במאמר קודם שלי (הדלפות ומה הן עושות לדמוקרטיה) ובמאמרים נוספים התרעתי על מגמת ההדלפות מצד גורמי האכיפה (המשטרה והפרקליטות). והנה השבוע ב''מוסף הארץ'' ישנו מאמר בשם ''הטבלה לא משקרת''.

המאמר מספר כי העוזרת לקשרי-חוץ של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בתקופה שהיה ראש עירית ירושלים ושר התמ''ת, הגב' ריסבי-רז, ערכה מדי שנה רשימות של טיסותיו וטיסות אשתו לחו''ל וכן פירטה ברשימות את עלות הנסיעות, כולל אירוח, ומאין הגיע המימון.
לפי פרטים מהרשימות, כפי שמתפרסם בעיתון הארץ, הרי היה מימון כפול ולעיתים משולש של נסיעה מסוימת וכתוצאה מכך הצטברו בחשבונות של מר אולמרט בסוכנות הנסיעות
ראשונטורס סכומי כסף די ניכרים ששימשו לנסיעות בני משפחתו לחו''ל.

איני בא לשפוט את מעשי מר אולמרט, לשם כך קיים בית משפט.
אני מתרעם פעם נוספת על תרבות ההדלפות של גורמי האכיפה שמשמשת אותם לעיצוב דעת הקהל לקידום מטרות החקירה והמשפט. הרשימה שציינתי יכלה להגיע לכתב רק מטעם גורמי האכיפה. הרשימה, אפילו אם היא בידי עורכי הדין של מר אולמרט, אינה משרתת את ענייניו ולכן אין כל הגיון וסיבה לפרסם אותה. הפרטים מתוך הרשימה, כפי שהופיעו בכתבה, באים להרשיע את מר אולמרט ולא להטיב עימו.
יש לציין כי בכתבה אין כל הוכחה מוחשית לרשימה הנ''ל, כגון צילום מלא או חלקי של הרשימה, אנו נדרשים להאמין באורח עיוור לדברי הכתב.

מדוע הרשימה הודלפה עכשיו?
כי בעוד כחודש יערך שימוע של ראש הממשלה, באמצעות פרקליטיו לגבי החלטת היועץ המשפטי, מר מזוז, להגיש כתב אישום בפרשה זו כנגד ראש הממשלה. בשימוע ישבו בין 4-6 עורכי דין ובסיומו כל צד יצא, לתקשורת, בהצהרה על צידקת טענותיו וכוונותיו.
ההדלפה באה להטות את דעת הקהל מראש כנגד כל טענה של פרקליטי ראש הממשלה בעניין.

ראוי לזכור ולהזכיר כי כך נהגו גורמי האכיפה גם כנגד אנשי ציבור אחרים שעמדו, או עומדים, לדין (הירשזון, קצב, בניזרי ואחרים). תלונות רבות הוגשו ליועץ המשפטי בנושא ההדלפות, הוא ''חקר'' בעניין והגיע למסקנה שלא ניתן לאתר את המדליפים (קושי למנוע ולחקור הדלפות). זו כמובן בדיחה עצובה, כי ההדלפות באות ממשרדיו ומאנשיו ואמורות לשרת את מטרות התביעה ולפגום באפשרויות ההגנה במשפט.

לעניות דעתי, הסכנה לדמוקרטיה בגין שיטה זו של ''אכיפת חוק'' מסוכנת אלף מונים מהסכנה של שחיתות ציבורית. שחיתות ציבורית (מבלי לזלזל בחומרתה) באה לידי ביטוי בכסף, שימוש מעוות בכוח שניתן לגורמי האכיפה באה לידי ביטוי בחרותם של אנשים.
צר לי, למרות שאיני מופתע מכך, שהתקשורת, שוחרת החופש, הדמוקרטיה וזכויות האדם, נותנת ידה לשימוש באמצעיה למטרות לא דמוקרטיות ( הדלפות מכוונות להשגת מטרות מסוימות).
מין הראוי שנוהג זה יעקר מחיינו הציבוריים.

---