|
תנו להם חכות ולא מדיניות פופוליסטית | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 15/02/2011 שעה 15:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
נתונים בבקשה . | |||
|
|||
האם תוכל להציג גרף או דיאגרמה של חלוקת ההכנסות לכלל אוכלוסית ישראל לפי עשירונים או טוב יותר לפי מאיונים ? האם יש בכלל דיאגרמת נתונים כזו בנפרד למגזר הדתי/חרדי ובנפרד למגזר הערבי ? אם יש לך , בבקשה הצג . | |||
_new_ |
נתונים בבקשה . | |||
|
|||
_new_ |
הנתונים אינם מצביעים על שינויים דרמטיים במשך השנים מאז 1997 | |||
|
|||
זה רק טבעי שהפער ילך ויגדל ככל שהעשירונים הגבוהים צוברים יותר הון. יש עוד לקחת בחשבון, כי הכנסות העשירונים הנמוכים מושפעות מהכנסות העשירונים הנמוכים בחוץ-לארץ, בגלל השפעת מחירי היבוא משם (כוח עבודה זול בסין, למשל)... | |||
_new_ |
עוד נתונים | |||
|
|||
בדף ''רשויות מקומיות בישראל, 2007'' (http://www.cbs.gov.il/publications/local_authorities...) יש ''קובץ לעיבוד נתונים'' (http://www.cbs.gov.il/publications/local_authorities...). בדיקה של הטור ''דירוג רמה חברתית כלכלית (10 זה הגבוה ביותר) מראה: 1. אלעד - 2 2. ביתר עילית - 1 3. בני ברק - 2 4. עמנואל - 2 1. אום אל פאחם - 2 2. באקה-ג'ת - 3 3. רהט - 1. בחינת הנתונים נותן לך מושג טוב על רמה כלכלית-חברתית של הערבים. למיטב ידיעתי אין נתונים כאלה לגבי ''החרדים'' חוץ ממבט על נתונים בישובים על טהרת החרדים (אלעד, ביתר עילית ועמנואל). | |||
_new_ |
תודה לטבלה . | |||
|
|||
למרות שיש בה קשיים מסוימים . אחד מהם הוא שזו טבלה המחלקת את ההכנסה המשפחתית ולכן קשה להבחין בהכנסת כל מפרנס בנפרד . בכל זאת אנו יודעים כי בערך 60% מהמשפחות הן עם שני מפרנסים . כמוכן אנו יודעים כי בעלי ההכנסות הגבוהות הם לרוב עם מפרנס אחד או מפרנס אחד גדול ומפרנסת אחת קטנה יותר . בקרב בעלי ההון השפעת אשה עובדת מול הכנסת הבעל קטנה באופן יחסי . למרות זאת רואים כי 5 העשירונים הנמוכים יחדיו מרוויחים כמו העשירון העליון לבדו . עוד רואים שהמרווח בין העשירון הנמוך לשני גדול וכנראה נובע מכך שבעשירון זה כמעט ולא עובדים . המעבר בין העשירונים 2-3-4-5 הוא בערך 25% דבר שניתן להסביר בגודל המשפחה ובהגדלת מספר שעות העבודה . בין עשירון 5 -6 -7 הגידול הוא בערך 17% אחר כך 21% והעיקר מהעשירון התשיעי לעליון 53% . מה המסקנות שלי מזה ? 1 – שהעניים הם חסרי עבודה . 2 – שהכשרה מקצועית ברמות הנמוכות אינה מוסיפה הרבה לפרנסה . 3 – שהשכלה אפילו אקדמית אינה מזניקה את השכר , היא רק עוזרת מעט . 4 – שכל השכירים מרוויחים מעט מדי . 5 – שעיקר ההכנסה נובעת מהון . לאלה יש חיזוקים גם ממקורות מידע אחרים . כמו למשל הידיעה שיותר ממחצית העובדים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק . או שיש אקדמאים שאינם מצליחים להתפרנס מהשכלתם , במיוחד בתחום מדעי הרוח . וגם שרוב המשק אחוז בידי 20 משפחות בעלי ההון . לא ארחיק לכת בטיעוני עד מארקס שסירב לעבוד בטענה שאינו מתכוון להיות אדם מנוצל על ידי בעלי ההון לעשיית הונם . אבל הטיעון שזה מגדיל את שכרם של האזרחים הוא נכון בחלקו אך מסתיר את הטיעון של חכמי הכלכלה המוכוונים למעשה לספק שכירים מיומנים . מה שעוד חסר הוא המציאות החדשה שבה מצד אחד תוחלת החיים עלטה מ65 שני בשנת 1948 עד 80 כיום . מצד שני אדם צריך להחליף את מקצועו או עיסוקו בערך פעם בעשר שנים . כלומר 4-6 פעמים בחייו . שום השכלה לא יכולה לסגור פער כזה . כמוכן בשל העובדה שבמקצועות היי-טק יש הרבה ייזמים צעירים הרבה עובדים בני 50 מעלה נפלטים מעבודה מיומנת לאבטלה או לעבודות ניקיון . עוד יש לזכור כי כיום הכלכלה גלובלית ובעלי שכר נמוך צריכים להתחרות עם משקים עניים כמו אפריקה דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה . כרגע מוגנים עובדים שמקצועם מצריך ידיעת עברית אבל גם זה מתכרסם . לכן מי שיקבל חכות ייהיה דייג . מה שנחוץ למי שרוצה להייטיב עם ''העם'' מוטב שייחלק אחוזי בעלות . | |||
_new_ |
נסיון לא מוצלח | |||
|
|||
אתה מסיק מסקנות שאי-אפשר להסיק מהנתונים על התפלגות ההכנסות לנפש. ממה שכתבת מסתבר שלא קראת בעיון את מסמך המדיניות. לכן הליגלוג שלך איננו במקום. | |||
_new_ |
חבל שאתה סבור שאני מלגלג . | |||
|
|||
אני לא מלגלג כלל . אני ביקורתי . אני גם חשדן הן בכוונות מדעת והן בכוונות תת-הכרתיות . בתחילת המאה העשרים הכנה לעבודה כמהנדס למשל הצריכה הרבה ידע בחשבון ובשפה זרה כמו גרמנית או אנגלית . ולכן זו הייתה האוריאנטציה הלימודית . לקראת רפואה היה צורך בלימוד ביולוגיה . לימודי ספרות ותושבע הכינו לקראת עיסוק בעריכת דין . אני למדתי בבי''ס מקצועי . במשך שנים מעטות התברר שאף אחד מחברי לספסל הלימודים לא נשאר חרט , רתך או מסגר . היום עוסקים בענף המתכת עולים מרוסיה או ערבים ללא לימוד מקצועי . כך גם ענף הרכב וחשמלאות כללית . אי-אפשר היה לחזות שתקשורת ומחשבים יהיו ''ה'' מקצועות ב''ה'' הידיעה . גם לא חזו שאחרי עשר שנים במקצוע נרכש יש להחליפו בגלל קידמה טכנולוגית . אני גם סבור שאף אחד אינו יודע מה יהיו העיסוקים של עוד 20 שנה . גם ראוי לזכור שתוחלת העבודה היום היא 45 שנים וכנראה שבעתיד אף יותר . אף אחד לא יודע מה ללמוד לקראת זה . בסיפרו של ד''ר דוד פסיג (היום פרופ') על חיזוי העתיד כתוב על זה ברחבה . כמו גם בסיפרו ''2048'' . הסברה שראשי המשק הכלכליים דואגים להכשרת עובדים מיומנים לטווח הקרוב היא בסבירות גבוה מאד . האיצטלה שהם דואגים לעניים אינה מטעה אותי . לו דאגו להכנסה ראויה היו פועלים בתחום זה . היות ואינם עושים זאת ==> אני לא מאמין להם ! אין כאן שום לעג . אני פשוט משוכנע שהם צבועים . | |||
_new_ |
יש לך הרבה מסקנות מוטעות. | |||
|
|||
א- זה לא חדש, שאקדמאים אינם עוסקים בנושא השכלתם. ב- אוניברסיטאות אינן מתיימרות להקנות מקצוע לפרנסה (כך לפחות נטען רבות). ג- השכלה מאפשרת החלפת מקצועות, כי היא מרחיבה את המיומנות הבסיסית. ד- הטענה של מארקס, שבגללה לא רצה לעבוד, הינה טענה מגוחכת. במיוחד בכלכלה המגוונת בימינו. ה- אין כל ספק, שהגישה לספק ''חכה'' ולא דגים, היא הגישה הנכונה. השאלה הגדולה: איך להתאים את החכה המיוחדת לכל אזרח... | |||
_new_ |
לדעתי אתה טועה . | |||
|
|||
1 - הכשרה אקדמית אינה מבטיחה גמישות תעסוקתית . 2 - הרבה מקצועות אקדמיים הם לימודי תעודה בלי תוספת שולית לפרנסה בעתיד . 3 - אחרי גיל 50 בערך יכולת הלימוד נופלת מאד והפיטורין הם בהיקף גדול . 4 - מארקס היה היסטוריון ויהודי(מסריח) בתקופה של ייצור תעשייתי עם שעות רבות בתנאים גרועים ושכר נמוך . ממה יכול היסטוריון להתפרנס ? 5 - העליה מברה''מ כללה 50% בערך של אקדמאים . רק מעטים מצאו עבודה במקצועם . עוד פחות התקבלו למוסדות מחקר . רבים מהם פרשו בניהם מחצית הרופאים למשל . 6 - את החכה צריך להתאים לדג ולא לדייג ! ואיננו יודעים איזה דגים יהיו בים בעוד 20 או 30 שנה . זה כאשר צפוי שאדם צעיר יעבוד במשך 50 השנה הקרובות . אין לנו שום מושג על מקצועות העתיד . | |||
_new_ |
לדעתי אתה טועה . | |||
|
|||
1- מסכים. לכן יש לצמצם הכשרות אקדמאיות, שרובן מיועדות רק לתוספת שכר, בלי הצדקה ממשית. 2- גם לימודי תעודה מיועדים בעיקר ךתוספות שכר. 3- אין הצדקה אוטומטית לאי העסקת מבוגרים. ראיה: רוב חברי הכנסת מבוגרים... 4- אין להתייחס למצב הכלכלי שהיה בימיו של מרקס לימינו . 5- אני לא בטוח בטיב בבשכלה ''האקדמאית'' של כל עולי ברה''מ. 6- לזה אני לא מסכים בהחלט. יש להתאים את החכה לדייג, ולהראות לו איפה הוא יכול לדוג בה.. | |||
_new_ |
לדעתי אתה טועה . | |||
|
|||
1- מסכים. לכן יש לצמצם הכשרות אקדמאיות, שרובן מיועדות רק לתוספת שכר, בלי הצדקה ממשית. 2- גם לימודי תעודה מיועדים בעיקר ךתוספות שכר. 3- אין הצדקה אוטומטית לאי העסקת מבוגרים. ראיה: רוב חברי הכנסת מבוגרים... 4- אין להתייחס למצב הכלכלי שהיה בימיו של מרקס לימינו . 5- אני לא בטוח בטיב בבשכלה ''האקדמאית'' של כל עולי ברה''מ. 6- לזה אני לא מסכים בהחלט. יש להתאים את החכה לדייג, ולהראות לו איפה הוא יכול לדוג בה.. | |||
_new_ |
לדעתי אתה טועה . | |||
|
|||
מארקס לא היה צריך לעבוד היות והיה סמוך על שולחנו של שותפו-בכתיבה אנגלס, שהיה תעשיין עתיר הון. | |||
_new_ |
אבא עשיר,אבא עני | |||
|
|||
אני ממליץ על הספר אבא עשיר,אבא עני של רוברט קיוסאקי הוא שם לב לתופעה הבאה- האבא (הביולוגי) בעל תואר דוקטור,עובד קשה אבל חי בקושי.לעומתו האבא (של הנער השכן) גמר יסודי בלבד. והיה עשיר גדול | |||
_new_ |
אני חולק על דעתך | |||
|
|||
הפראזה'' תנו להם חכות'' בעייתית. 1- כי יש כאלה שמוכשרים לתפוס חכה, אבל ישנם כאלה שלא מוכשרים להיות תופס חכה . 2- תופסי החכה המוכשרים, מזמן הפכו לבעלי ספינות דייג ולסוחרי דגים ואילו אלה שמקרוב באו לתחום תמיד יישארו בתחתית המעמד 3- וכרגיל הקבלנים שמחלקים את החכות יתעשרו מאוד עד כלות, נכון ואולי יהיו כמה מקבלי חכות שיצליחו ויופיעו בתשדירי שירות בערוצי התקשורת אך אלו יהיו מעטים צעירים ויפים ולבסוף ימצאו את עצמם ככוכבי תקשורת משהו כמו דייג נולד. 4- אני בעד הקניית מקצוע אבל לא בשיטה הממשלה תדאג אלא- בשיטה היהודית חובת האב על בנו ללמדו , לחנכו ו''להשיטו בנהר'' כלומר לתת לו את השוונג הראשוני לפרנסה. כלומר - חינוך וגם חינוך לפרנסה מוטל על ההורים , הממשלה אינה פדגוג, וגם אינה יודעת לחנך אנשים או לחלצם מעוני, מוטב שההורים ידאגו לחינוך ילדיהם ולא הממשלה, הם מכירים את ילדיהם, מבינים את נפשם ובדרך כלל קולעים לבהבחנתם רצוי שזו תתמקד בתפקידה למשול ,לייצר אטמוספירה שמעודדת אנשים לחנך ולא להיות מחנכת בעצמה. כמובן שיש הנשארים מאחור ויש המקדימים קדימה אולם כך בנוי העולם עניים ועשירים תמיד היה כך ותמיד יהיה כך. ולכן עשירים בעולם היהודי חייבים בהפרשת מעשר מהונם לצדקה .יש מי שנותן מרצון ויש מי שנותן בכפייה זהו החוק היהודי. אני הייתי מציע לעבור לשיטת החינוך היהודית לקבל כלים ערכיים ומוסריים תחילה, לא לעמוד בתורים לחכות שונות. | |||
_new_ |
התבלבלת | |||
|
|||
א. מדבריך עולה כי לא הבנת את המושג ''תנו להם חכות'' = ''תנו להם ארגז כלים''. המשמעות של המושג כוללת אספקת כלים להתמודד עם האתגרים הקשורים בפרנסה וגם איך להשתמש בהם. ב. על פי הרעיון המערכת שעוסקת בחינוך אמורה להיות אמצעי עיקרי באספקת החכות - ''ארגז כלים''. הרעיון לא משתנה אם מערכת החינוך אם תקום מערכת (או מערכות) חינוך שאינה ממשלתית. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |