לפני חמישה חודשים הלכנו לקלפיות. נושאים רבים עמדו על סדר יומנו. המציאות והתהליכים בשטחי הגדה המערבית – נעדרו מסדר היום לחלוטין.

ביום ראשון, ה-‏19 ביוני 1967, שמונה ימים לאחר סיום הלחימה, דנה ממשלת אשכול בעתיד השטחים שנכבשו. הייתה הסכמה לגבי עתיד הגולן וסיני, אולם משעלתה שאלת השטחים בארץ-ישראל, הוחלט לדחות ההכרעה למועד אחר. מאז ועד היום – לא קוים הדיון ולא נתקבלה ההחלטה.

לפני מספר חודשים צפיתי בסרט ''שומרי הסף'', ולאחרונה עקבתי גם אחר התוכנית המיוחדת בערוץ הראשון, תוכנית המרחיבה ומתייחסת לנושאים שלא נכללו בסרט.

התלבטתי – כלום נכון וראוי היה שכל ששת ראשי השב''כ לשעבר יסכימו להתראיין ולדבר בחופשיות ולעיני המצלמה על ניסיונם, על לקחיהם ועל ההשלכות שיש לאלה על מדיניותה של ישראל. ידעתי, כמובן, שסרטו של דרור מורה הוגש לצנזורה, ומה שהוקרן – אושר ללא ספק. ובכל זאת?...

ביום שלמחרת שידור הפרק בטלביזיה, ישבתי בחוג ידידים. כולם היו מזועזעים מן השידור, ושאלו כיצד זה נענו כל ראשי השב''כ לשעבר והסכימו להתראיין ולדבר בחופשיות מלאה על ניסיונם.

השיחה הביאה אותי להרהור ולמחשבה שנייה.

''מה מטריד אתכם?'' שאלתי. ''מה השאלה – לשם מה צריך לחשוף סודות?!'' הייתה התשובה.

''קשקוש'', הייתה תשובתי, כל מה ששודר עבר צנזורה. מה שאתם מגדירים כ''סודות ביטחוניים'' - ידוע היטב לאלפים רבים של ערבים פלסטינים, תושבי השטחים, לכל אלה שנעצרו ונחקרו בידי חוקרי השב''כ, לכל אלה שעברו ועוברים את חוויות הנוכחות הישראלית מאז 67', בקיצור - אין בכך חדש, ואין בכך כל נזק ביטחוני.

יחד עם זאת, עמדות אלה אינן מוכרות לרוב הגדול של תושבי ישראל. פה ושם שמענו סיפורים ''נקודתיים'', כאשר אירוע מסוים מגיע לתקשורת. אנו קוראים, שומעים, רואים וממשיכים בחיי היום יום, מבלי שניתן דעת על ההשלכות האסטרטגיות של מה שקורה.

ששת ראשי השב''כ מבטאים 46 שנות ניסיון מצטבר של שלטון ישראלי בגדה המערבית. הם התמודדו עם הבעיות - הן במישור השוטף, היומיומי והטקטי, והן עם ההשלכות של מציאות זו במישור האסטרטגי והמדיני ארוך הטווח, השלכות שהרוב המכריע בינינו – כמו ידידיי באותה שיחת-רעים - מעדיפים שלא לדעת ושלא להתעמת עם המציאות הקשה.

צפינו בכל ששת ראשי השב''כ שעוד עימנו בחיים – מאברהם שלום, הוותיק שבחבורה, דרך יעקב פרי, כרמי גילון, עמי איילון, אבי דיכטר ויובל דיסקין. עוצמתו של הסרט היא בכך שכל ראשי השב''כ שעודם עמנו מכירים את המציאות הקשה מניסיונם הישיר והעשיר, וכולם מגיעים אל אותן מסקנות: אנו הולכים ושוקעים, עמוק יותר ועמוק יותר, בביצת הגדה המערבית. מאז אותו 19 ביוני 67' נוצר פלונטר - המסתבך והולך - של יהודים-ישראלים הרואים את השטח כאדמת מולדת, ומאמינים כי זכותנו על השטח עדיפה לאין ערוך על זו של תושבי המקום הפלסטינים. לכך יש השלכה בכל התחומים – השלכה צבאית-ביטחונית, השלכה מדינית, השלכה ערכית-מוסרית, השלכה חוקית-משפטית, ואפילו השלכה כלכלית.

לפני חמישה חודשים הלכנו לקלפיות. נושאים רבים עמדו על סדר יומנו. המציאות והתהליכים בשטחי הגדה המערבית – נעדרו מסדר היום לחלוטין.

זהו המסר, וזו תרומתם החשובה של השישה, בנכונותם לומר את דברם אל מול המצלמה. ששת שומרי הסף הופיעו בפנינו כחושפי הסף, ועל כך ראויים הם לתודה. ראוי שנקשיב לדבריהם, ראוי שנפנים כולנו את המסר, ובראש וראשונה – קברניטי המדינה. חלילה לנו מלהמשיך ולהידרדר במדרון החלק והמסוכן.

---