסמך הזה הוא ברירת מחדל די דלה של הקומץ שמוכר לנו 'כמנהיגי במחאה'. אין בו כלום ויש בו הכל. בקיצור זה מסמל די ריקני, במצע פוליטי של מפלגה זו או אחרת. אין בו דבר ממשי. אני יודע על מספר דפי עמדה שונים של חבורות שונות בתוך המפגינים, אני יודע על ויכוחים בינהם ועל אי הסכמות, על פיצולים ופירודים. התקשורת לא נוגעת בזה כי התקשורת נוטלת חלק במאבק ולא מסקרת אותו. נתניהו בתיקונים שלו עונה על מרבית דרישות המפגינים אבל גם לא עונה. למה? רק בגלל הקישקוש והכוליות של הדרישות. נתניהו תמיד יוכל הרי לטעון שהוא נתן תשובות אבל לא שלמות ומלאות, וצוות המפגינים תמיד יוכל לטעון שביבי לא פתר את הבעיות שהם רצו לפתור. לכן אין ממש במלאכת הסרק החפוזה הזו, שבאה רק בגלל הקולות היוצאות מהציבור שהנהגת ההפגנה לא יודעת מה היא רוצה. אז עכשיו הם יצאו ידי חובה, ואפשר ללכת לאוהל או הביתה. אין לדרישותיהם שום דבר קונקרטי שלפיו באמת הם יוכלו אחר כך לומר שנתניהו לא נהג נכון. כי נתניהו כבר הודיע שהוא יעשה את המיטב לתיקונים החברתיים ככל שהתקציב מתיר, בלי לפתוח אותו לסכנות העורבות בדרך. אין ספק שהנתניהו מגלה אחריות ואני מקווה שהוא יעמוד בה עד הסוף. צריך לתקן מספר דברים, אבל אסור לתת 'הכל חינם'. כששמאל האוהלים יעלה לשלטון ע''פ מצאו זה, אם בכלל, אנחנו נוכל לעמוד מולם ולבחון האם הם באמת מסוגלים לבצע את אשר הם מאמינים לו. אבל בשביל זה אנחנו צריכים להמתין בסבלנות עד הבחירות הבאות. | |||
_new_ |
כיצד ממשלה קשורה לניהול חברה כלכלית? | |||
|
|||
לממשלה יש מדיניות מיסוי, תמיכה כלכלית בפריפריה וכו'. אבל ממתי מדינה מנהלת גם חברה כלכלית פרטית? מיסי עירייה, מיסי מים וביוב, הפרת חוקי בנייה אינן בבקרת המדינה. בשביל זה יש רשויות מקומיות. עניין איכות הסביבה הוא עניין שראוי לא להתפשר בו. גם רוכש החברה הבטיח לטפל בסוגיות האלה לפני שרכש את החברה. למיטב זיכרוני הוא היה אמור לקבל את הסיוע של העירייה המקומית. ד''א, אותר כללים חלים גם בנהריה. הדבר היחידי שאפשר להטילו על הממשלה, אם אכן נכון, הוא שינוי מדיניות התמריצים עליו הוסכם כבר. וזו במידה ומדובר באותה ממשלה, שהרי ממשלה חדשה רשאית לתקן הבנות קודמות. לכן מוזר לטעון שפיטורי העובדים ב''פרי גליל'' הם באשמת הממשלה. לגבי יצוא, נדמה לי ש''פרי הגליל' מייצא מעט שימורים לחו''ל. אתה גם צודק שבגלל המחאה העממית ראוי שהממשלה תבחן את יכולת לתמוך ולסייע למפעל לחזור לריווחיות מלאה שהרי בכך תרוויח המדינה יותר - יותר מס ישיר שייגבה מהמפעל. הממשלה בכלל צריכה למשוך השקעות מחו''ל לארץ על רקע המשבר הכלכלי במערב ע''י אי תשלום מס עיסקי ב-10 השנים הבאות מכל משקיע זר/מקומי ובלבד שיעמוד בכמה תנאים מינימליים כמו: מיקום בפריפריה, העדפת עובדים מקומיים, משכורות סבירות לפועלים, תשלום חשמל, מים וכו' באופן רגיל. המדינה תעזור בהלוואות נוחות במידה ויידרש. היום משכורת נטו ממוצעת של 5000 ש''ח לפועל רגיל ובלתי מקצועי היא משכורת שיכולה להתמודד עם הנהוג במרכזים התעשייתיים בסין ובהודו. ישראל בהחלט יכולה להתמודד על משיכת משקיעים זרים אם מודדים את הריווחיות הכלכלית ואיכות העובדים. גם הקירבה היחסית של ישראל לאירופה יכולה להשפיע לטובה. אל תסמוך על ה'רוטשילדים' של היום. הם לא כמו הרוטשילד של פעם שהיה גם קפיטליסט טוב וגם בעל לב רחב וכיס מלא לציונות. | |||
_new_ |
בריטניה בוערת ולא רק לונדון | |||
|
|||
אם כי מדיניות הפעולה של הממשלה של 'בלי בג''צ ובלי ב'צלם' '' מתחילה להראות שהיא אפקטיבית. לא כל יום מנהיג מערבי אומר שהוא הולך לטפל באלימות חברתית בכל הכלים הנדרשים. זה ייאמר לזכותו של דייוויד קמרון, שעד היום הראה לבקנות מדינית. אתה צודק שהפרעות של השבוע האחרון הם רק סמפטום לבעיית רוחב עמוקה בחברה הבריטית החדשה. מתחת לפני השטח גועשים היחסים הקשים בין הלבנים - לשחורים ובין הנוצרים - למוסלמים. המקרה של היום מראה שיש בעיה מול השחורים גם אם הם לא מוסלמים, אבל אין זה אומר שאין בעיה מול המוסלמים. חלק גדול מהפורעים השחורים הם מוסלמים. ולאותם שחורים הצטרפו אנרכיסטים שניצלו את המהומה לצרכיהם. רבים מהפורעים היו נוער צעיר מאוד. היו ילדים בני 9, 10, 12 שהשתתפו בביזת החנויות שנפרצו. ככל שיותר ויותר מהגרים, בעיקר שחורים-מוסלמים מציפים את בריטניה מצבה הולך ומחמיר ומוביל אותה לפיצוץ פנימי שיעלה בדמים לשני הצדדים. | |||
_new_ |
עוד שטרסלר | |||
|
|||
_new_ |
זו לא כלכלת שוק | |||
|
|||
א. השיטה אצלנו הוא ''מדינת רווחה'' בתהליך להרחיב את מנגנון השוק. ב. אם כבר מתייחסים לדבריו של שטרסלר הייתי רוצה להתייחס לקטע הבא (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1237968.html ): ''יש גם להבין, שרוב הבעיות העולות עכשיו לסדר היום אינן תוצאה של ''כלכלת שוק'', אלא של ההיפך מכך. כלכלת השוק נלחמת נגד מונופולים, קרטלים וקונגלומרטים ענקיים. מינהל מקרקעי ישראל, שלא שיחרר קרקעות וכך גרם לעליית מחירי הדירות, הוא מונופול ממשלתי השולט בקרקע על פי מיטב התורה הסוציאליסטית. המכסים הגבוהים על יבוא מוצרי מזון, הגורמים למחירים הגבוהים בסופר, עומדים בניגוד גמור לכלכלת שוק הדוגלת בסחר חופשי, בלי מכסים ובלי מגבלות. ומי מתנגד עכשיו לפתיחת המשק ליבוא מוצרי חלב? שוב אותו לובי חקלאי ושוב אותם ניאו-סוציאליסטים''. אצלנו לא נלחמים מספיק במונופולים, קרטלים ותופעת כוח שוק שפוגעים ביעילות ולכן ברווחת הציבור. מנהל מקרקעי ישראל פועל על פי הוראות ממשלת ישראל ואם יש טענות כלפיו הן צריכות להיות מכוונות לממשלת ישראל. לכן לטעון שהכל בגלל שהוא מונופול על פי התורה הסוציאליסטית זו טענה לא רצינית. יש עוד טענה שהיא יותר רצינית בעיני האומרת שעיקר הבעיה בתהליך התכנון (אישור הבניה) נובעת ממחסור בכוח אדם מקצועי בשלבים החשובים של התהליך. זכור לנו גם נסיונו של נתניהו לפרק ולהפריט את חברת חשמל שנכשל גם בגלל חברות של עובדי חברת החשמל במרכזי שתי המפלגות הגדולות (עבודה וליכוד). בקיצור זה לא המונופולים אשמים - זה אנחנו. | |||
_new_ |
זו לא כלכלת שוק | |||
|
|||
''זה אנחנו'' היא מילה יפה, אך צריך גם לפרש אותה כדי שלא תישאר בגדר סיסמא ריקה מתוכן. לציבור שני תפקידים עיקריים. ראשית לבחור הנהגה שמבטאת את השקפת עולמו. שנית לפעול ,כל אחד, בתחומו האישי לקידום הערכים שבהם הוא מאמין ולהם הוא מטיף. שטרסלר, כנראה, חסיד תורת כלכלת השוק,או כלכלה חופשית. התורה הזו מעמידה את התחרות החופשית מעל הכול,בפיקוח רגולטורי. היא אמורה לחסל קרטלים ומונופולים. דעתי היא שהמלחמה בישראל במונופולים ובקרטלים היא מוגבלת בגלל גודלה של הכלכלה המקומית ולכן יש להגביר את הפיקוח. הוא מביא כדוגמא למונופול את מינהל מקרקעי ישראל.אני איני חושב שהמינהל הוא בגדר מונופול, איני חושב שיוקר הדירות הוא בגללו. המינהל הוא רשות ממשלתית(וחשוב שישאר כזה)שחטא בביורוקרטיית יתר. דבר שמנסים עכשיו לתקן באמצעות החוק החדש. אין מחסור בכוח אדם רציני, משרדי האדריכלים משוועים לעבודה. במסגרת ''חיסול'' הביורוקרטיה רוצים להעביר החלטה על ''הוצאת'' בדיקת תוכניות לשוק הפרטי. דבר שבהחלט ניתקל בהתנגדות של המימסד המוניציפאלי. | |||
_new_ |
זו לא כלכלת שוק | |||
|
|||
לא המנהל חטא בביוקורטיית יתר. אם יש כאן חטא זה במגרש של הפוליטיקאים שנבחרו על ידי הציבור=אנחנו. לכן אנחנו אשמים. הטענה שהזכרתי היא שיש מחסור בכוח אדם מקצועי במערכת שאמורה לאשר תוכניות. מדובר בשלבים חשובים של תהליך אישורי התוכניות (בעיקר בועדות המקומיות והמחוזיות). קיצור התהליכים התכנוניים ללא טיפול בבעייה הזאת עשוי ליצור בעיות שאחר יהיה קשה יותר לטפל בהן (למשל התעלמות ממשתנים וממפגעים סביבתיים). אינני חושב ששטרסלר היה מסכים איתך. מצד שני העובדה שהזכיר ש''מדינת הרווחה'' מטפלת בבעיה היא רמז עבה לכך שהוא חושב שעדין לא הגענו אל המגבלה של יכולת הפירוק. אבל העובדה שהזכיר זאת בלי לבקר את הממשלה ו-או הכנסת היא טעם לפגם. ''התורה הזאת'' של תחרות חופשית מאשרת פיקוח רגולטורי רק כאשר יש מצב שלמישהו יש כוח שוק - הוא מונופול או קרטל. | |||
_new_ |
זו לא כלכלת שוק | |||
|
|||
מאחר ואיני מסכים ב-100% עימו אין סיבה שהוא יסכים עימי. ביורוקרטיה היא מחלה של מוסדות גדולים (יחסית). מאחר ורוב במוסדות הגדולים הם בבעלות או בניהול ציבורי הרי ברור שנבחרינו שאחראים עליהם אחראים גם על הביורוקרטיה. אנו בוחרים את הפוליטיקאים לכן האחריות המיניסטרליאלית היא עלינו.בפעם הבאה שהם יעמדו לבחירה נזהיר אותם מפני הביורוקרטיה. מאחר וממשלה זו, בניגוד לממשלות אחרות בעבר היא חסידת ''כלכלת השוק'', כמוהו, אז מדוע שתהיה לו ביקורת? זו דעתו. הטעם לפגם הוא דעתך. | |||
_new_ |
זו לא כלכלת שוק | |||
|
|||
אכן השימוש בביטוי ''טעם לפגם'' נעשה כדי לבטא את דעתי. היותו של שטרסלר חסיד כלכלת שוק לא מצדיקה את העברת האשמה למנהל מקרקעי ישראל. זה חלק מהטעם לפגם. במקרים רבים הטענה ''זו הביורוקרטיה'' היא תירוץ כי האחריות היא של שרי הממשלה שרובם נבחרו על ידי הציבור. לכן לא צריך להזהיר אותם מפני הביורוקרטיה, אלא להזהיר אותם שלא יאשימו את הביורוקרטיה. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |