בעיניים אמריקאיות יונתן פולארד הוא בוגד במולדתם. המהומה בישראל למען שחרורו רק מחזקת אמונה זו
שאלת שחרורו המוקדם של יונתן פולארד עלתה שוב לכותרות. אינני יודע אם הסערה שהתעוררה הפעם קשורה בהדלפות
אדוארד סנודן ובחשיפת המידע שה-NSA נהגו להאזין למנהיגים בישראל, או שמא זה רצון בישראל שלא לשחרר את המכסה החדשה של אסירים פלסטינים ללא תמורה, ואולי אלה הח''כים שלנו, המבקשים לעשות לעצמם פרסום בנושא שיש לגביו קונצנזוס לאומי רחב.
אני שותף לרבים הסבורים שהגיעה העת – ומזמן – לשחרר את יונתן פולארד מן הכלא האמריקאי. ההתעקשות האמריקאית במקרה זה אכן חריגה. אסירים אחרים שהואשמו בפרשיות ריגול דומות, ואף חמורות יותר, זכו ליחס מקל יותר מרשויות הביטחון האמריקאיות.
מה מייחד פרשה זו? כיצד מסבירים את היחס העוין במיוחד של הממשל כלפי פולארד?
נאמר מיד – זו באמת פרשייה יוצאת דופן כאשר עיקר האשמה היא של ישראל ושל פולארד ומשפחתו.
נתחיל בגיוסו והפעלתו של פולארד – גייסנו והפעלנו קצין אמריקאי אשר שירת במערכת המודיעין של הצי האמריקאי, בקודש הקודשים של מערכת הביטחון. בעיניים אמריקאיות פולארד הוא בוגד אידיאולוגי.
משנעצר פולארד התנצלה ישראל ונדרשה לחקור את הפרשה. אכן התנצלנו, הסכמנו כי גיוסו והפעלתו היו מעשה החורג מן המדיניות הישראלית, טעות קשה ובלתי נסבלת. התחייבנו שלא לחזור על מעשה מעין זה. אלא שאיש מן המעורבים בפרשה בצד הישראלי לא נענש, והמעשה החמור לא הוסבר לציבור הישראלי, לא בעת מעשה ולא מאז.
להיפך. במהלך 29 השנים שחלפו מאז התפוצצות הפרשה אימץ הממסד הישראלי את יונתן פולארד אל חיקו והפך אותו לגיבור לאומי. בכך ביטלנו למעשה את הסברינו ואת התנצלותנו. הענקנו ליונתן אזרחות ישראלית, והיום איננו מבקשים חנינה לאסיר מסכן היושב בכלא, איננו מבקשים התייחסות הומניטארית, אלא אנו מבקשים להחזיר הביתה אזרח וגיבור ישראלי. דין פולארד בכלא האמריקאי כדין
גלעד שליט בשבי החמאס.
ארה''ב, בדומה לישראל, היא מדינה קולטת מהגרים. הציפייה היא שכל מהגר אשר נקלט במולדת החדשה יהפוך לאמריקאי. אפילו יש לו סנטימנטים למולדת הקודמת שלו, הוא איננו אמור לפעול למענה במנוגד לאינטרסים האמריקאיים.
יונתן פולארד הסיר מעל עצמו את דמות המרגל שפעל עבור כסף. הוא בחר להציג עצמו כגיבור אשר העדיף לשרת את האינטרסים של מדינה זרה – של ישראל. בכך הפך המקרה הפרטי שלו לשאלת הנאמנות הכפולה של עשרות מיליוני הזרים שהתקבלו במדינה האמריקאית, נקלטו בה ושובצו בה בכל מערכות החיים. בכך הפך המקרה הפרטי שלו לעניינם של חמישה מיליון יהודים אמריקאים. חמישה מיליון שאנו מבקשים מהם שיתמכו ויזדהו עם ישראל, אך חלילה מלהפכם לבוגדים וסוכנים זרים במולדתם האמריקאית. אין זה פלא, אפוא, שהרוב המכריע ביהדות ארה''ב מתנכר לפולארד ואיננו מתייצב ופועל לשחרורו.
אכן, הגיעה מזמן השעה לקצוב את עונשו של יונתן פולארד ולשחררו ממעצר. נותרו לו עוד כשנתיים בכלא עד שישלים את מכסת שלושים השנים של ''מאסר העולם''. כולי תקווה שעל אף ההתנהגות שלו ושלנו יזכה בכל זאת לשחרור המוקדם.
נ.ב. טור זה נכתב טרם התקבלה הידיעה לפיה הציע מזכיר המדינה
ג'והן קרי עיסקה – שחרור הבוגד האמריקאי פולארד, תמורת שחרור בוגדים מקרב ערביי ישראל שנעצרו על פעילות חבלנית.
