כמו רבים אחרים צפיתי בתוכנית ''עובדה'' של אילנה דיין, אשר הביאה בפני קהל הצופים בטלביזיה את התהליך שעברה ועוברת הצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל בהתמודדותה בתוכנית הגרעין האיראנית.

הופתעתי מן הגמישות הרבה שגילתה הצנזורה הצבאית במקרה זה, בהתירה פרסום דברים הנאמרים מפי האישים הבכירים שהיו ושעודם מעורבים בנושא. אודה, לטעמי זו חשיפה מוגזמת שאינני סבור כי ישראל יכולה להרשות לעצמה, מה גם שמדיניות החשיפה יוצרת תמיד תקדים. יהיה קשה ביותר לצנזורה לחזור ולהדק החגורה בעתיד.

מכאן, מספר הערות כצופה בתוכנית המרתקת:

האלוף עמוס ידלין, מי שעמד בראשות אמ''ן עד לא מכבר, הצביע על הקלות היחסית שיש למודיעין לחפש ולהביא נתונים עובדתיים על תוכנית הגרעין - כמות הצנטריפוגות, כמות החומר המופק וכיו''ב. הקושי בפניו עומד המודיעין הוא בזיהוי ובהבנת ה''כוונות'' של המנהיגות האיראנית בכלל וכלפי ישראל, בפרט. הצמרת המדינית בישראל התייחסה לנושא מתוך הנחה חד-משמעית – איראן מפתחת יכולת גרעין צבאית במטרה להשתמש בנשק זה להשמדת ישראל. אפשר להבין מנהיגות המבקשת להיערך אל מול האפשרות המסוכנת ביותר, יחד עם זאת ספק אם ראוי לפעול מתוך גישה זו בלבד.

איננו יודעים בשלב זה מה הסיכוי של הסנקציות הבינלאומיות להכניע את המנהיגות האיראנית ולשכנעה לבטל את תוכניתה הצבאית. יחד עם זאת, צדק בנימין נתניהו בטענתו כי אלמלא המערכה שניהלה ומנהלת ישראל לא היה העולם נרתם להפעלת הלחצים הכבדה.

מר אהוד אולמרט, ראש הממשלה בשנים שנסקרו בתוכנית, נשאל בנימה של ביקורת – כלום לא הבין כי כל פעולות השיבוש והחבלה שניזומו והופעלו אינן מסוגלות לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית. הן רק מעכבות ודוחות את קצב ההתקדמות שלה. מנוסח השאלה השתמעה כאילו עדיפות מוחצת לתקיפה הצבאית. תשובתו המאוד נרגזת של אולמרט הייתה חד-משמעית – אין לישראל יכולת צבאית לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית: ''במקרה הטוב – נעכב ונדחה את התוכנית בשנה''.
משפט חד-משמעי זה של מר אולמרט, הוחמץ בהמשך התוכנית וחבל. כל המרואיינים התייחסו – אף כי איש לא אמר זאת מפורשות – כאילו יש בידי ישראל יכולת צבאית לחסל את התוכנית הגרעין הצבאית האיראנית, מיסודה.

נושא שלא עלה כלל בתוכנית, זו זיקת הגומלין שבין איום הגרעין האיראני על ישראל לבין ההתקדמות במישור המדיני בין ישראל לפלסטינים, ובין ישראל למדינות הערביות שמסביבה. אכן, איראן המצוידת בנשק גרעיני, מהווה איום על כל מדינות האזור, ובכל זאת – לא הייתה ישראל מתייצבת בחוד החנית של המערכה כנגד הגרעין האיראני אם איום זה היה חדל להדאיגנו.

ועוד נושא שלא עלה בדיון זו שאלת תוחלת חייו של המשטר הפנאטי הקיים היום באיראן. אין כמעט מי שאיננו צופה את קריסת המשטר ואת שובה של איראן אל חיק המדינות ה''נורמאליות''. השאלה שעל הפרק - מה יקדם למה – קריסת המשטר או השלמת הפיתוח והייצור של האופציה הצבאית הגרעינית. ואם מעלים שאלה זו, עולה מיד שאלה נוספת – תקיפה צבאית ישראלית כלום תחיש את התהליכים הפנימיים באיראן או שתעכב אותם?

תוכנית ''עובדה'' לא נתנה לנו תשובות בנושאים קריטיים אלה. יחד עם זאת, היא חשפה בפנינו את מורכבותו של הנושא.

---