יין ישמח לבב אנוש [ב] | |||||
מתנחל שקוף / אליצור סגל (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 6:00) | |||||
|
|||||
http://www.faz.co.il/thread?rep=132818 | |
משובב נפש | |
סתם אחד (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 7:01) | |
ועכשו נחכה לשועלים הקטנים המחבלים בכרמים. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=132819 | |
משובב נפש | |
סתם אחד (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 7:15) בתשובה לסתם אחד | |
לוי לצערינו לא מדובר בשועלים קטנים אלא בחולרות עתירי ממון ונתמכי אנטישמים מבני ברית ושאינם בני ברית. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=132821 | |
יין, יין, אך לדייק צריך. | |
יועזר (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 8:27) | |
כחובב מושבע של נוזל הענבים על כל מופעיו, אני שמח על כל כתבת יין. אך במטותא, רבי אליצור. מה לעופרה זו ולגדעון השופט? הרי עופרה של גדעון מצוייה אי שם באחד העמקים למרגלות הגלבוע, ויש חוקרים שאפילו מזהים אותה מצפון לגבעת המורה. לא כל ''טייבה'' היא ''עופרה'' ולא כל עפרה היא עירו של גדעון. אז אל תעשה בגדעון ובעופרה שלו מעשה ''שייח' עלי''. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=132827 | |
יין, יין, אך לדייק צריך. | |
סתם אחד (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 9:40) בתשובה ליועזר | |
לק''י צודק! לא שמתי לב. בזכות התגובה שלך עיינתי מעט ומצאתי ארבע עופרות במקומות שונים בארץ. יש את עפרה שלנו בנחלת בנימין ולידה עמונה המוזכרות בספר יהושע. יש את עפרה של גדעון הנמצאת באזור ג'נין של היום. יש עפרה נוספת בשיפולים הדרום מערביים של נחלת יהודה באזור לכיש הנזכרת בספר עמוס פרק א. ויש עפרה רביעית הנמצאת בעבר הירדן המזרחי באזור שפך היבוק לירדן שאותה כבש יהודה המכבי בדרכו חזרה לירושלים כאשר חזר ממסע ההצלה של קהילות ישראל בגלעד. בזכות הערתך למדתי משהו חדש. אליצור | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=132840 | |
חובט בגת | |
סתם אחד (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 13:29) | |
הגת היתה בור רדוד חצוב בסלע, לא מנהרה, בשולי שדה הכרם ומכאן שיתכן והיתה גם קרובה לבתי עפרה מחד וגם לשדות התבואה. לעומת זאת הגורן שהוא מתקן חקלאי 'כבד' הרבה יותר היה ממוקם בנקודות מרכזיות בשולי כפרים והחקלאים היו מביאים עד אליו את התבואה. היה גם מנהג חקלאי לנצל את יתרת הקרקע החקלאית שבשולי הכרמים עד לשיפולי הגבעות המסולעות, ולגדל בהן חיטה ושעורה בשולי כרמים, ולכן בהחלט יתכן שבתקופת הבשלת החיטה, שהיא ממש לפני מועד הבשלת הגפן, היו החקלאים חובטים את מעט החיטה במשטח הדריכה שבגת הקרובה לשדה לשם איסוף התבן והבאתו אחר כך לבית הדיש בגורן לשם כתישתו לקמח. הינה לדוגמה גת ביתית בשולי כרם, סמוך לאלוני-ממרא ליד חברון. גת היא מקום בו דורכים את הענבים. דריכת הענבים מתבצעת במשטח הדריכה [הבור הרדוד הגדול]. עסיס הענבים נוזל ומתנקז בבור איסוף [הבור הקטן והעמוק יותר]. http://mikranet.cet.ac.il/pages/imgviewl.asp?item=81... . סביר שאת החיטה שבהיקף הכרם או בשיפולי הגבעות המסולעות שלידו היו חובטים בבור הרדוד של הגת ואז אוספים ומביאים הביתה או לבעל הגורן. גודל הגת היא פונקציה של גודל השטח החקלאי המיועד לכרם וגודל המסלע המקומי. ישנם מקומות בהם שטחי הגידול היו גדולים והמסלע קטן ובו מאותרים מקבץ של מספר גתות קטנות. אכן עפרה של גדעון מזוהה באזור של עפולה היום. ארכיאולוגים חלוקים על המיקום המדוייק. הטופוגרפיה של המרחב תואמת להפליא לסיפור המקראי. ואי אפשר כמובן ללא השיר לגדעון של נעמי שמר חכם ציון | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=132851 | |
עפרה | |
סתם אחד (יום ראשון, 31/05/2009 שעה 14:57) | |
עפרה או עופרית משמעותה בערבית שֵׁדָה נקבה. לכן הערבים שכבשו את הארץ שינו במקרים רבים את השם היהודי מעפרה לטייבה (טובה) יענקלה | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |