אף שאושרו תשעה חודשים למו''מ הישראלי-פלסטיני אסור לבזבז את הזמן. ראוי לגשת הישר לסוגיות הליבה הקשות ולבחון היש או אין סיכוי להסכם הכולל

אודה – אני נמנה על הרוב הגדול, הפסימי, שאיננו תולה תקוות גדולות במו''מ אותו החל להניע הממשל האמריקאי. ואני אומר זאת על אף רצוני העז לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל אף החשש מן המציאות המתפתחת והולכת, התפתחות המסכנת את עצם קיומה של ישראל.

אינני מאשים, חלילה, את הכוונות הטובות של ארה''ב, אולם למוד-ניסיון, אינני תולה תקוות בתיווך האמריקאי. פריצות-דרך שהיו לנו בעבר הושגו תוך הסתרת המגעים והתהליך מוושינגטון. כך היה עם התהליך שהביא את אנואר סאדאת לירושלים, כך הושגה הצהרת העקרונות באוסלו, כך נולדו הקשרים האינטימיים עם המלך חוסין וכך קרה עם המרונים בלבנון.

בתנאים שנוצרו לאחרונה לא יכלו ישראל והפלסטינים לסרב ולדחות את היזמה האמריקאית לתת סיכוי מחודש למו''מ. ועל אף הפסימיות שלי אני שלם עם ההחלטה שנתקבלה לקיימו. ובכל זאת יש לעשות ניסיון אמיתי להשיג פריצת דרך.

התקופה שיועדה למו''מ היא תקופה ארוכה. יהיה חבל אם יבוזבזו תשעה חדשים רק כדי שבסיומם ייקבע כי גם ''הריון'' זה לא עלה יפה. רצוי לעשות הכול ומהר על מנת לבדוק אם יש או אין סיכוי להגיע להסכם. אז תנוצל תקופת הזמן הנותר לצורך ניסוח ההסכם המפורט ולהשלמת השיחות, או, בהעדר סיכוי לפריצת הדרך, לצורך חיפוש פתרונות חלופיים להסכם המלא.

אינני יודע כיצד מתכוון מרטין אינדיק, שליחם המיוחד של מזכיר המדינה ושל הנשיא אובמה, לממש את תפקידו במו''מ העומד להיפתח בקרוב. לו אני במקומו הייתי פונה אל שני הצדדים בבקשה זהה:

א. מקובל עלינו כי שני הצדדים שואפים בכנות להגיע להסכם שמטרתו סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני וסוף לתביעות ההדדיות.

ב. כן מקובל על שני הצדדים כי המטרה היא קיומן בשלום של שתי מדינות-לאום, יהודית ופלסטינית, זו לצד זו.

ג. אני מבקש לקבל מישראל ומן הפלסטינים את מרכיבי ההסדר המוצעים על ידם בשש סוגיות הליבה – גבולות המדינה הפלסטינית, סידורי הביטחון, ירושלים, פליטים, התנחלויות ומים,

ד. וכן את סדר הקדימות שכל צד מייחס לסוגיות השונות.

שני ניירות-עמדה אלה ישמשו אותי, ורק אותי, בתפקידי כשליח המיוחד. שני ניירות-עמדה אלה יישארו חסויים לחלוטין, הן מפרסום פומבי והן מהעברתם לידי נציגי הצד השני. אולם יהיה להם תפקיד כפול – הם ילמדו אותי, בתפקידי הרגיש והמיוחד, היכן נקודות המחלוקת לצורך הצעת סדר-יום מעשי בשיחות העומדות להיפתח וכן על מנת לוודא שלא יבוזבז זמן בשיחות סרק מיותרות.

אני מעלה הצעה זו למרטין אינדיק בראייה ישראלית – חשוב לי להגיע מהר ככל האפשר לתשובה העיקרית – היש או אין סיכוי להגיע לפיתרון כולל ומלא לסכסוך. למטרה זו אין צורך בתשעה חודשים. לכך ניתן להגיע – כמו בבחירת האפיפיור – בישיבה רצופה אחת, עד 'שיצא עשן לבן' או עד שמגיעים למסקנה כי אי אפשר לגשר על הפערים. אך לא פחות מכך חשובה מטרה נוספת – השיחות שהתנהלו עד כה היו חד-צדדיות: ישראל הייתה זו שהעלתה שוב ושוב הצעות ואילו הפלסטינים היו אלה שדחו אותן (ראה אהוד ברק בקמפ דיוויד וראה אהוד אולמרט מול אבו מאזן), מבלי שהם נדרשו להעלות את ההצעות שלהם לפיתרון.

חוששני כי מרטין אינדיק לא יפעל בדרך זו.

---