  
  
  
|
  מה בין משפט לבין צדק | |||||
| זלמן שרר (יום ראשון, 07/03/2010 שעה 19:00) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  אתה יכול להביא דוגמה לטענה |
|||
|
|||
שראינו בבית המשפט משהו אלוהי ובשופטים כוהנים? לי לא זכור דבר כזה, בתי המשפט תמיד היו פתוחים לבקורת, כל מעשיהם נעשים בגלוי ולאור היום, כל פסקי הדין שלהם עומדים לבקורת בערכאות שונות, בעתונות ובאקדמיות. בית משפט הוא מקום הפסיקה על פי החוק והקשר שלו לצדק הוא רק במקרים מעטים מאד. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אתה יכול להביא דוגמה לטענה |
|||
|
|||
מַה כָּל כָּךְ ''גָּלוּי וּלְאוֹר הַיּוֹם'', אִם אֵין פְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל יְשִׁיבוֹת הַוַּעֲדָה לְמִנּוּי שׁוֹפְטִים, וְאִם יֵשׁ הֵם חֲסוּיִים? מַה כָּל כָּךְ ''עוֹמֵד לְבִקֹּרֶת'' אִם אֵין נְצִיב קְבִילוֹת עַל הַשּׁוֹפְטִים? לְעִנְיַן ''מַשֶּׁהוּ אֱלֹהִי''. רֹב הָעִתּוֹנָאִים וְהַפּוֹלִיטִיקָאִים וּבְכִירֵי הָעוֹלָם הָאָקָדֶמִי מַקְפִּידִים לוֹמַר ''הַשּׁוֹפְטִים אֵינָם מַלְאָכִים וְהֵם עֲשׂוּיִים לִשְׁגּוֹת'', אוּלָם זֶהוּ מַס שְׂפָתַיִם לַהֲלָכָה בִּלְבַד. לְמַעֲשֶׂה הֵם נִזְעָקִים וְנִדְרָכִים בְּכָל פַּעַם שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּקֹּרֶת עַל מַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּט, בַּטַּעֲנָה הַשְּׁדוּפָה עַל ''סַכָּנָה לַדֶּמוֹקְרַטְיָה''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצטער אריה אבל תגובתך היא לא לעניין |
|||
|
|||
גם אם נניח כי יש לקיים ולפרסם פרוטוקולים מהוועדה למינוי שופטים, אין זה משנה את העובדה כי כל הליך משפטי הוא פומבי וגלוי לעין השמש. היוצאים מן הכלל כמו משפטים בעבירות מין רק מעידים על הכלל. מה שעומד לבקורת הוא כל פסק דין וכל החלטה שיפוטית, הבקורת היא גם בערכאות גבוהות יותר, גם באקדמיה וגם בתקשורת. יתכן וצריך נציב קבילות לשופטים אבל זה לא שייך לעניין הבקורת על פסקי דין והכרעות משפטיות. לדעתי אין מערכת שכל כך חשופה לבקורת ולהתקפות בלתי פוסקות כמו מערכת המשפט. יש בקורת על סחבת משפטית, יש בקורות חריפות על גזרי דין מקלים או מחמירים, יש בקורות על התנהגות שופטים וכו'. להזכיר אך מעט - הבקורת על השופט דרורי, הבקורות על אלישבע ברק, הבקורות על גזרי דין נגד עברייני תנועה, הבקורות על אפליית ערבים וכו'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעמיש שלום |
|||
|
|||
תודה על תגובתך! השלטון המושחת הוא שהרים את בתי המשפט ואת שופטיו לדרגת אלוהות, לאחר שהאזרח דרש ממנו, מאותו השלטון, לנהוג כחוק ובמידת הצדק, החברתי בעיקר! לך לבג''ץ אמרו לו, הרי כשמו כן הוא, הוא, הבג''ץ או כל בית משפט אחר, יעניק לך את הסעד בלשונם וכלשונם! הוא, רק לא אנחנו, אמרו לאזרח אשר לעתים שכח שהוא אזרח, וזכותו לקבל את המגיע לו ממנו, מהשלטון! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בית המשפט הוא מגינו של האזרח |
|||
|
|||
כנגד שרירות לבו ואזלת ידו של השלטון. למיטב שיפוטי ונסיוני אלוהים מעולם לא עשה שום דבר לטובת אף אחד (וזאת בהנחה האוילית שיש בכלל אלוהים, אבל זו כבר סוגיה אחרת) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בית המשפט |
|||
|
|||
אינו פוסק לפי הצדק אלא לפי החוק. הצדק הוא אישי,קבוצתי,עדתי או לאומי. החוק הוא חוק המדינה שנחקק עלידי נבחריה. אלו שני דברים שונים לגמרי. מערכת המשפט במשך עשרות השנים האחרונות פלשה לתחומים שאינם מעניינה וממוחיותה,עתה היא נהדפת חזרה,לעיתים בנועם ולעיתים בכוח. הנעל שנזרקה על הנשיאה בייניש היא תוצאה מהתסכול על ההבדל בין החוק לצדק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לע. צופיה שלום |
|||
|
|||
תודה על תגובתך המושכלת והמשכילה. מערכת המשפט לא פלשה מרצונה לתחומי הרשות השלטונית, אלא רק כאשר זאת לא מילאה את חובותיה בעליל! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לע. צופיה שלום |
|||
|
|||
זה אותו הדבר. בסיכום היא פלשה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנעל שנזרקה היא תולדה של הבריונות |
|||
|
|||
והכיעור הכללי של הזירה הציבורית בישראל, אין שם שום תסכול ''על ההבדל בין חוק לצדק''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בין משפט לצדק ופגיעה בשופטים |
|||
|
|||
משפט וצדק בכל הכבוד ע. צופיה צודק בתגובתו, פרט לשורה האחרונה. זריקת הנעל היא פשיטת רגל של...הזורק. הוא בכלל כעס על ערכאה אחרת , נמוכה יותר, והביע זעמו בדרך פלילית, ואוי לנו שלכך הגענו. הנשיא אהרון ברק קבע ש''הכל שפיט'' וכי לכל אחד, כמעט בכל נושא, יש מעמד משפטי להגיש תביעות, וכך מערכת השפיטה חרגה לתחומי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, מצד אחד, ומצד שני הזמינה עומס עצום של הליכים שהיא כורעת תחתיו. אצל ברק הממלכה הקטנה של המשפט הפכה לאימפריה, שבלעה שטחים מרשויות אחרות. אימפריות עולות ושוקעות, ועתה נעה המטוטלת בכוון הנגדי, והרשויות האחרות מתחילות לעמוד על שלהן. צדק הוא אינדיבידואלי. אנו צודקים בטענתנו שא''י היא ארץ אבותינו וזכותנו לחזור אליה ולהקים כאן מדינה לעמנו. הערבים המקומיים צודקים בטענתם כי הם ואבות אבותיהם חיו פה ויש להם זכויות על, או בתוך, הארץ. צדק מתנגש בצדק. העני דורש שוויון, ודורש מזון לשבירת רעבונו. העשיר דורש הגנה על רכושו ואינו רואה מתפקידו להאכיל את הרעב. כל אחד צודק מבחינתו. צדק של האחד עלול לשמש אי-צדק של האחר. על כן יש מערכת חוקים האמורה להיות שווה לכולם. לענין הדוגמא האחרונה – החוק הקים גם את המוסד לביטוח לאומי והסדיר את התשלומים אליו, את מערכת הרווחה ומשרד הרווחה ואת מס-ההכנסה הפרוגרסיבי [פחות או יותר]. חסר האמצעים יפנה לביטוח הלאומי אך לא יורשה ליטול ישירות מן העשיר. החוק מתיר רק לבית-המשפט הגבוה לצדק לשקול שיקולי צדק במקרים ראויים, בעיקר בתחומים שהחוק אינו מכסה אותם, אך בעקרון כל מערכת המשפט שופטת על-פי חוק. החוק, פרי חקיקת הכנסת, אמור להיות אובייקטיבי ולחייב [וגם לשרת] את כולם. בכל הכבוד –עו''ד זלמן שרר מערב בכתבתו מין בשאינו מינו, ותוכן כתבתו מתקשר רק בקושי לכותרת המאמר. הביטוי ''השופט יושב בתוך עמו'' אינו מדבר על ישיבה ''בגובה העיניים'', אלא בהכרת הלך הרוחות והמחשבות. כדוגמא קיצונית: שופט שרעי היושב לדין בסעודיה יחשוב שסקילת אשה נואפת למוות היא הליך סביר ומקובל בחברה, בעוד שאנו נזדעזע מהרעיון. בה במידה הוא יקבל שרצח על רקע פגיעה ב''כבוד המשפחה'' הוא מקובל ופטור מעונש, בעוד שאנו נתמה היכן הכבוד ברצח בת או אחות. אם בעל רוצח בצרפת על רקע רומנטי את המאהב של אשתו יאסר שם לשלוש-ארבע שנים. באנגליה סביר שיידון למאסר עולם. אפשר והביטוי הנכון צריך היה להיות ''השופט יושב בתוך משפט עמו''. בדרך כלל השופט אמור לראות במשפט את תכלית תפקידו ואם אינו מסכים עם החוק נוצר דיסוננס, ואפשר ועליו להתפטר אם אין ביכולתו לתפקד ולפסוק לפי החוק. גם לי יש טענות קשות כנגד מערכת המשפט פה. היא כבדה, מסורבלת, אינה נגישה מספיק לאזרח, כבולה מדי בפרוצדורות מכבידות ועמוסה בביורוקרטיה , שכמו כל בירוקרטיה דואגת קודם כל לעצמה, אחר כך לשופטים ורק בסוף רואה מתפקידה לשרת את הציבור. צריך לפשט את ההליכים, לזרזם, לא לשלוח אזרחים שבאו להתדיין כלעומת שבאו, אך כל זה אינו מצדיק פגיעה במערכת בכלל ובשופטים בפרט. קיים חשש אמיתי ששופט מאוים לא יעשה משפט. החוק הוא הבסיס לכל חיי השיתוף בקהילה. חוק שלא ניתן לישמו אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. אכן מערכות שונות קרסו. בתי-המשפט השילו מעצמם תפקידים שונים והעבירום לעורכי-הדין, כך שהאזרח לא ימצא ידיו ורגליו במערכת בלי עזרתו של עו''ד , שניתנת בתשלום כבד. למשל: בתי-המשפט חדלו לשלוח זימונים למשפטים אזרחיים; כיום יש מעבר למיחשוב שהאזרח מן השורה לא יהא מסוגל להשתלב בו. מערכת ההוצאה לפועל קרסה מזמן ואזרח שתבע את המגיע לו, השקיע הון תועפות וזמן יקר בניהול התיק אינו יכול לממש את פסק-הדין שניתן לזכותו. בשל העומס נעשות עסקאות טיעון הן בתיקים אזרחיים והן, וזה חמור בהרבה, בתיקים פליליים, ופושעים מקבלים עונשים מגוחכים בגין עבירות כבדות שבצעו. חייבים עושים צחוק מההוצאה לפועל ומשתמטים מחובותיהם בהליכי פשיטת-רכל מקילים, ואינם חוששים מפקודות מאסר. אבל אם השופטים לא יוכלו לעשות את מלאכת השיפוט בראש נקי, בחופשיות מלחצים וללא חשש – כל המדינה עלולה חלילה ליפול. מדינה היא אזור גיאוגרפי מסוים, בו חיות קהילות מסוימות, לפי מערכת משפטית מסוימת שכולם חייבים לנהוג לפיה. אם המדינה אינה יכולה להעניק משפט היא חדלה להתקיים. כך קורה בארצות רבות באפריקה בהן אין מערכות לאכיפת החוק, כך גם בכמה ממדינות דרום אמריקה, בהן כנופיות מזוינות שולטות ברחובות. מדינות אלו אינן מדינות שניתן לחיות בהן בכלל, ובשקט ובבטחון בפרט. אין שום תירוץ ושום הצדקה, או ''הבנה'' לפוגעים במערכת המשפט או בשופטים , ויש לעקור נגע זה מן השורש ובמהרה, לבל נעקר כולנו. יום רביעי 10 מרץ 2010 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוגמא לסחבת בבתי המשפט |
|||
|
|||
להלן קישור לסיפור אקטואלי על תיפקוד בתי המשפט: | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי