פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_8312

האיש בעל השיער הכתום
אורי אבנרי (שבת, 30/07/2016 שעה 7:00)


האיש בעל השיער הכתום

אורי אבנרי



אז הגענו לזה. דונלד טראמפ או הילרי קלינטון יהיה/תהיה הנשיא/ה שלנו.

''שלנו''? אינני אזרח ארצות-הברית, ואין לי שום חשק להיות כזה.

אבל אני חי בעולם שבו ארצות-הברית היא מעצמת-העל היחידה. כל החלטה שלה משפיעה באופן ישיר או עקיף על חייו של כל אדם בתבל.

כאזרח ישראלי, אני מושפע מהחלטות ארצות-הברית הרבה יותר מרוב בני-האדם. לא מזמן ראיתי קריקטורה שבה גם טראמפ וגם הילרי זוחלים על הארץ ומלקקים את נעליו של חייל ישראלי. זה לא לגמרי מוגזם.

שני המועמדים מכריזים שהם תומכים ב''ישראל'' תמיכה מוחלטת. אך לאיזו ישראל הם מתכוונים? האם הם תומכים בחברה הישראלית כולה?

בהחלט לא. הם תומכים בחלק מאוד מסויים של ישראל: הממשלה הימנית-קיצונית של בנימין נתניהו, הנתמכת על-ידי המיליארדרים היהודים בארצות-הברית, התורמים לשני המועמדים האמריקאים.

התמיכה בנתניהו ובשותפיו - שהם אף יותר קיצונים ממנו - פועלת נגדי ונגד מיליוני ישראלים אחרים, הרואים כיצד נתניהו מוביל אותנו לאסון.

בכל זאת אין לי זכות בחירה. לא לי ולא לעוד כמה מיליארדים של בני-אדם עלי אדמות.

בכל מקרה, יש לי עניין ברור בתוצאות הבחירות האלה. על כן אני רוצה לפחות להביע את דעתי.

בראשית המערכה כתבתי שדונלד טראמפ מזכיר לי איכשהו את אדולף היטלר.

עכשיו, אחרי הבחירות המקדימות והוועידות, כאשר המרוץ נכנס אל הישורת האחרונה, חוששני שעלי לחזור על הערכה נוראה זו.

מובן שיש הבדלים. האיש נראה אחרת. יש לו שערות בצבע כתום. שפת-הגוף שלו שונה, וכך גם סגנון דיבורו.

זמנים אחרים. ארצות אחרות. נסיבות אחרות.

וגם, הכי חשוב, כלי-תקשורת אחרים. היטלר היה תוצר של תקופת הרדיו. קולו, כלי מיוחד במינו, הוא שכבש את ההמונים בגרמניה. אומרים לי שצעירים גרמנים בימינו, הרואים סרטים ישנים של נאומיו, פורצים בצחוק.

טראמפ הוא תוצר של תקופת-הטלוויזיה. הוא שולט במסך הקטן. הוא הביס את כל יריביו בטלוויזיה. הוא היה מביס את הילארי בקלות אילו היה הקרב מתנהל רק על המרקע.

הדמיון בין טראמפ והיטלר קיים ברמה אחרת.

במרכז כל המערכה של טראמפ עומדת מילה אחת: ''אני''. אין ''אנחנו''. אין אידיאולוגיה רגילה. אין מצע.

הכל מסתובב סביב ''אני''. סביב טראמפ. טראמפ יבוא, טראמפ יסדר את הכל.

כך גם תמצית המסר של היטלר. לא היה לו מצע אמיתי. (נכון, היה משהו שנקרא ''24 הנקודות'' של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, שחוברו על-ידי האידיאולוגים של המפלגה, אך היטלר התעלם מהן. פעם קרא ביאוש: ''הלוואי ולא היינו שומעים עליהן מעולם!'')

זה היה נכון גם לגבי האיש שהמציא את הפאשיזם: בניטו מוסוליני. הדיקטטור האיטלקי, שמכמה בחינות היה המורה של היטלר, לא ידע גם הוא את המילה ''אנחנו''. הדיבר הראשון בין ''עשרת הדברות'' של הפאשיזם אומר: ''מוסוליני צודק תמיד!'' כך גם טראמפ.

המרכזיות של המנהיג היא סימן-ההיכר של הפאשיזם. התכנית של טראמפ היא טראמפ.

משום כך, כל ההצהרות והתוכניות הפוליטיות של טראמפ חסרות כל חשיבות. הפרשנים המתעמקים בהן, המנתחים אותן, ההופכים והופכים בהן ומחפשים מסרים נסתרים פשוט מבזבזים את זמנם. אין להן משמעות אמיתית, לא גלויה ולא מוסתרת.

ההצהרות נזרקות לחלל באקראי. הן מתאימות לטראמפ רק באותו הרגע. הן נשכחות ברגע הבא, ולעיתים אף מתחלפות בהצהרות הפוכות. הן מהוות מכשירים, לא יותר.

משום כך כל-כל קל לתפוס את טראמפ באמירת שקר. ראיתי רשימות של עשרות שקרים כאלה, כל שקר בוטה יותר מרעהו.

כאן בולט שוב הדמיון לאדולף היטלר. בספרו ''מיין קאמפף'' (''המאבק שלי'') הוא מדבר על כך בגלוי. הספר עצמו משעמם למדי, תוצר של הוגה-דעות זניח, אבל יש בו פרקים אחדים שהם מרתקים. פרקים אלה נוגעים ל''תעמולה''.

(רבים זוקפים את המצאת התעמולה הנאצית לזכות יוזף גבלס. אבל ''הדוקטור הקטן'' היה רק תלמיד של הפירר.)

היטלר היה חייל קרבי בכל ארבע שנות מלחמת-העולם הראשונה (ולא התקדם מעולם מעל לדרגת טוראי ראשון). הוא התרשם מאוד ממערכות התעמולה הבריטיות, שכוונו לעבר החיילים הגרמנים. היטלר העריץ את הסיסמאות הבריטיות, שהיו בעיניו שקריות לגמרי. בין השאר הסיק מכך שהשקר אמין יותר ככל שהוא גדול יותר, מכיוון שאדם נורמלי אינו יכול לתאר לעצמו שמישהו ישקר עד כדי כך.

(למעשה הפריז היטלר ביעילות התעמולה הבריטית. היא התחילה להשפיע ממש רק כאשר החזית הגרמנית כבר החלה מתמוטטת.)

בעיני טראמפ אין שקר גדול מדי. למעריציו לא איכפת. בעיניהם אין שום ערך לאמת. טראמפ חשוב מהאמת.

הילרי קלינטון היא פוליטיקאית טובה, רגילה, אולי אפורה. התכונה הבולטת ביותר שלה היא: היותה אישה. זה פרט חשוב מאוד כשלעצמו (אם כי גולדה מאיר הוכיחה שאישה יכולה לגרום לאסונות לא פחות מהגברים.)

אפשר לנחש, בביטחון מסוים, איך תיראה תקופת-הנשיאות של הילרי קלינטון. אפשר לסמוך עליה, אפשר לצפות מראש את מעשיה. זה יהיה המשך של תקופת אובמה, אם כי בלי הקסם האישי של ברק (ומישל!) אובמה.

לעומת זאת, איש אינו יכול לצפות מראש איך תיראה הנשיאות של טראמפ. כל ניחוש אינו אלא גישוש באפלה.

דבר אחד נראה אמיתי: הערצתו של טראמפ לוולדימיר פוטין. אף שהוא ההיפך מפוטין – שהוא אדם קר-המזג, מחושב, נועז אך זהיר, שהיה בעבר פעיל חשוב מטעם הקג''ב. נראה שטראמפ מעריץ אותו באמת.

אין שום עדות לכך שההערצה הזאת היא הדדית. אך נראה שיש עדות לכך שיורשי הקג''ב מתערבים בבחירות האמריקאית כדי לחזק את טראמפ ולהחליש את הילרי.

טראמפ כבר הכריז שלא יחוש אוטומטית לעזרת מדינה כמו לטוויה, אם תותקף על-ידי רוסיה. השאלה היא אם הארץ הקטנטונת הזאת, שהייתה בעבר חלק מברית-המועצות והמהווה עכשיו חלק מנאט''ו, שילמה עבור ההגנה עליה.

(''אדוני הנשיא, הצבא הרוסי פלש זה עתה ללטוויה! האם לשלוח את הצבא שלנו?'' – ''חכה! חכה! קודם כל תבדוק אם הלטווים שלמו את דמי-ההשתתפות שלהם בנאט''ו!'')

התקרבות אמריקאית-רוסית יכולה להיות דבר טוב. האיבה האוטומטית של וושינגטון לכל דבר רוסי היא שריד מהמלחמה הקרה. היא רעה לעולם. לשתי המעצמות כדאי לשתף פעולה ביניהן בתחומים רבים.

כלפי המעצמה השלישית, סין, עמדת טראמפ הפוכה. הוא רוצה לבטל את הסכמי-הסחר איתה ו''להחזיר את מקומות-העבודה הביתה''. אפילו אני, שאינני מומחה לכלכלה, יכול לראות שזו שטות גמורה.

וכן הלאה. זה כמו לראות אדם העומד על שפת הגג ומתכונן לקפוץ רק מתוך סקרנות לגבי התוצאות.

הגרמנים שהצביעו באפריל 1933 בעד אדולף היטלר לא חלמו על מלחמת-עולם שנייה, אף כי היטלר עצמו כבר החליט לכבוש את אירופה המזרחית כדי ליישב שם מתנחלים גרמנים. אישיותו של היטלר היפנטה אותם. ובניגוד לנשיא ארצות-הברית, הקאנצלר הגרמני לא היה אז האיש החשוב ביותר בעולם.

אני שונא את הבחירה ב''רע במיעוטו''. בכל מערכות-הבחירות לכנסת (מלבד הארבע שבהן הייתי בעצמי מועמד) הצבעתי בעד מפלגות שלא אהבתי אותן כל כך, ובעד מועמדים שלא בטחתי בהם כלל.

אך זוהי אחת מעובדות החיים. אם אין מעומד שאתה יכול להריע לו, אתה בוחר במישהו שיגרום לנזק הקטן ביותר. ב-‏1933 הצביע אבי בעד מפלגה גרמנית שמרנית, מפני שהאמין שהיא היחידה שעוד יכולה לעצור את היטלר. כפי שאמר פעם פיאר מנדס-פראנס, המדינאי הצרפתי-יהודי: ''לחיות, פירושו לבחור!''

אני רוצה להגיד לכל ידידיי האמריקאים: צאו והצביעו בעד הילרי - אם אתם אוהבים אותה ואם לא. זה לא עניין של אהבה.

אל תישארו בבית. להימנע מהצבעה פירושו להצביע בעד טראמפ.

בדיחה יהודית ישנה מספרת על הגביר בעיירה שמת. כולם שנאו אותו, ואיש לא היה מוכן להספידו. בהספד מותר להגיד רק טובות על המת, ואיש לא היה מוכן לעשות זאת. עד שלבסוף נמצא מתנדב.

''כולנו יודעים שהגביר הזה היה אדם נורא ואיום,'' הוא אמר, ''אבל בהשוואה לבנו, הוא היה מלאך!''

הילרי קלינטון אינה איומה. היא מועמדת ראויה. ובהשוואה לדונלד טראמפ היא ממש מלאך.







http://www.faz.co.il/thread?rep=176678
''טראמפ הוא נוכל וניאו-פאשיסטי.''**
דניאל143 (יום ראשון, 31/07/2016 שעה 11:02)

**ציטוט של עיתונאי אמריקאי בכיר,קרל ברנשטיין:

''טראמפ הוא נוכל וניאו-פאשיסטי''.

אבל,
מי שכל כך הצליח עד עכשיו,ניראה לכם שאפשר לעצור אותו?!
במובן הזה טראמפ דומה להיטלר.אישיות נדירה,שהכל מצליח לו,
כאילו הוא בעל שליחות מלמעלה,והוא מעל הכל.

וכמו מול היטלר,פיצול וסכסוך באופוזיציה מנגד.סנדרס,שנוגס בקלינטונית,
וכל מיני מועמדים עצמאיים.
מאפשרים את הניצחון של טראמפ.

http://www.faz.co.il/thread?rep=176680
הטענה שטראמפ דומה להיטלר היא זילות התבונה וביקורת ההיסטוריה
בצלאל פאר (יום שלישי, 02/08/2016 שעה 17:19)

זה כמו לטעון שכל מי שמטפח ואוהב כלב דומה להיטלר, כי היטלר היה כלב והוא חיבב את כלבתו ''בלונדי'', אותה אהב כנראה יותר מאשר אהב את פראו אווה בראון.
זו רמת הטיעונים של אבנרי, שמתמצאת בכותרת כתבתו על שיערו הכתום של טראמפ אל מול שיערו הלבן של אבנרי.

לדעתי טראמפ טוב לאמריקה כקלינטון, וקלינטון רעה לאמריקה כטראמפ.
לצערי אמריקה במצב קשה אם 360 מיליון איש יכלו לייצר שני מתמודדים כמו השניים האלה.
אינני בטוח שיכולותיה המדיניות של קלינטון הכשירו אותה להנהיג את האומה הזאת בדרכים הקשות והמסוכנות של העולם החדש הרב זרועי – רוסיה, סין שני מוקדי כוח עולמיים שמתחרים על ההגמוניה עם ארה''ב. בודאי לאחר שראינו את חדלונה של הילארי במשבר בנגאזי ובחוסר תבונתה במשברי המזרח התיכון האחרים, כולל המשבר הפלסטיני. כמו גם שאינני בטוח שהכשרתו של טראמפ לשקם את כלכלת ארה''ב, ובעיקר לחלץ אותה מחוב לאומי אדיר של 21 טריליון דולר (ש-‏70% הצטבר ב-‏7 שנות כהונת אובמה) מתאימה, למרות היות איש עסקים, לדעתי די בינוני, לכהן כנשיא ארה''ב.

אבל הנטיה של שמאלנים להשוות תמיד את יריביהם, גם הדימיוניים, להיטלר ולנאצים, היא מחלה נפשית ידועה. דוגמה טובה אחרת הוא גדעון ספירו. אני משער שהשמאלנים הסוציאליזמוסים האלה מבינים בתת תודעתם שהם בעצם ורסיה מהאסכולה הנאציונל סוציאליסטית וכדי להכחיש זאת ברבים הם מייצרים חזית דימיונית ותוקפים בה את יריביהם ומכנים אותם פאשיסטים, נאצים, היטלר וכל מי שיימח שמו, מתלבש להם ככפפה לידם. העיקר הוא להכחיש. והינה אבנרי מנסה להסביר לנו בכשל הגיונו למה טראמפ דומה להיטלר, אבל בעצם הוא מודה שהוא לא דומה בכלל.

''התמיכה בנתניהו ובשותפיו - שהם אף יותר קיצונים ממנו - פועלת נגדי ונגד מיליוני ישראלים אחרים, הרואים כיצד נתניהו מוביל אותנו לאסון'' - -- - - התמיכה בישראל אינה תמיכה בנתניהו, וכשאומרים שתומכים בנתניהו כשהוא מכהן כבר כראש ממשלה, הכוונה היא תמיכה בישראל. אז לתמוך בנתניהו משמעו לתמוך בישראל ומה לעשות שרוב הישראלים תומכים בנתניהו כשהוא כבר מכהן כראש ממשלת ישראל. אם אבנרי נציג ''הרוב'' הדימיני שלו היה רץ נגד נתניהו, נתניהו היה לוקח אותו בגדול מאוד. נתניהו לא מוליך אותנו לשום אסון, בודאי לא יותר מהולכת ישראל לאסון אוסלו, שאבנרי תמך בו. אני מניח שאבנרי כמייצג את עצמו, לא תומך בישראל בהובלת נתניהו. אבל זה זב''שו.

אבנרי מסביר למה טראמפ שונה, ולכן לדעתו דומה, להיטלר. אבנרי מציין ש''שערות בצבע כתום. שפת-הגוף שלו שונה, וכך גם סגנון דיבורו'', אכן טיעון מכריע. היטלר הוא תוצר רדיו, טראמפ תוצר טלויזיה. וקלינטון, לא טלויזיה?
היטלר וטראמפ לדעתו דומים כי הם ''אני'' ולא ''אנחנו''.
ומה לעשות שהילארי אמרה עשרות פעמים בנאום קבלת דין התנועה ''אני'', הגם שציינה במפורש שלדעתה איש/ה אחד/ת לא יכולים לעשות את העבודה ללא כל הצוות שמנהל את המדינה. אבל גם טראמפ דיבר בנאומו על ''אני'' המוכשר מכולם, כאשר גם הוא ציין שיתוף פעולה הכרחי עם סגל המנהל, תנועות חברתיות ושותפים מדינתיים. מה לעשות כשרצים לתפקיד שכל כולו מזוהה עם האיש שנושא אותו, חייבים להבהיר ולשכנע שה''אני'' מסוגל לבצע את המלאכה? אין כאן שום פאשיזם, כי אנחנו מדברים על מירוץ בחירות של אדם מול אדם, שכל אחד מהם טוען שהוא טוב מהשני. הניסיון לצייר את אחד כפאשיסט ואת השניה כליברלית רק מעיד על כוונה רעה מלכתחילה של אומרה.

אבנרי טוען ש''להיטלר לא היה מצע אמיתי''. אבל מה לעשות שהיה להיטלר מצע ידוע וברור – ועיקריו שיקום כלכלי והוצאת גרמניה מהמיתון החריף של משבר 1929 שנמשך אל תוך שנות ה-‏30, והכנת גרמנה למלחמה כוללת נגד אירופה. היטלר הוציא את גרמניה חלקית מהמשבר ע''י ייזום עבודות פיתוח נרחבות, שחלקן הכילו בתוכן את הכנת גרמניה המלחמה שהוא חלם עליה. היטלר גם תכנן להיפטר מהיהודים בכל דרך. לכן הוא הסכים ל'תוכנית ההעברה' שתמורת שלמונים הוא איפשר ליהודים להגר אל מוץ לאירופה, בעיקר לארץ ישראל. ארץ ישראל היתה אולי בחירת מחדל לרבים, רק בגלל שמדינת אירופה ואמריקה הנאורות לא רצו לקלוט מהגרים יהודים. מעניין שאבנרי עצמו סותר את עצמו כשהוא כותב, כמה פסקאות בהמשך, ש''הגרמנים שהצביעו באפריל 1933 בעד אדולף היטלר לא חלמו על מלחמת-עולם שנייה, אף כי היטלר עצמו כבר החליט לכבוש את אירופה המזרחית כדי ליישב שם מתנחלים גרמנים. אישיותו של היטלר היפנטה אותם''. ''כיבוש מזרח אירופה'' זה לא מצע אמיתי? למעשה היטלר דיבר עוד בשנות ה-‏20 על כיבוש כל אירופה והכשרתה בתהליך גרמאניזציה כואב באמצעותה הוא ימשיך את ההיסטוריה לאלף השנים הבאות.

הילארי היא פוליטיקאית צפויה כי היא בפריים-טיים של הפוליטיקה כבר 25 שנים לפחות. אין זה הופך אותה למוכשרת מטראמפ לכהן בתפקיד. להזכיר לכולם שגם אובמה היה פרח חדש וצעיר, מנהיג שכונות בשיקאגו, לא מוכר, שקפץ לפוליטיקה הלאומית בקפיצת ראש. לאחר 4 שנים בבית הנבחרים הוא פרץ את מחסום המפלגה בכשרון וזכה בנשיאות. לא בטוח שאמריקה הרוויחה בכך שהוא עומד בראשה 8 שנים, אבל זה ויכוח אחר. השאלה האם נסיונה של הילארי הכשיר אותה לתפקיד? והאם באישיותה היא יכולה למלא את המשימה? כלל לא בטוח משום שהיא כשלה בכמה נקודות ציון מרכזיות והיתה שותפה לממשל שכשל גם הוא בתפקודו. מבחינה יכולת למלא את המשימה, אמריקאים רבים חושבים שדונלד טראמפ נמצא במקום טוב מקלינטון.

בקיצור, לאבנרי אין הוכחות מובהקות ליתרונה של הילארי על טראמפ אם בודקים אחד לאחד את כשלונות והצלחות השניים, ותפקודם בעתות משבר. טראמפ נפל כלכלית שלוש פעמים וניצח, ועסקיו היום ריווחיים. הילארי עוד צריכה להשיב לגבי תפקודה (וכמובן תפקודו של אובמה) הלקוי השנוי במחלוקת במשברים בינ''ל – בנגאזי, סוריה, אוקראינה, ליטא/לטביה, סין ועוד.

אאאאההההה .... וגם למה לכל הרוחות רבים מהתורמים לה באים ממדינות המפרץ הפרסי?


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.