א. לשם מה? צפיתי והקשבתי בעניין רב במסיבת העיתונאים שקיימו ביום רביעי בערב ראש הממשלה ושר הביטחון. שאלתי את עצמי - לשם מה זומנה, איזה מסר בקשו השניים להעביר לציבור, והגעתי למסקנה העגומה שהמסר פשוט חמק מידיהם, בינתיים לפחות. זו הייתה אמורה להיות מסיבת הניצחון, זו הייתה אמורה להיות ההודעה החגיגית והדרמטית על חיסולו של מוחמד דף, אלא שלעת עתה אין לכך אימות.

ב. סיכול ממוקד - אני איש 'אמצע', יש סיכולים שאני תומך בהם ויש שאני שולל. אין דין יהודה ושומרון כדין רצועת עזה. אני מעדיף לעצור מחבלים ולא לבצע גזר דין מוות. אני מבקש לצמצם ככל האפשר את ביצוע החיסולים ומעדיף מעצר. מעצר מאפשר לנו חקירה והפקת מודיעין, מעצר איננו בלתי הפיך ועשוי לאפשר לנו גמישות בעתיד ומעצר נכון יותר מבחינה מוסרית-משפטית.

התנאים ברצועת עזה אינם מאפשרים לנו ביצוע מעצרים ולכן אין מנוס אלא מסיכול ממוקד שם.

אני מתנגד לחיסול מנהיגים מדיניים. לאלה, לעולם יימצאו מחליפים. אני גם מסויג מחיסול פעילי טרור, להוציא דמויות מפתח, כאלה שיקשה מאוד למצוא להם יורש ראוי. מוחמד דף, נמנה ללא ספק על אלה. לא היה סיכוי כי נוכל לעצרו ומכאן שהייתה הצדקה לנסות ולפגוע בו.

באותה מידה, אני מחייב את חיסולם שלשום של שני המפקדים הבכירים – מוחמד אבו שימאלה, ראאד אל-עטאר. שניהם חוסלו כבר לאחר מסיבת העיתונאים, ולא יכלו לשרת את חגיגת ה''ניצחון''.

ג. ביקורת מוצדקת - נו? הן ראש הממשלה והן שר הביטחון מתחו ביקורת נוקבת על שרים חברים בקבינט הביטחוני. אי אפשר לשבת בקבינט, לצאת מן הדיון ולבקר פומבית את ההחלטות שהתקבלו. אינני מתייחס כאן לתוכנה של הביקורת ואינני מנסה לקבוע מי הצודקים - ראש הממשלה ושר הביטחון או השרים בנט וליברמן. אך למן הרגע שהתקיים דיון בקבינט וניתנה אפשרות למתנגדים להשמיע את דעתם, ברירה אחת עומדת בפניהם - או שהם נאמנים להחלטה שהתקבלה ושותקים או שהם פורשים מן הממשלה. אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו.

אלא שדברים אלה מחייבים גם את ראש הממשלה. הוא איננו 'פרשן', הוא ראש הממשלה. התייחסות אנונימית לשרים המרדנים ללא פיטורם, או לפחות ללא איום בפיטורם, כמוה כבומרנג, היא פוגעת בדמותו ובמעמדו ולא ב'מורדים'.

ד. אופק מדיני חדש לישראל - את המסר החשוב ביותר בדבריו השמיע ראש הממשלה בסיום הודעתו הקצרה, ואח''כ, בתשובה לשאלה. ראש הממשלה הזכיר את השינויים הדרמטיים באזור, שינויים שייתכן ויפתחו בפנינו אופק מדיני חדש.

אמר ולא פירש. חבל.

ישראל וצה''ל יכולים לפגוע ולחסל את מוחמד דף ומנהיגי חמאס אחרים. ישראל וצה''ל יכולים לכבוש את רצועת עזה ולטהרה. ישראל איננה מסוגלת לפתור בדרך זו את עתידה של רצועת עזה ולהביא להשלמת האוכלוסייה המקומית עם חיים בתנאי מצור וסגר.

ראש הממשלה לא התייחס כלל למו''מ המדיני, לתפקיד שעשוי למלא בשטח זה מחמוד עבאס, ראש אש''ף. זהו האופק המדיני שבינתיים רק מתרחק והולך כל הזמן.

ההיסטוריה תבחן את ראש הממשלה בדרך בה ניצל או החמיץ את האפשרויות הפתוחות בפנינו ב'אופק המדיני', הרבה יותר ממבחן הצלחת חיסולו של מוחמד דף.

---