|
כך צריך לדאוג לאינטרס הלאומי | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 13/01/2011 שעה 17:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
מה עניין שמיטה להר סיני | |||
|
|||
כל שר ,בתוקף תפקידו ומינויו, אחראי על מגזר מסוים בעבודת הממשלה וכן אחראי על כל הענינים במדינה כחלק מהממשלה. מאחר והכסף הראשון מקידוח הגז ''תמר'' יגיע בעוד שנים לא מועטות,הרי כל התנייה היא חסרת ערך.וכי מי יודע מה יהיה המצב הכלכלי וצרכי המדינה בעוד 8-9 שנים? אני רואה בדברי השר ישי סוג של בניית תדמית אישית ומפלגתית. אך כל שר הוא גם אישיות פוליטית שבבחירתו הוא חב נאמנות למטרות וצרכי בוחריו ובאם רצונו להיבחר שוב,הרי עליו לרצות את קהל הבוחרים הפוטנציאלי שלו. זו הדמוקרטיה ואין בילתה! לעיתים יש קשר ישיר בין תפקידו כשר לבין צרכי בוחריו ולעיתים אין כל קשר מהותי. לכן הרצון לקשור בין שני הדברים מראה על ליקוי בהבנת המשחק הדמוקרטי. | |||
_new_ |
האחריות לתיפקוד המשרד קודמת | |||
|
|||
א. כהקדמה צריך לציין שהתוכנית היא שהגז מקידוח תמר יגיע כבר בשנת 2013, וזה לא כל כך רחוק. ב. במשחק הדמוקרטי תפקידו של שר הוא לדאוג לענייני משרדו בצורה הטובה ביותר שהוא יכול. ג. מרגע שמונה כשר על השר לדאוג קודם כל לענייני משרדו. ד. לצורך זה מן הראוי שיפעיל את משקלו-כוחו הפוליטי. | |||
_new_ |
האחריות לתיפקוד המשרד קודמת | |||
|
|||
א.הגז יגיע לא הרווחים. ב.נכון. ג.נכון ד.נכון. אך ההתייחסות לתומכיו-בוחריו הפוטנציאלים זו אופרה אחרת. | |||
_new_ |
א. נכון | |||
|
|||
_new_ |
ג - לא נכון . | |||
|
|||
_new_ |
עכשיו צריך להחליט מה יהיו המטרות בעוד 20 שנה ? | |||
|
|||
יש להתייחס להכנסות המדינה מתמלוגי הגז כמו לכל משאב טבע אחר. השיקול צריך להיות מתן תמריץ סביר להמשך פיתוח מקורות טבע שנמצאים ברשות המדינה. לא יותר מזה !!!! | |||
_new_ |
מה הוא האינטרס הלאומי? | |||
|
|||
זה קצת בנאלי לטעון זאת משום שכל ממשלה יכולה להגדיר ''אינטרס לאומי'' בדרך אחרת. הדבר השנוי ביותר במחלוקת והבולט ביותר הוא ההשקעה ועתיד ההתנחלויות. מבחינת ש''ס יש אינטרס לאומי וביטחוני ל''חנך את הנער לפי דכם''. כל מפלגה הרי טוענת שהיא חותרת לאמת שלה, לאינטרס הציבורי כולו, והרי על זה המחלוקת. מאחר שה''אינטרס הציבורי'' אצלנו די מפוצל ומבודר הרי שיהיה בכל מקרה קשה להחיל תוכנית כלכלית ארוכת טווח בנישות רבות ומרכזיות של הכלכלה. אולי אפשר יהיה להגיע למכנה משותף רחב בין הליכוד למר''צ על תוכניות פיתוח תשתיות (בתחום הקו הירוק) ואנרגיה, התפלת מים והשקעות בפיתוח תעשיות עתירות עובדים ותעשיות עתירות ידע (על בסיס המידע הייחודי והעצום המצטבר באוניברסיטאות ובתעשיות). יתכן ששישינסקי שקל את דעתו גם בשל הצורך לממן את צרכי המדינה שנים קדימה, אבל לדעתי עיקר הטיעון הוא שנכסי הטבע הם ניכסי הכלל ואין ליחיד שום זכות להשתלט עליהם. מר תשובה צריך להודות על שזכה במכרז כי גם בהסדר שממומלץ על ידי ששינסקי הוא לא לא יוצא מופסד, בלשון המעטה. לכל היותר במקום שירוויח 8 מיליארד דולר לשנה הוא ירוויח רק 3.5 מיליארד. אני מכיר כמה בעלי ממון שהיו מוכנים להתחלף איתו. להזכירכם שתשובה לא הוציא שקל מכיסו כדי לגלות את הגז, אלא העביר את הזיכיון לחברה אמריקאית שעשתה את העבודה בשבילו. החברה הזאת יודעת לקחת סיכונים וגם יודעת לבצע הערכות מקדימות לגבי סבירות גילוי גז / נפט. הממצאים הראשונים הראו על סיכוי גבוה למציאת גז / נפט, מה עוד שעיקר הבדיקה הגיאולוגית נשעת בכלל ע''י ד''ר יוסי לנגודצקי, שמשום מה נושל ע''ל מר תשובה, רגע לפני ההכרזה הגדולה על מציאת הגז! | |||
_new_ |
האינטרס הלאומי? | |||
|
|||
האינטרס הלאומי ראוי שיוגדר על ידי הממשלה בעת כינונה. ממשלה שלא פועלת לפי הגדרה או הגדרות כאלה אינה ראויה למשול. בהתאם להגדרה זו על הממשלה להכין תוכניות אסטרטגיות. הממשלה תפעל על פי אותן תוכניות שבהן יש גם התייחסות להמשכיות (או אי-המשכיות) תוכניות אסטרטגיות של ממשלות קודמות. | |||
_new_ |
האינטרס הלאומי? | |||
|
|||
האינטרס הלאומי מוגדר ע''י המפלגות קודם במצען ואחר כך בהסכמים הקואליציוניים. יש תוכניות אסטרטגיות, איזה שם מפוצץ, בעיקר במקום שישנה הסכמה רחבה בין הליכוד ל(מה שהיה פעם) העבודה, בין קדימה לליכוד ולעבודה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בתוכנית ההתחמשות הביטחונית. אבל תוכניות אלה הן רק על בסיס הסכמה בלתי מחייבת, וידוע לנו שתמיד פוגעים בתוכנית ההצטיידות הביטחונית כאשר עולים על הפרק משברי-זוטא חברתיים (סגירת מפעלי טקסטיל, שביתת אנשי משרד החות, שביתת האטה של תרנגולות ממליטות ביצים, מחסור בחמאה, משכורות עובדי נמל וחברת חשמל וכו'). ממשלת רבין שינתה מעט את מבנה התקציב והעבירה חלק גדול יותר לחינוך ולרווחה. אבל אי אפשר לומר שזאת היתה 'תוכנית אסטרטגית' ארוכת טווח כי עובדה היא שהממשלה הקצרה שלאחריה, של פרס, שינתה את מהות התקציב. כך גם ממשלת נתניהו הראשונה וממשלת אהוד ברק. שיטת הבחירות אצלנו לא מאפשרת בניית מפלגת רוב גדולה שיכולה להקים קואליציה לבדה. כל עוד כל ממשלה תידרש לעוד 3-5 מפלגות שותפות, הממשלות עצמן לא תוכלנה לנהוג במדיניות של אחריות ארוכת טווח. | |||
_new_ |
האינטרס הלאומי? | |||
|
|||
הדוגמאות שלך לא מראות שהיו תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח. המשפט האחרון שלך שגוי משום שבהסכם קואליציוני ישנו הבסיס לתוכנית אסטרטגית. הוא שגוי גם בגלל שאתה בעצם מניח שקיום מפלגת רוב גדולה כן תאפשר הגדרת יעדים אסטרטגיים. | |||
_new_ |
האינטרס הלאומי? | |||
|
|||
אכן טענתי ואני טוען שאין בישראל תוכניות אסטרטגיות (שבהכרח הן ארוכות טווח) של ממש. רק בתוכנית ההתחמשות של חיל האויר יש תוכניות ארוכות טווח. בניית מערך המטוסים בחיל אויר נשענת על תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שבונה ומנהל חיל האויר. חיל האויר יודע היום כמה ואיזה מטוסים, מזל''טים, טילי קרקע אויר, טילים טקטיים הוא צריך ורוצה בעוד 5 שנים, 10 שנים ו-20 שנה. משרד הביטחון מגדיר ומאשר ובונה תוכנית הצטיידות רב-שנתית לאחר תהליך מסודר של קביעת קדימויות ולוחות זמנים. השינויים במימוש התוכניות הן מינוריות ולאו דווקא משיקולי תקציב. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |