|
מכבי - מילה ערבית? | |||||
אליצור סגל (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 10:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
השפה הערבית | |||
|
|||
אינני בטוח שהשפה הערבית לא היתה קיימת אז. ערבים יישבו את מדבר ערב עוד הרבה קדם, כולל את צפונו. הם לא היו מסלימים, אבל כן ערבים. ערבים נזכרים במפורש בספר חשמונאים עצמו, ואנחנו מכירים אותם ביתר פירוט מתקופת שלהי בית שני. הערבים שישבו בעבר הירדן הם אלה שנקראים בימינו נבטים, ובודאי שדברו באיזושהי שפה, ולא רק ביוונית. יתכן שהערבית אז לא היתה כתובה עדיין, וברור שגם השפה המדוברת עברה שנויים רבים במהלך הדורות. מכל מקום, השפה עצמה עתיקה למדי, ובודאי היתה מדוברת בתקופת החשמונאים. לגבי הוראת המלה מקבי, בערבית עתיקה או חדשה, אינני יודע. נדידת מלים משפה לשפה קרובה היא תופעה שכיחה ומוכרת. | |||
_new_ |
השפה הערבית | |||
|
|||
לא רק בשלהי בית שני. אם תפתח את ספר נחמיה (אם אינני טועה מבין הספרים הבודדים אם לא הבודד שכתוב בגוף ראשון - לשון אני) נמנים הערבים בין אוייבי יהודה. לאחר גלות בבל נוצר ואקום בארץ יהודה והאדומים ניצלו אותו כדי להתיישב בהר חברון, כך התפנה ואקום בארץ אדום ואליו נכנסו הערבים, הערבים ישבו באזור אדום הנגב וסיני. החשמונאים נאבקו נגד הערבים, למעשה הם כבשו את עזה שהייתה עיר נמל ערבית ושרפו אותה עד היסוד מה שגרם לערבים לעקוף את יהודה דרך עבר הירדן ולייצא דרך נמלים בסוריה. הם השתמשו בארמית בגלל היותה שפה בינלאומית בדומה ליהודים, אך עם דעיכת ההשפעה התרבותית הארמית הם עברו להשתמש בשפתם, ערבית, הכתב שלהם למעשה הוא הבסיס לכתב הערבי המודרני. | |||
_new_ |
נכון. תודה. פרח מזכרוני | |||
|
|||
ואם כבר, אז אולי אתה גם יודע: - ממתי יש לנו תיעוד הסטורי על שימוש בשפה ייחודית אצל שבטי צפון מדבר ערב? - למתי מתוארך החמר הכתוב הראשון (המפוענח) בשפה כזו? | |||
_new_ |
מקור השפה הערבית ? | |||
|
|||
עם כל האדיקות של הערבים לשמר את השפה הערבית (בגלל הקוראן), זה מוזר שאין מחקרים ואין תיעוד ממצא על מקור השפה הערבית. לי יש הרושם שמקור הערבית דוקא בדרום ערב הסעודית (תימן וכו) ולא בצפונה. חזי | |||
_new_ |
נכון. תודה. פרח מזכרוני | |||
|
|||
לפי וויקיפדיה, התיעוד הראשון של השפה הפרוטו-ערבית הוא מהמאה השמינית לפני הספירה http://en.wikipedia.org/wiki/Arabic_language#History | |||
_new_ |
אולי תסביר קצת | |||
|
|||
מה זה מגילת אנטיוכוס? | |||
_new_ |
אולי תסביר קצת | |||
|
|||
לק''י מגילת אנטיוכס - כך כינויה לפי מורי יוסף קאפח. מספרת (או אמורה לספר) את ארועי חג החנוכה. כתובה בארמית בסגנון ספרי עזרא ונחמיה ודניאל. ארמית שאינה דומה כל כך לארמית הבבלית של התלמוד הבבלי וגם לא לארמית הארץ ישראלית של התלמוד הירושלמי. מלבד רס''ג יש עוד כמה גאונים המזכירים אותה. בבתי כנסת תימניים רבים היא נקראת בחנוכה ראה כאן באתר נוסח תימן http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=592&Ar... בעבר נקראה גם במנהג האטלקי הקדום - איניני יודע האם יש עדיין בתי כנסת המחזיקים במנהג זה. אולם, דברי המגילה אינם תואמים את הידוע לנו ממקורות הסתוריים אחרים - ספרי החשמונאים, יוסיפוס פלוויוס, ועוד. אחת מנקודות הויכוח היא העדרו של נס פך השמן המוזכר בתלמוד הבבלי שבת מתוך ספרי החשמונאים והמצאותו במגילת אנטיוכס - מסיבה זו רבנים מסויימים נוטים ליחס למגילה אמינות רבה יותר מאשר לחשמונאים - אולם אם זה הנימוק הרי במגילה נמצאים דברים הסותרים את מקורות חז''ל - למשל במגילה לא נזכר יום ניקנור בספרי החשמונאים כן נזכר. גם סיפור ניקנור במגילה סותר את סיפור ניקנור בדברי חז''ל ובספרי החשמונאים. גם פרוק המזבח על יד החשמונאים אינו נזכר במגילה אבל נזכר גם נזכר בספר חשמונאים ובדברי חז''ל. מורי יוסף קאפח לא נכנס לענין ההסתורי בהקדמתו למגילה אלא מציין ביובש שהביא אותה מקרא ותרגום ''כי לא טוב אני מאבותי'' הרב גורן רואה דוקא בספר חשמונאים את מגילת בני חשמונאי המוזכרת בדברי חז''ל. הדבר מעורר כמובן שאלות מדוע לא נשמרה בעברית או בארמית. רבנים אחרים רואים דוקא במגילה הזו את מגילת בני חשמונאי - וענין התעוד ההסתורי הנוגד מטריד אותם פחות. חנוכה שמח אליצור | |||
_new_ |
תודה | |||
|
|||
זה מזכיר קצת את הארמית של ספר דניאל | |||
_new_ |
לגבי דעתו של רס''ג | |||
|
|||
כאמור, אינני בקיא בערבית לרבדיה, ואינני בא להתווכח עם הרב קפאח. אבל יתכן גם שרס''ג ידע כי הכינוי ''מקבי'' מופיע בספרי חשמונאים ביוונית, ואולי אפילו היה מוכר גם לפני 1000 שנה כמו שהוא היום, והניח שמדובר בכינוי שאין לו בהכרח פירוש חד משמעי ושאין טעם לתרגמו. אולי אפילו הניח שמחבר המגילה, שהחליט לכתבו ב-ק', פירשו מלשון מקבת, מה שמתאים לפסוק במגילה בו הוא נזכר. | |||
_new_ |
אכילת סופגניות | |||
|
|||
לק''י הרי גם מורי כתב - ''ואם קשר לה עם הערבית''. אבל בכל מקרה - זה היה חדש לי לראות שיש מילה כזו בערבית ואת משמעותה. ולתזכורת - כתב ר' מימון הדיין אביו של הרמב''ם - ויתחייב כל נכון לו עשות משתה ושמחה ומאכל לפרסם הנס שעשה ה' יתברך עמנו באותן הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין בערבי אלספינג. והם הצפחיות בדבש ובתרגום האסקריטין. והוא מנהג הקדמונים, משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. (מובא על ידי הרב נחום רבינוביץ במהדורתו לרמב''ם הלכות מגילה וחנוכה פ''ג ה''ג). אז (מי שעדיין לא סבל משילשול) יש לו עוד כמה ימים להדר במצות אכילת סופגניות. חנוכה שמח אליצור | |||
_new_ |
הכתובות הנבטיות בפטרה | |||
|
|||
הן בערבית, בכתב נבטי הדומה מאוד לכתב העברי. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |