אני שותף לכל אלה המשבחים את השלישיה המובילה שלנו – ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ''ל – בשיקול דעת, במתינות ובייחוד בהצלחת עמידתם אל מול חבריהם המתלהמים בקבינט, בממשלה ובכנסת. אלא שהמבחן העיקרי עדיין לפנינו – איך מסיימים את מבצע ''צוק איתן'' בשלום!
במרבית העימותים הצבאיים אליהם אנו נקלעים הבעיה העיקרית איננה צבאית-מבצעית. מיד עם הכניסה לעימות, ולמן הדקות הראשונות של הלחימה, נשאלת השאלה – כמה ימים יעמדו לרשותנו מהבחינה המדינית ואיך יוצאים מן המבצע הצבאי בשלום? אם אין אירוע מבצעי חריג מעמידים יודעי הדבר לרשותנו 7 – 8 ימי לחימה. זה הזמן הנדרש להתארגנות ולפעולת התיווך. אלא שהפעם, טרם נמצא מתווך. מתווכי העבר – ארה''ב, מצריים וטורקיה – אינם במעמד המתאים למטרה זו. ואלו המתווך המתאים והראוי –
מחמוד עבאס – ישראל איננה חפצה בשרותיו.
מבצע ''צוק איתן'' לא החל ביום שני בערב. ראשיתו לפני מספר חודשים, משנמסר ברמאללה ובעזה על פיוס פנים-פלסטיני, ועל כוונה לקיים בחירות בשני האזורים לבחירת פרלמנט משותף וממשלת אחדות. ממשלת ישראל מיהרה להביע התנגדותה למהלך זה. היא דחקה ברמאללה שלא לקיים כל שיתוף עם אנשי הטרור של החמאס ומצידה, ביטלה את הפעימה הרביעית של שחרור האסירים.
ישראל ניצלה את פרשת החטיפה של שלושת הנערים בצומת כפר-עציון והכריזה מלחמה על ארגון החמאס. למרות ההכחשות מעזה ובהיעדר מידע אמין על העומדים מאחורי שני החוטפים, הטלנו, למן הרגע הראשון, את האשמה בחטיפה על הנהגת החמאס. מאז עצרנו מאות פעילים בגדה המערבית, ביניהם גם חברי הפרלמנט הפלסטיני ומשוחררי עסקת שליט. בכך גם ביטלנו את ההישג הגדול של תנועת החמאס, את שחרור אלף האסירים.
בינתיים החל המבצע הצבאי. עתה אנו נדרשים להרהר מה אנו מבקשים להשיג מן המבצע, והתברר דבר מעניין – אנו מבקשים לראות שלטון חזק ויציב בעזה, ושלטון חמאס הוא היחיד היכול להבטיח זאת במצב הנוכחי. החשש הגדול שלנו הוא מקריסת החמאס והחלפתו בארגונים אסלמיים קיצוניים ומטורפים כמו הג'יהאד האסלמי, אל-קעידה, סלאפים ואולי אף אנשי תנועת דאעש.
להשגת מטרה זו צריך להתחיל בתיווך מיד, ויש לעשות זאת, למרבה הצער, אל מול ממשלתו של
איסמעיל הנייה. לכך תשרת אותנו דווקא ממשלת האחדות הפלסטינית.
מחמוד עבאס הוא אכן מתווך מתאים. תיווכו יכול להביא לא רק להפסקת האש ולרגיעה, אלא גם לשרת אותו, לחזק את מעמדו ומעמד הפת''ח בשני האזורים. הוא יכול להציע עסקה שתפתור את בעיות הכספים הקשות של הרצועה, הוא יכול להביא להקלות בסגר, הוא יכול לפעול מול מצריים ולפתוח את מעבר רפיח, ובראש וראשונה, לרומם את מעמדו שלו במערכת הפלסטינית לקראת הבחירות המתוכננות לפרלמנט המשותף והחדש.
אז מה עושים? איך תוכל ההנהגה הישראלית לחזור בה, להשלים עם חמאס בעזה, ולעשות תפנית של 180 מעלות? ואולי ייווצרו בדרך זו תנאים שיאפשרו את חידוש המשא והמתן המדיני עם הפלסטינים?
חלפו כבר חמישה ימי לחימה במסגרת המבצע. אולי יקרה הנס ויימצא מתווך ויימצא גם פתרון.
