עיני הכול נשואות לעצרת האו''מ בניו-יורק – מה יהא נוסח הבקשה אותה יגיש מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית בימים הקרובים, ומה תהיינה ההשלכות של ההצבעה באו''מ – אם זה בעצרת הכללית ואם, אולי, גם במועצת הביטחון.

מיחד, באים מומחי המשפט הבינלאומי ומבטלים את חשיבות של ההחלטה שתאושר. ''מדינה קמה מלמטה, מתוך השטח'' מסבירים לנו, ''ולא מכוח החלטת העצרת. ביום שלמחרת ההצבעה יתעוררו הפלסטינים ביהודה ושומרון ויגלו כי לא השיגו דבר. מאום לא השתנה במצבם''.

מאידך, מושמעים האזהרות והאיומים – ''לא נשלים בשום פנים עם יצירת עובדות באורח חד צדדי. יש לישראל 'ארגז כלים' עם שורה של תגובות שונות ומיידיות, החל בביטול הסכמי אוסלו, בסיפוח גושי ההתיישבות הגדולים וכלה בהחלת הריבונות הישראלית על מלוא שטח הגדה המערבית''.

ובמקביל, אנו שומעים על מערכת הביטחון – כוחות צה''ל והמשטרה – הנערכים ומתכוננים לקבל את פניהן של ההפגנות העלולות להתפרץ בשטח – ביהודה ושומרון, לכל אורך הגבולות, בירושלים ואף במגזר הערבי בישראל.

אינני מתיימר לדעת כיצד יתפתחו הדברים ומה תהיינה התוצאות מימי ספטמבר הקרובים, אולם חשוב לדעתי להיות ערים לתנאים האובייקטיביים הקיימים, תנאים שישפיעו על גובהן של הלהבות שתתלקחנה, על כיווני התפשטותן ועל מה יעלה באש הצונאמי שיתפתח. אתייחס לשלושה גורמים שאל לנו להתעלם מהם ולעוד נקודה חשובה:

• הגורם הראשון הוא מה שמכונה ה''אביב הערבי''. מדינות ערב שמסביבנו אינן המדינות שהכרנו בעבר הלא רחוק. באף לא אחת מן המדינות שמעבר לגבול אין כיום שלטון חזק ויציב, אין שלטון המסוגל למנוע מן ה''רחוב'' להתפרע ואולי אף להכתיב מהלכים. קיום ההסכמים המדיניים עם ישראל הם אמנם אינטרס אסטרטגי של המדינות אלא שלחץ הרחוב עלול להביא לצעדים ולהחלטות המנוגדים לאינטרס זה. גם במדינות שעודן ''יציבות'' – חפצן לשמור ולקיים את השלטון עלול לגבור על יחסיהן עם ישראל, ואולי אף על יחסיהן עם ארה''ב.
• הגורם השני הוא קצב ההתפתחויות. ההסתערות על שגרירות ישראל בקהיר המחישה לנו את הקצב החדש. הכול התרחש כמעט תוך דקות ספורות. דקות הפרידו בין עשיית לינץ' בששת המאבטחים, עם השלכות אסטרטגיות במקרה זה לישראל, למצריים ולאזור כולו. במצב דברים מעין זה נדרשות החלטות מיידיות, אי אפשר לדחות הדברים, אי אפשר להמתין לישיבות ולדיונים שיזומנו בלוח זמנים מסודר.
• והגורם השלישי, זו התקשורת, ובמיוחד התקשורת האלקטרונית והוויזואלית. במציאות החדשה אין עוד יכולת לשלוט בתקשורת ולכוונה. פניה להמונים בפייסבוק וביו-טיוב, יחד עם תמונות משלהבות על מסכי אל-ג'זירה – והכול עולה באש.
• והנקודה האחרונה – כמו במשחק השחמט – חובה לצפות מספר מהלכים קדימה. שום דבר לא מסתיים ומסתיים במעגל הפנימי והמצומצם שבינינו לרשות הפלסטינית, אל לנו להתעלם ממעגל הפזורה הפלסטינית, כיצד תגיב זו במישרין וכיצד תפעל בארצות מושבה, חובה לזכור את המעגל של מדינות האזור הערביות והמוסלמיות (בדגש על איראן ועל טורקיה), ויש גם מעגל רביעי – ההשלכות עלינו ממעמדה של ארה''ב באזור, ולבסוף, כמובן, המעגל של ישראל בזירה העולמית.

עלינו להיערך כבר היום אל מול כל המעגלים הללו. אנו יודעים אכן כי מסביב ייהום הסער, בל נופתע מהתפתחויות שלא נערכנו לקראתן.

---