|
העולם הערבי בוער והפלשתינאים מתפייסים | |||||
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום שישי, 29/04/2011 שעה 8:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
מאמר מאיר עיניים | |||
|
|||
האם אין האופטימיות שלך בולטת בשונותה על רקע הביקורת של הפוליטיקאים, ושל ''המומחים'' בעיני עצמם על ההסכם? | |||
_new_ |
מאמר מאיר עיניים | |||
|
|||
תמיד גרסתי שיש לנהל דו-שיח עם החמאס. חרם מדיני תמיד נכשל. ראה מה היו תוצאות החרם הערבי על ישראל משנת 1948 עד 1967. אני רואה במהלך האחרון ''הליכה'' של החמאס לכיוון הרשות הפלשתינאית ולא ההיפך.הדבר מסמל, בעיני, שינוי אסטרטגי מקו האלימות לקו מדיני. כל זה מפיח בי אופטימיות. גם אני ''מומחה'' בעיני עצמי ובכן איני נבדל מהם. | |||
_new_ |
אתה לפחות נוהג בצניעות! | |||
|
|||
אינך טוען שזו דעתך המקצועית כמו ''מומחה'' בעיני עצמו אחד. | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
חבל, ממש חבל שזה טעמך !!!!! בא תעשה תרגיל קטן ותצהיר שישראל רוצה לדבר שלום עם החמאס. אתה חושב שהחמאס יודה לך שסוף סוף את מסכים ומיד ירוצו לדבר איתך על שלום? אני בהחלט מסכים הפעם עם אהוד ברק שאומר: ''שיתוף פעולה עולמי עם חמאס - רק אם יכיר בישראל, יזנח את הטרור ויקבל את ההסכמים הקודמים''. איסמעיל הנייה, אמר בסוף השבוע שהממשלה הפלסטינית הזמנית, שתוקם לאחר שיסוכמו תנאי ההסכם, לא תקיים משא ומתן עם ישראל, אלא תניח את המלאכה לצד שלישי. הוא גם קרא לאש''ף לחזור בו מההכרה בישראל - בתגובה על התנגדותה להסכם הפיוס. | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
רק בדיבורים ניתן לשנות דעה של מישהו על משהו. שנים רבות מדינות ערב החרימו את מדינת ישראל ובסופו של דבר נאלצו לשבת עמה לאותו שולחן. שנים רבות ישראל החרימה את אש''פ ובסופו של דבר נאלצה לשבת איתו לאותו שולחן. זה נכון גם לגבי החמאס וישראל וישראל והחמאס. אז איסמעיל אמר. בינתים הוא רץ לאבו מאזן. | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
לא מדובר על שינוי דעה . מדובר על מדיניות וזו נקבעת לפי אינטרסים של הצדדים . | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
אני מסכים בהחלט. ולדעתי האינטרס של החמאס הוא הכיון המדיני שיביא לו הכרה. הכיוון הישראלי צריך להיות דיבורים עם מי שיכול לממש הסדר ולא מי שאין לו כל כוח ממשי בשטח. שיחות מגלות לצדדים מה האינטרסים המשותפים ומהם חילוקי הדעות. | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
אדרבה, היכן השינוי שאתה רואה בחמאס? על איזה כיוון מדיני אתה מדבר? על הודנה? שוב? מדינות ערב? אתה בטח מתכוון למצרי ולירדן. למיטב זכרוני הן כבר לא נמצאו במצב של רצון לחסל את ישראל כשהן באו למו''מ על שלום, וקרוב לודאי שגם לא היום (למרות ההפיכה השלטונית במצרים שעוד צריך לעקוב וללמוד אותה). המפרציות שיש להן קשרים איתנו לא לחמו בנו אף פעם, ואיתן אין לנו ממש סכסוך. החמאס הוא לא מצרים/ירדן ולא הנסיכויות, אלא ארגון טרור ערבי חזק שיושב בארץ ישראל ומסוכסך עם ישראל על אותה חלקת קרקע. מבחינת החמאס זה או הם או ישראל, מצב שלא קיים מול מדינות ערב. לא בטוח כלל שאיסמעיל הנייה רץ לאבו מאזן. מי שמרגיש שהוא בצרה גדולה יותר הוא אבו מאזן שכלוא בצמרת העץ ושאובמבה נטש אותו שם לבד. החמאס סופג זעזועים, תמיכת סוריה בחמאס נחלשת מבחינה טקטית (ולא אסטרטרגית, בינתיים) בשל אירועי הפנים בסוריה. הנהגת החמאס כנראה לא מרגישה בטוח בדמשק מחשש לשינויים בשלטון, ולכן בתיאום עם הסורים הם עסוקים בחילוץ עצמם לארץ בטוחה יותר. זה מקרין גם על הנהגת החמאס - עזה, אלא שזה מתקזז בחיבוק מצרי חם. החמאס כנראה הולך להחליף בטריות, וזה מסוכן יותר לישראל. | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
אתה מספר לנו מה היה לפני כמה שנים ולא למאורעות של הימים האלה. החמאס כבר שנתיים לא עוסק בטירור. הפיוס ואיחוד הכוחות יביא אותו למסלול מדיני, אין דרך אחרת. לא שמעתי שאובמה נטש את אבו-מאזן. בינתיים נתניהו נאבק בכל כוחו על פגישות עם אובמה. | |||
_new_ |
לא ברור לי מדוע ישראל צריכה להיות ''לחוצה''... | |||
|
|||
ההסטוריה מלמדת שכוחם של הפלסטינים הולך ונחלש לאורך השנים. מה שהיו יכולים לקבל בעבר, הם לא מסוגלים לקבל היום. זה תסריט שחזר על עצמו הרבה פעמים. לא נראה סימן שתסריט זה ישתנה בעתיד. ישראל הולכת ומתחזקת פוליטית וכלכלית. זה שאמצעי התקשורת השמאלנית צועקת ''זאב'' לא מראה שבאמת יש ''צונמי מדיני''... גם אם הפלסטינים יזכו לקבל מהאום ''מדינה'' על הנייר אין שמץ של סיכוי שעניין זה יתממש יותר מההחלטה של האום לשיבת הפליטים הפלסטיניים... | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
''לדעתי האינטרס של החמאס הוא הכיון המדיני שיביא לו הכרה'' זה משפט שגוי . מה שקורה במציאות זה שהחמס מנסה לשמור על צביונו ולרכב על ההכרה שיש לאבו מאזן . על זה אמר אריסטו היפשוט נמר עורו וכושי חברברבורותיו ? | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
זה בדיוק אותו דבר. אם החמאס יגיע לכיוון המדיני תחת גלימת אבו-מאזן זה גם בסדר ,העיקר שהכיוון מדיני. אם הנמר בחר להיות מאולף ניתן להשאירו בעורו. | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
לא לא לא לחמס אין שום כוונה להתרסן . הם רק עוטים עור כבשה . כך נדמה להם שכיפה אדומה לא תזהה אותם . אבל השיניים הן של זאב , לא של סבתא . | |||
_new_ |
אז תמיד גרסת טעות! | |||
|
|||
בשביל זה יש צייד. | |||
_new_ |
כל תחזית למה שיקרה בשטח, בערבון מוגבל... | |||
|
|||
א- הנסיון מלמד, הסכם בין הפלגים הפלסטיניים צריך להבחן בהתבטאות בשטח ולא על הנייר. ב- מתוך הבחנת זעקת ההמונים במדינות ערב, אפשר הבחין בנטיות ההמונים לפחות ''איסלאם'' דתי. ג- מי שטרפד הסכמים בין החמאס לאשף, היו שליטי איראן, אשר ראו בחמאס עושי-דברם. ד- אין ספק שהמאורעות בעולם הערבי, מקטינות את השפעת איראן בנעשה בעולם הערבי. האיראנים השקיעו הרבה כספים ומאמצים כדי לייצא את האיסלאם הקיצוני למדינות ערב, ללא הצלחה. ה- נוצר מצב, שבו האיראנים דואגים ברצינות ליכולת שלהם להמשיך ולהחזיק ''במהפכה האיסלמית'' אצלם בבית. ו- ממבט ראשון, נראה כי אשף וותר לחמאס, אך זה אינו די ברור. ז- המציאות החדשה בעולם הערבי, השמיטה מהפלסטינים את התמיכה הבלתי מסוייגת שהיתה להם במשך 60 שנים ויותר. ח- לערבים נמאס מהפלסטינים. נקודה. הם כבר לא ''קונים'' את טענת המנהיגים כי העניין הפלסטיני מהווה את הנושא הראשי להתנהלותם. ט- המצרים הודיעו כי מעבר רפיח יהיה מעתה פתוח לתמיד. זה משנה בהרבה את כללי המשחק ברצועה. י- המציאות החדשה בשטח, מוכיחה כי הזמן פועל לטובת ישראל, בנושא הפלסטיני. אין צורך למהר ''לתת'' להם מדינה. זו תהיה טעות לדורות. הם ייאלצו לקבל את התכתיבים של ישראל... חזי אציל | |||
_new_ |
הניסיון מלמד..... | |||
|
|||
שהסכם כזה הוא כקליפת השום, שהסכם כזה מחזק את הקיצונים שבהם, שהסכם כזה מפיח רוח שלום שווא בחולמי השלום הישראלים. אל תמהר להסיק שמעמדה של איראן נפגע. החמאס נמצא בקשרים הדוקים עם איראן ויש נציגים של המודיעין האיראני בעזה. הבעיה של החמאס היא שסוריה נכנסה למרקחה, ולא ברור מה יהיה מעמדו של החמאס בדמשק בסוף היום. לערבים נמאס מהפלסטינים כבר מזמן, אלא שמנהיגים מסויימים מנצלים את הסכסוך הערבי-יהודי כדי ''לייצא'' את בעיות הפנים שלהם החוצה. המרידות בעולם הערבי מראות שזו היתה רק כסות שהמשטרים האלה ניצלו כדי לתרץ את הפעלת הכוח שלהן נגד אזרחיהן. בהחלט סביר שעם פגיעה קשה בכנף הטיעון הזה, ינסו כוחות מורדים חדשים לעורר מחדש את הסכסוך עם ישראל, כדי להפנות את מרץ המפגינים לבעיות חיצוניות שוב, וליצור סיבה לפגיעה במתנגדיהם מבפנים. אנחנו רואים את זה בהשתלטות הצבא על המשטר במצרים והקפאת היחסים הקרירים שהיו בינה לבין ישראל. רוצה לומר, שה''מציאות החדשה בעולם הערבי'' נמצאת רק בהתהוות ואינה צפויה להבשיל אלא בחודשים הקרובים, שנה, שנתיים. עד אז איננו יודעים מה קורה ויקרה במדינות ערב, בטח לא במצרים, סוריה וירדן. עכשיו נוכחנו שאיננו יכולים לצפות גם מה שקורה אצל הפלסטינים, 20 דק' מירושלים. לכן אני בהחלט מסכים עם מסקנה י' שלך. הזהירות של נתניהו ואי כניעתו לאובמה, שגם הוא ''כבר ירד מהעץ'', התגלו כמהלך נכון וחשוב, אפילו אם נעשה, לפי אוייבי נתניהו, רק משום ש''נתניהו בפאניקה ושולף מהאצבע'' (מה שאני מעריך שלא). אין שום משעות כיום לכניסה לשיחות עם הרש''פ, עד שלא יובהרו מהות החיבור אש''פ-חמאס. אני כשלעצמי חושב שגם אם כל הסכם ערבי נועד להפרה ע''י חותמיו, הרי מדובר כאן הנסיגה פלסטינית היסטורית מאפשרות להגעה לשלום עם ישראל , ויותר מזה, לאפשרות שהפלסטינים יכירו בזכותה (בזכותה) של מדינה יהודית להתקיים בארץ ישראל. | |||
_new_ |
אני מסכים כמעט (כמעט) עם כל ניתוח המצב שלך | |||
|
|||
אבל בהחלט לא (לא) מסכים כמעט עם כל המסקנות שאתה מסיק מהניתוח שלך. הייתי אומר שאתה אופטימי מעבר לאפשרי ולסביר. רק לדוגמה אשאל אותך למה ''ארגון חיזבאללה יפסיק להיות איום על ישראל וארגון החמאס יעלם כארגון טרור''? מהיכן אתה מסיק שכל מי שיחליף את בשאר אסד, אם יחליף, יהיה בהכרח פרו מערבי, ויפסיק את הקשר עם איראן? איך בדיוק אתה מסיק שאיראן תאט את מאמציה להגיע לפצצה גרעינית בשל השינויים העוברים על העולם הערבי, שטיבם באמת עדיין לא ברורים לכולנו, כולל לא לאלה שנוטלים חלק בשינויים האלה? | |||
_new_ |
אני מסכים כמעט (כמעט) עם כל ניתוח המצב שלך | |||
|
|||
הברית האסטרטגית של סוריה בראשות משפ.אסאד עם אירן גבתה ממנה מחיר לא קטן. במשך תקופה ארוכה סוריה היתה מבודדת מבחינה מדינית ,דבר שהשתנה רק בשנים האחרונות. הבידוד המדיני הביא גם בידוד כלכלי. משקיעים ויזמים אינם נוהרים לסוריה,הכלכלה אינה מתפתחת ורמת החיים נשארת נמוכה יחסית לשכנותיה.מנגד ,הברית הזו איפשרה למשטר להשליט דיקטטורה קשה.לכן אני מאמין שכל משטר חדש ישנה כיוון והשינוי היחיד הוא התרופפות הקשרים עם אירן בכדי לפתח קשרים חדשים. פועל יוצא ממהלך כזה הוא החלשה ניכרת של ארגון חיזבאלה שללא התמיכה המסיבית הסורית הוא מנותק פיזית מאירן. ארגון החמאס הפסיק, לטעמי, לעסוק בטרור מאז מלחמת ''עופרת יצוקה''. ביזמת אירן הוא עסק באורח מסיבי בהברחת נשק לרצועת עזה בכדי להוות איום על ישראל. הן לקידום מטרותיו והן לקידום מטרות איראניות. עתה, לאחר הפיוס לא נראה לי שלאירן יהיה אינטרס להמשיך בכך. אם אכן יתקיימו ציפיותי הרי למעשה נשבר מטה השפעתה של אירן במזה''ת.אני מאמין שבמצב כזה הכדאיות בייצור כח גרעיני מוטלת בספק. | |||
_new_ |
צופיה, אתה צריך להתחשב בעובדות בסיסיות בשטח... | |||
|
|||
א- האינטרס הראשי של איראן המוסלמית, לחסל את המדינה היהודית, אשר רואה בה תחליף טבעי ולגיטימית לאיסלם, וכמערערת את היסודות שלו (אני יודע על מה אני מדבר בעניין זה). ב- הסיבה שסוריה ''נדבקה'' באיראן, למרות כל הניגודים בינהם, היא העובדה שאיראן עויינת את המדינה היהודית, ונותנת לסוריה את כל מה שהיא יכולה כדי לפעול נגד המדינה היהודית. ג- הפלסטינים, בעיני איראן ובעיני סוריה, קלף חזק כדי לפעול נגד קיומה של המדינה היהודית. ד- הבעיה של סוריה, שהיא לא מסתפקת בקבלת הגולן חזרה לידיה, אלא שהיא לא נואשה מחיסול המדינה היהודית (להזכיר את דברי חאפז אסד ''הצלבנים היו כאן 300 שנה, איפה הם עכשו ?''... | |||
_new_ |
אני מסכים כמעט (כמעט) עם כל ניתוח המצב שלך | |||
|
|||
למיטב זכרוני סוריה היתה ''מבודדת'' באופן קל בלבד. המערב עשה ועושה עסקים עם סוריה (כמו עם איראן) כהרגלם לפי התנאים הכלכליים בלבד. החזרת השגרירות האמריקאית מסוריה היה רק על רקע תמיכתה בחזבאללה ומעורבותה בפוליטיקה הפנימית בלבנון (רצח חארירי). רק בינואר 2011 החזיר אובמה את שגרירות ארה''ב לדמשק במסגרת האסטרטגיה הכושלת שלו של מזרח תיכון חדש ודמוקרטי. אי ההשקעה בסוריה נובעת ממצבה הכלכלי הבעייתי בשל התנהלות המשטר, ולא בגלל חרם פוליטי מאורגן. סוריה בנתה בריתות אסטרטגיות עם עיראק ו/או אם איראן בהתאם לאינטרסים של המשטר. היא החליפה פעמיים בינהן על רקע מלחמת עיראק-איראן. בסופו של דבר הכוח והעוצמה הכלכלית האיראנית גברה על הקירבה לעיראק. בכלל לא בטוח שיהיה נכון להסיק שנפילת המשטר בסוריה תביא לעליית משטר חיובי ביחסו לישראל. אבל גם אם סוריה תפסיק להיות ערוץ הקשר לחזבאללה, תוכן איראן לעשות זאת ישירות מול לבנון, בעיקר שכיום החזבאללה הוא חלק מהממשלה. ארגון החמאס, כמו הפתח, מעולם לא הפסיקו את הטרור, ובודאי לא את השימוש בטרור כחלק מיישום המדיניות שלהם כלפי ישראל. רק תזכור שבאש''פ יש את הפתח-המדיני ואת זרוע הטרור שמורכבת בעיקר מ''גדודי חללי אל-אקצא''. צריך גם לזכור שרוב הפיגועים בין 1993 ל-2006 (אם לא סופרים את הקסאמים) היו של הפת''ח ולא של החמאס.... . החמאס בטח לא הפסיק את הטרור, שהרי הוא שולט בעזה ואנשיו גם הם הוציאו את מירב הפיגועים מעזה מאז 2006. גם מיגועי הארגונים האחרים בעזה בשנתיים האחרונות היו מאושרים ומתואמים אצל החמאס. מספיק לראות איך בשבועיים האחרונים כשנוח לחמאס הוא מצליח לעצור את הטרור, כל עוד זה משרת את מדיניותו. כשהארגונים יחזרו לטרור, זה יהיה קרוב לודאי בחסות החמאס, שמפעיל אותם כשלוחה ארוכה שלו, מתוך מחשבה שהאחריות לפעילותם לא תוטל על החמאס. ההסכם שבדרך בין הרש''פ לחמאס אינו מעיד על שינוי במטרות אחד הארגונים, אלא דווקא, על מטרה אחת משותפת - השמדת ישראל. השאלה אם לחמאס תהיה סבלנות כמו שיש לרש''פ-פת''ח, ועד כמה הוא יוכל לשחק את הארגון שמתנער כאילו מן הטרור, כדי להשיג מומנטום לעוד דחיקת ישראל לכיוון הים. מניסיון העבר, אם אכן זוהי כוונתם, מה שלא בטוח, הרי שהם ייכשלו וימהרו להתפוצץ הרבה לפני שהם ישיגו הישגים ממשיים מהאסטרטגיה שלהם. אל תסמוך על ציפיותיך. הפונדמטנטליזם האסלאמי הקיצוני תמיד מפתיע! | |||
_new_ |
אני מסכים כמעט (כמעט) עם כל ניתוח המצב שלך | |||
|
|||
א.הרי כתבתי כי בגלל התנהלות המשטר (הברית החזקה עם אירן)לא היו השקעות ויזומויות חו''ל בסוריה. ב. לא כתבתי כי שינוי המשטר יהיה גם שינוי חיובי לישראל. כתבתי כי יהיה שינוי ביחס לאירן ואלו שני דברים שונים. ג.כוחו של החיזבאללה נמדד לפי התמיכה הסורית-איראנית. ירידה בתמיכה=ירידה בכוח. ד. מאז ''עופרת יצוקה'' החמאס כמעט אינו מבצע פיגועים. רוב הזמן הוא עוסק במניעה. ה.המגמה ארוכת הטוח של הפלשתינים להשמיד את ישראל (כדבריך) זהה למגמה ארוכת הטוח של הימין הקיצוני בישראל לספח את כל השטחים בין הים לירדן ו''לטרנספר'' את הפלשתינאים.הזיות יש בשני הצדדים. ו.אני רואה בהסכם הליכה של החמאס לעבר הרשות ולא ההיפך. גם משיחיות-השקר היהודית מופיעה מדי דור בדורו. | |||
_new_ |
צופיה, יש לך טעויות יסודיות... | |||
|
|||
תגובה לפי סעיפים שלך: א- השקעות לא מתייחסות לבריתות מדיניות. הן תוצאה של אקלים מתאים. בעיקר חופש ייזמות וחופש כלכלי. דבר זה היה חסר בסוריה. ג- הסורים, כמו האיראנים, ראו בחיזבאללה זרוע מבצעית כנגד ישראל. הסורים (סונים) תמכו בו על אף שחזבאללה הוא יישות שיעית. הם נאלצו לבלוע את הצפרדע הזאת, בגלל אינטרסים משותפים. ד- החמאס הפנים את ההרתעה שהייתה לו מעופרת-יצוקה. גם חיזבאללה הפנים את המכות שספג במלחמת לבנון ב'. ה- בסעיף זה אתה מגלה את חוסר ההבנה שלך בפוליטיקה... הימין הקיצוני בישראל, רואה את שינוי המציאות בשטח, מאז קום המדינה. הסכסוך עם הערבים אינו עניין של שטחים. לערבים לא חסרים שטחים. הסכסוך אינו דאגה לפלסטינים. היה אפשר לדאוג לפלסטינים הרבה יותר טוב בקבלת החלוקה משנת 1947, ובקבלת אין ספור הצעות ישראליות נדיבות לסיים את הסכסוך. הבעיה הייתה ונשארה שהערבים לא רוצים להשלים עם קיום מדינה יהודית... כאשר הערבים ישלימו עם קיומה של מדינה יהודית, לא תהיה ליהודים כל בעיה להציע לערבים שלטון עצמי, זה או אחר, בלי לקרוא לו ''מדינה''. אתה צריך להבין דבר פשוט: מתן מדינה בכל המובנים של המילה הזו, הוא מקור לאין סוף סכסוכים בעתיד. ''מדינה'' פלסטינית, אשר לא תהיה קשורה בטבור לישראל, לא תוכל להתקיים ואין לה הצדקה... | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |