בינתיים מתפתחים הדברים לשביעות רצונה של ממשלת ישראל. הלובי הישראלי והנוצרי שמרני ואלה הקרויים ''ידידי ישראל בקונגרס'' הצליחו לגרור את הנשיא אובמה, למורת רוחו, לפעולה צבאית נגד סוריה. ישראל משחקת משחק ציני. בעין אחת היא עושה עצמה דומעת לנוכח פשעי אסד ובעין שנייה קורצת בממזריות שמביעה שביעות רצון מהמצב. שהרי אין מצב נוח יותר לממשלה בישראל מאשר ליצור אווירת משבר ביטחוני, לזרוע פחד בקרב הציבור, להריץ את האנשים להצטייד בערכות מגן.

כך מסיטים את הציבור מהמשבר הכלכלי, מעליית מחירי הדיור, מיוקר החיים, מהפחתת קצבת הילדים וכיוצא באלה טרדות יומיומיות. אותה ממשלה שמפמפמת לנו את השכל על הצורך לקצץ, לקצץ, לקצץ מוצאת בקופתה מיליארדים למימון מלחמות מיותרות.

---

פשעי דמשק

המתרחש אצל שכנתנו סוריה מעורר פלצות. השחיטה ההדדית, אלה בשם הבעת' ומולם הג'יהאדיסטים בשם אללה ונביאו, רוצחים ילדים ותינוקות, אונסים נשים והחמור מכל, שימוש בנשק כימי. ממשלת ישראל עשתה שימוש בנשק כימי, זרחן לבן, בקרב אוכלוסיה אזרחית, ובית המשפט העליון סירב להוציא צו האוסר זאת. ישראל היא האחרונה היכולה לבוא בטענות אל הפושע אסד ועושי דברו.

הקברניטים שלנו עושים הכל כדי לערב את ארה''ב בלחימה בסוריה. המצב בסוריה מחייב פעולה בינלאומית אבל לא בצורת טילי טומהוק המשוגרים מספינות, אלה רק יגבירו את ההרג וההרס ועלולים להבעיר את האזור. אנו זקוקים בדיוק לקוטב השני של הורדת הלהבות.

ככה נראית מלחמת אזרחים – אכזרית, ללא חמלה וללא רחמים. זה הכיוון אליו אנו צועדים. מי שיכול בורח מהגיהינום. המדינות השכנות, ירדן ועיראק, קולטות מיליוני פליטים. רק ישראל העשירה בהרבה עומדת מהצד, מצקצקת בלשון במקום לפתוח את רמת הגולן לפליטים, מה עוד ומדובר בשטח סורי.

---

פשעי קהיר

בשעתו הייתי שותף להתפעלות מהפגנות ההמונים בכיכר תחריר שתבעו את סילוקו של הנשיא חוסני מובארק, ששלט עשרות שנים במצרים באמצעות משטר אוטוריטרי מושחת. הצבא עמד מן הצד ולא התערב. מובארק סולק וההמונים צהלו והיו זקוקים לפסק סמן בכדי לעכל את גודל ההישג. הצבא תפש את השלטון באופן זמני עד שיבחרו נשיא ופרלמנט חדשים. למרבה ההפתעה, בניגוד להערכות מומחים עם ובלי מירכאות, ראשי הצבא עמדו בדיבורם והכינו לראשונה במצרים, בחירות חופשיות חשאיות ורב מפלגתיות. היו מי שראו בכך קפיצה נחשונית וכמעט פלאית של מדינת עולם שלישי מדיקטטורה לדמוקרטיה.

ניסים כאלה מתרחשים באגדות. הזוכה בבחירות היה מוחמד מורסי איש האחים המוסלמים. ההליך היה דמוקרטי – התוצאה קטסטרופלית. מורסי הושבע כנשיא, גם זו הייתה הפתעה, אבל האיש לא הסתיר את כוונתו להפוך את מצרים למדינת הלכה מוסלמית שהיא למעשה דיקטטורה דתית שמשעבדת את האזרחים ל''גדולי הדור'' המוסלמים, שקובעים מה מותר ומה אסור לפי ההלכה.
הציבור החילוני ליברלי היה ער לסכנה ויצא בהמוניו לכיכרות ודרשו את הדחת מורסי. הנשיא כמובן סירב, הרי נבחר כחוק. המתח עלה וגאה. זה היה הסימן לצבא לתפוש את השלטון ולהדיח את הנשיא. האחים המוסלמים הם אכן צרה צרורה מנקודת מבט ליברלית, ולכן היו לא מעטים שראו בהפיכה הצבאית חלק מההליך הדמוקרטי. גם זה קורה בעיקר באגדות. תומכי מורסי יצאו לרחובות ולכיכרות וזעמם עלה על גדותיו. הצבא שיחרר את הניצרה ונהג כמו שמצופה משלטון צבאי – יורה באש חייה על מפגינים לא חמושים, תופעה המוכרת לכל ישראלי מהמתרחש בשטחים הכבושים.

ההמון הזועם,שטוף בקנאות דתית עשה את מה שמצופה ממנו, שפך את זעמו על המיעוט. במצרים הם הקופטים. כנסיות נשרפו ונבזזו, וקופטים חששו ללכת ברחובות שמא ייקרעו לגזרים. גם זו תופעה מוכרת בישראל. מה עושים מתנחלים זועמים בין ליל בדולח זוטא למשנהו? שורפים ומחללים מסגדים. סדנא דארעא חד הוא.

---

פשעי ירושלים

שעה שבסוריה ומצרים מתבצעים פשעי מלחמה, ירושלים לא עומדת בצד והיא שותף פעיל בתזמורת פשעי המלחמה. 46 שנות כיבוש הפכו אותה לבעלת ניסיון מצטבר ללא מתחרים בירי על אוכלוסיה אזרחית. פעמים ההרג הוא סיטונאי, בסדרי גודל של אלפים, כמו במלחמות לבנון ועזה, פעמים הוא קמעונאי, במסגרת שגרת הכיבוש, פעם הורגים אדם בג'נין, כעבור מספר ימים יגיע תורו של תושב חברון ועתה שלושה פלסטינים בלתי חמושים שנהרגו במחנה הפליטים קלנדיה מאש כוחות הכיבוש. תושבי המחנה גילו התנגדות מרשימה לנוכח פלישת כוחות הכיבוש למחנה. כמו הנער דוד הסתייעו המתקוממים באבנים מול גוליית הישראלי החמוש בנשק חם. שלושה אזרחים הרוגים, זו דרכם של ממשלת ישראל, צבאה, שב''כה ומשטרתה להעניק לפלסטינים שי לרגל השנה היהודית החדשה. כל זאת בנוסף להתעללות יומיומית של הכובש הישראלי בעם הפלסטיני.

---

על אור המערב

המשורר ד''ר סלמאן מצאלחה הוא בר אוריין בשתי התרבויות, היהודית ישראלית והמוסלמית ערבית, הוא ליברל אמיתי, לא חוסך את ביקורתו הן מהכיבוש והגזענות הישראלים, והן מהקנאות הדתית המוסלמית. במאמרו בהארץ (הסיבות לנחשלות הערבים, 27.8.2013) הוא אומר לעולם הערבי, תפסיקו להאשים את המערב בכל קשייכם. השמש עולה אמנם במזרח אבל האור נמצא במערב. איש לא מפריע לכם להשקיע בחינוך בתרבות במדע, לפעול לשחרור האשה, להפרדת הדת מהמדינה, לתרגם את מיטב הספרות העולמית ועוד. מי שרוצה לנהל מדינה וחברה על פי חוקי הקוראן, שלא יתפלא אם אינו נחלץ מנחשלותו. זוהי תמצית של תמצית ממאמרו של סלמאן ואני ממליץ לקרוא אותו.

אני מסכים עם עיקרי טיעוניו אבל מבקש להוסיף בשולי הדברים כי הנאורות של המערב על תרבותו העשירה לא הצילה את האנושות מזוועות כמו אלו המתרחשות כיום בסוריה. כך גרמניה על שלל הפילוסופים הסופרים והמוסיקאים שצמחו בקרבה, הביאה עלינו את השואה, ארה''ב שנהוג לכנותה מנהיגת העולם החופשי, השמידה מיליוני בני אדם במלחמותיה בוייטנאם ובעיראק, כולל שימוש בנשק כימי שבגינו עד היום נולדים בוייטנאם ילדים עם עיוותים קשים. אליהם יש להוסיף את האימפריאליזם הצרפתי, האנגלי, הבלגי שהחליפו את הדיכוי הקולוניאלי הישיר, שפירותיו הבאושים ניכרים עד היום, בסיוע ומכירת כלי נשק למשטרי שחיתות ועריצות. בהקשר זה יש להזכיר את סופריה הנפלאים של רוסיה שלא מנעו את הקמת הדיקטטורה הסובייטית שבנוסף לדיכוי הפנימי תמכה בדיקטטורות ברחבי העולם כולל משטרו של אסד, שהרי מהיכן יש לו חימוש כימי אם לא מהמערב הנאור. גם מקומה של ישראל לא נפקד מהרשימה. הציבור הנאור לא הצליח לעצור את הכיבוש וזוועותיו. אולמות הקונצרטים והתיאטרון מלאים, טיסות הנופש לחו''ל עמוסות ושגרת הכיבוש נמשכת.

הנשיא אובמה נבחר כאדם נאור, תלמידו של מרטין לותר קינג ובשנה החמישית לנשיאותו מוצא עצמו חתום על חוקים לא דמוקרטיים ועל ספה של מלחמה חדשה. מפלגת הירוקים בגרמניה קמה על בסיס התנגדות לנשק גרעיני. מנהיגה לשעבר יושקה פישר חתם ב- 1987 על עצומת תמיכה במרדכי ואנונו וקריאה לממשלת ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני במסגרת מזרח תיכון מפורז. משעה שקודם לתפקיד שר החוץ, הפך לחברו הקרוב של ראש הממשלה שרון וקידם את בניית הצוללת עבור ישראל הנושאת טילים גרעיניים.

ממלכה חשוכה כערב הסעודית לא הייתה מתקיימת יום אחד אלמלא תמיכת המערב הנאור. הקריאה לעולם הערבי לאמץ את האור הבוקע מן המערב, כדבריו של סלמאן, היא ראויה ונכונה אבל רצוי לסייגה על ידי דחיית הצללים המתלווים לאור.

---