ספינת המדינה בפיקוד הקברניט נתניהו נקלעה שוב למים סוערים, ולא בפעם הראשונה. לא באשמתו כמובן. את הספינה הזו מנסים להטביע כבר 61 שנה, יש האומרים, 92 שנה, מאז הצהרת בלפור. יש האומרים 3500 שנה, מאז בלעם הרשע. בכל אופן, הויכוח העכשווי בתוך הספינה הוא האם לקדוח בה חור ממערב או מזרח, צפון או דרום, ואולי עדיף היישר בשדרה המרכזית, אולי יואילו המים לנוח. מקרב אנשי הליכוד, הנחרדים מפני האפשרות האחרונה של קידוח השדרה המרכזית ככניעה לאלו שמצויים על הסיפון המערבי, יש הדורשים להעמיד את הקברניט אל הקיר, ולאיים עליו בסירת הצלה, אם לא יבטל את רעיון הקידוח מכל וכול.

אלא שכל אותם אנשי ליכוד ושאר נאמני ארץ ישראל הם שקרנים פחדנים וצבועים. הויכוח על שדרת הארץ כולו נח על הגדרה. האם לב הארץ הוא חלק מן הארץ, או לא. המבחן הוא חוקי: האם הוחל החוק הישראלי על אותם חלקי ארץ ששוחררו מכיבוש ערבי בשנת 1967 באותו אופן בו הוחל על חלקי ארץ ששוחררו מן הכיבוש הערבי בשנת 1948, ואם לאו. התשובה הפשוטה היא לא באלף רבתי. מדינת ישראל לא החילה את חוקיה על לב הארץ, ובית המשפט העליון הגדיר את כל אותם פיסות ארץ כמוחזקות באופן מלחמתי. הריבון בהם הוא צה''ל, ולא מדינת ישראל. אף לא אחד, לא דנון ולא חוטובלי לא דרשו את הפקעת השלטון ביהודה ושומרון מידי צה''ל והחלת החוק הישראלי על השטח, אפילו לא על מה שקרוי גושי ההתיישבות.

בממשל דמוקרטי תקני הזרוע המבצעת פועלת על פי החוקים של הזרוע המחוקקת. באופן ברור נתניהו וחבריו לממשלה הם הזרוע המבצעת, בעוד חוטובלי ודנון ושאר חברי הכנסת שאינם חברי ממשלה הם הזרוע המחוקקת. מאז השביעי ביוני 1967 נהגה הזרוע המבצעת בשטחי ארץ ישראל כבשטח כבוש, מפחד הגויים. ההתנחלות בלב הארץ לא שנתה כלל את העובדה שהחוק הישראלי לא תקף, ומה שתקף הוא ערב רב של חוקים היסטוריים, תורקיים, בריטי, ירדני, ושרירות ליבו של המפקד הצבאי. נתניהו, ככל קודמיו לתפקיד, איננו מתכוון לשנות דבר, מפחד הגויים, סכילה וכריבדיס, הפטיש והסדן, התקשורת והמשפט, המפלגה ורצון העם. ואילו המחוקקים שאין להם אחריות ביצועית רוצים לכפות עליו התנהגות ריבונית בשטח עליו הם עצמם אינם ריבוניים, מתוקף הפחדנות, הצביעות והשקר של הכנסת.

יקומו איפה שני המחוקקים הללו שנבחרו כדת וכדין ויציעו ויעבירו חוקים להחלת הריבונות הישראלית במלואה על אותם חלקי ארץ המצויים כיום תחת חסותו של שר הביטחון. בן גוריון עשה זאת בזמנו והחיל את החוק הישראלי על כל שטח שצה''ל שחרר, כך גבולות 49 נרחבים מאופן משמעותי מתכנית החלוקה 1947. יעמדו נא האמיצים ויתמודדו עם הבעיות האמיתיות הניצבות בפני עם ישראל. הטלת הריבונות על לב הארץ, עמידה בפני הגויים השואפים להקים כאן מדינת חמאס טרור ורצח, חוקים המפרשים מה יעשה בפולש הערבי המצוי בתחום השיפוט שיוגדר ועוד, ועוד. אבל כל עוד מתחמקים כל אותם מחוקקים מתפקידם, לחוקק, אל יטיפו וידברו גבוהה-גבוהה. כל עוד מתחמקים אותם מחוקקים מפיקוח על בזיון בית הדין ובזיון חוקי המדינה גם בשטח שמצוי להלכה בשליטת המדינה, שלא יזדעקו אל מול אי-העמידה בחוקים שאינם. ללא כלים חוקיים הממשלה לא שולטת, וללא שלטון ריבוני אמיתי, תמשיך הספינה לקרטע ממשבר למשבר, משרטון לסערה, תחת כל קברניט באשר הוא משמאל או ימין.

---