בהתקרב חג הפסח אנו קוראים בעתונים על הכנות לקראת 'ליל הסדר' ומי מוזמן אצל מי ל'ליל הסדר', ומה מונח על 'שלחן הסדר' ומה ב'קערת הסדר'. ויש גם רבנים המחדשים חדושים ומסבירים מה טעם מתקשר 'סדר' עם חג הפסח. אבל ההסברים האלה חסרי כל יסוד, כי השמוש הזה מקורו בטעות של אחינו האשכנזים והספרדים לא נהגו בו עד העליה לארץ והמפגש עם מערכת החנוך של 'כור ההתוך'.

האנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) מסבירה את מקור השגיאה. בספרים היה כתוב 'סדר ליל הפסח' לדוברי אידיש נשמע הצרוף 'סדר ליל' כאלו מובנו הלילה של הסדר, ולא הסדר של הלילה. ואמנם בעברית אנו אומרים 'שר האוצר' אבל באנגלית אומרים בהפוך סדר המלים 'פיננס מיניסטר' וכן גם סדר המלים באידיש 'שַבֶּס גוי' = גוי (של) שבת.

ואיזה שם נתנו הספרדים להתכנסות המשפחה בליל החג לקריאה ולארוחה חגיגית? התשובה כתובה באותיות גדולות על הספרים שאנו קוראים בהם – הגדה. על סמך הפסוק 'והגדת לבנך ביום ההוא'. הגדה – מבחינה דקדוקית שם פעולה, בבנין הפעיל, כמו השמעה, הקראה. והמלה הגדה קבלה משמעות משנית, ככנוי לספר שקוראים בו בליל החג.

נביא למטה את השער של 'הגדה' הנפוצה בקרב יוצאי עירק בארץ ומתקרבת לשחזור הגדות שנדפסו בבגדד:

סדר
הגדה של פסח
תהלת ישרים
עם שרח ערבי
מדויק מאד בתכלית הדיקנות

העורך והמוציא לאור
צאלח ח''ר יעקב מנצור², ¹