הם מ-פ-ח-ד-י-ם

כמו חוט צמר דקיק שכל משיכה בו פורמת עוד שורה בבגד, כך ''פרשת רמון'' פורמת בכל דיון בה עוד טפח קטן מערוות ''גורמי האכיפה'' בעניין. הנושא שעומד היום על הפרק הוא הקמת ועדת חקירה ממשלתית עם סמכויות רבות לחקירת נושא האזנות הסתר בפרשת רמון.
איך בכלל התחיל העניין?

בעת חקירת המתלוננת נגד השר רמון בגין הטרדה מינית צץ גם שמה של הגברת שולה זקן, מזכירת ראש הממשלה. התעורר חשד אצל חוקרי המשטרה שעקב שיקולים אישיים ופוליטיים תנסה הגברת זקן להטות את עדותה של המתלוננת או של אנשים שעשויים להעיד במשפט. הופנה תשומת ליבם של החוקרים כי במסגרת חקירה אחרת (''רשות המיסים'') יש האזנות לטלפונים של הגברת זקן. החוקרים לא עמדו בפיתוי, רצו בלילה לשופט לקבל צו האזנה לגברת זקן גם עבור החקירה נגד השר רמון וכן האזנה לטלפון של המתלוננת. החוקרים בדרך כלל רצים בלילה לקבל את הצו בכדי להפגין בפני השופט על דחיפות העניין. מסופר (אך טרם הוכח) שהשופט תהה היכן הסכמת היועץ המשפטי לממשלה ונאמר לו כי יש הסכמה והיא תובא בבוקר. היועץ שמע רק בבוקר על כל העניין.

מהאזנות הסתבר שאין ממש בחשדות נגד הגברת זקן ולחוקרים נוצרה בעיה. העברת תיק האזנות הסתר לפרקליטי רמון כמתבקש לפי חוק סדרי משפט הייתה חושפת את החקירה השנייה (''רשות המיסים'') לכן, לפי העיקרון שמה שאתה לא יודע אינו פוגע בך, לא הועבר תיק האזנות הסתר. אך, ''פלוני'', חשב שזה לא בסדר וגילה את אוזנו של מר רמון על התיק הנסתר. במהלך המשפט נשאלה התביעה האם יש האזנות סתר בתיק רמון והתשובה הייתה שלילית.

שבוע מאוחר יותר הוזמנו פרקליטי רמון לפרקליט המחוז ובדחילו וריחמו נאמר להם שיש האזנות סתר שבטעות לא הועברו בזמן להגנה ועתה הן נמסרות לידיה. השופטים לא מצאו שהאזנות הסתר משפיעות מהותית על פסיקתם, למרות שאי העברתן גרמה נזק מסוים להגנה במשפט. אך זהו מעשה שלא יעשה מבחינת סדרי הדין, ומאחר וניצב דנינו הבטיח לבית המשפט כי התקלה שהביאה לאי-העברת החומר תיבדק לאחר סיום ההליך המשפטי בתיק זה, קבע בית המשפט כי נוכח הבטחתו של ניצב דנינו, כי הנושא ייבדק לעומק, אנו נמנעים מלקבוע, כי תוצרי האזנת הסתר לא הועברו להגנה בזדון, אנו קובעים כי מדובר כאן לפחות ברשלנות ממשית מצד גורמי התביעה (הכרעת הדין).

כלומר: רק הבטחתו האישית של ניצב דנינו להעניש את האחראים ולמנוע מצב כזה בעתיד מנע מבית המשפט מקביעה חמורה ביותר: זדון מצד גורמי האכיפה!
קביעה כזו הייתה בעצם מכריחה את היועץ המשפטי להקים ועדת חקירה עם סמכויות נרחבות.

מאוחר יותר, פנה היועץ המשפטי לממשלה, לשופט (בדימוס) שלום ברנר וביקש ממנו לבדוק את תהליכי העברה להגנה של תוצרי האזנות הסתר שהיו חלק מחומר החקירה בתיק הנדון ואת הסיבות שבעטיין חלק מהחומר לא הועבר במועד. זו היתה בדיקה בעלת אופי טכני לחלוטין. לשופט ברנר לא היו סמכויות של חקירת עדים בשבועה ושל זימון אנשים לחקירה. פשוט בדיקה למה חומר שיועד לאלף הגיע לגימל במקום לבית, וגימל שלא ידע על מהותו וטמן אותו במגרה וכדומה. בסיכום חקירתו קבע השופט ברנר כי רשלנות רבתי הייתה גם הייתה.

בעקבות חקירה זו, פנה שר המשפטים על דעת השר לביטחון פנים לשופט זיילר בבקשה שימליץ על הצעדים שיש לנקוט בעקבות מסקנותיו של ברנר. זיילר המליץ להקים ועדת בדיקה-חקירה ממשלתית עם סמכויות מלאות. מאחר והייתה השתהות בעניין, התכנסה ועדת משנה של ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח''כ מיכאל איתן לדון בנושא המלצות השופט זיילר.

בדיון שהתקיים, פרקליט המדינה עו''ד לדור, התנגד נמרצות להקמת ועדת חקירה ממשלתית והציע כי המחלקה לחקירות שוטרים תבדוק את הנושא. כלומר: מה שניצב דנינו התחייב בזמנו לבית המשפט ולא קוויים עד עתה, מוכן לשקול כעת פרקליט המדינה. גם השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה התנגדו להמלצת ועדת המשנה.

בקיצור: הם מ-פ-ח-ד-י-ם!

עתה מצפים לאישור מינוי הועדה בממשלה.

הועלתה הטענה כי בעצם כל המהלך נועד להפחיד את חוקרי ראש הממשלה (אותה מחלקה שחקרה את רמון ואת קצב) ולהטותם מחקירותיהם. הם רק שכחו מה בית המשפט והשופטים ברנר וזיילר אמרו על אותם החוקרים.

---