מכבי - מילה ערבית? | |||||
אליצור סגל (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 10:00) | |||||
|
|||||
http://www.faz.co.il/thread?rep=126213 | |
השפה הערבית | |
אבנרש (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 10:59) | |
אינני בטוח שהשפה הערבית לא היתה קיימת אז. ערבים יישבו את מדבר ערב עוד הרבה קדם, כולל את צפונו. הם לא היו מסלימים, אבל כן ערבים. ערבים נזכרים במפורש בספר חשמונאים עצמו, ואנחנו מכירים אותם ביתר פירוט מתקופת שלהי בית שני. הערבים שישבו בעבר הירדן הם אלה שנקראים בימינו נבטים, ובודאי שדברו באיזושהי שפה, ולא רק ביוונית. יתכן שהערבית אז לא היתה כתובה עדיין, וברור שגם השפה המדוברת עברה שנויים רבים במהלך הדורות. מכל מקום, השפה עצמה עתיקה למדי, ובודאי היתה מדוברת בתקופת החשמונאים. לגבי הוראת המלה מקבי, בערבית עתיקה או חדשה, אינני יודע. נדידת מלים משפה לשפה קרובה היא תופעה שכיחה ומוכרת. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126214 | |
השפה הערבית | |
סתם אחד (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 14:02) בתשובה לאבנרש | |
לא רק בשלהי בית שני. אם תפתח את ספר נחמיה (אם אינני טועה מבין הספרים הבודדים אם לא הבודד שכתוב בגוף ראשון - לשון אני) נמנים הערבים בין אוייבי יהודה. לאחר גלות בבל נוצר ואקום בארץ יהודה והאדומים ניצלו אותו כדי להתיישב בהר חברון, כך התפנה ואקום בארץ אדום ואליו נכנסו הערבים, הערבים ישבו באזור אדום הנגב וסיני. החשמונאים נאבקו נגד הערבים, למעשה הם כבשו את עזה שהייתה עיר נמל ערבית ושרפו אותה עד היסוד מה שגרם לערבים לעקוף את יהודה דרך עבר הירדן ולייצא דרך נמלים בסוריה. הם השתמשו בארמית בגלל היותה שפה בינלאומית בדומה ליהודים, אך עם דעיכת ההשפעה התרבותית הארמית הם עברו להשתמש בשפתם, ערבית, הכתב שלהם למעשה הוא הבסיס לכתב הערבי המודרני. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126216 | |
נכון. תודה. פרח מזכרוני | |
אבנרש (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 14:16) בתשובה לסתם אחד | |
ואם כבר, אז אולי אתה גם יודע: - ממתי יש לנו תיעוד הסטורי על שימוש בשפה ייחודית אצל שבטי צפון מדבר ערב? - למתי מתוארך החמר הכתוב הראשון (המפוענח) בשפה כזו? | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126228 | |
נכון. תודה. פרח מזכרוני | |
סתם אחד (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 17:57) בתשובה לאבנרש | |
לפי וויקיפדיה, התיעוד הראשון של השפה הפרוטו-ערבית הוא מהמאה השמינית לפני הספירה http://en.wikipedia.org/wiki/Arabic_language#History | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126221 | |
אולי תסביר קצת | |
עמיש (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 16:32) | |
מה זה מגילת אנטיוכוס? | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126227 | |
אולי תסביר קצת | |
(יום חמישי, 25/12/2008 שעה 17:57) בתשובה לעמיש | |
לק''י מגילת אנטיוכס - כך כינויה לפי מורי יוסף קאפח. מספרת (או אמורה לספר) את ארועי חג החנוכה. כתובה בארמית בסגנון ספרי עזרא ונחמיה ודניאל. ארמית שאינה דומה כל כך לארמית הבבלית של התלמוד הבבלי וגם לא לארמית הארץ ישראלית של התלמוד הירושלמי. מלבד רס''ג יש עוד כמה גאונים המזכירים אותה. בבתי כנסת תימניים רבים היא נקראת בחנוכה ראה כאן באתר נוסח תימן http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=592&Ar... בעבר נקראה גם במנהג האטלקי הקדום - איניני יודע האם יש עדיין בתי כנסת המחזיקים במנהג זה. אולם, דברי המגילה אינם תואמים את הידוע לנו ממקורות הסתוריים אחרים - ספרי החשמונאים, יוסיפוס פלוויוס, ועוד. אחת מנקודות הויכוח היא העדרו של נס פך השמן המוזכר בתלמוד הבבלי שבת מתוך ספרי החשמונאים והמצאותו במגילת אנטיוכס - מסיבה זו רבנים מסויימים נוטים ליחס למגילה אמינות רבה יותר מאשר לחשמונאים - אולם אם זה הנימוק הרי במגילה נמצאים דברים הסותרים את מקורות חז''ל - למשל במגילה לא נזכר יום ניקנור בספרי החשמונאים כן נזכר. גם סיפור ניקנור במגילה סותר את סיפור ניקנור בדברי חז''ל ובספרי החשמונאים. גם פרוק המזבח על יד החשמונאים אינו נזכר במגילה אבל נזכר גם נזכר בספר חשמונאים ובדברי חז''ל. מורי יוסף קאפח לא נכנס לענין ההסתורי בהקדמתו למגילה אלא מציין ביובש שהביא אותה מקרא ותרגום ''כי לא טוב אני מאבותי'' הרב גורן רואה דוקא בספר חשמונאים את מגילת בני חשמונאי המוזכרת בדברי חז''ל. הדבר מעורר כמובן שאלות מדוע לא נשמרה בעברית או בארמית. רבנים אחרים רואים דוקא במגילה הזו את מגילת בני חשמונאי - וענין התעוד ההסתורי הנוגד מטריד אותם פחות. חנוכה שמח אליצור | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126235 | |
תודה | |
עמיש (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 18:54) בתשובה לelizorrsegal@013.net.il | |
זה מזכיר קצת את הארמית של ספר דניאל | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126232 | |
לגבי דעתו של רס''ג | |
אבנרש (יום חמישי, 25/12/2008 שעה 18:28) | |
כאמור, אינני בקיא בערבית לרבדיה, ואינני בא להתווכח עם הרב קפאח. אבל יתכן גם שרס''ג ידע כי הכינוי ''מקבי'' מופיע בספרי חשמונאים ביוונית, ואולי אפילו היה מוכר גם לפני 1000 שנה כמו שהוא היום, והניח שמדובר בכינוי שאין לו בהכרח פירוש חד משמעי ושאין טעם לתרגמו. אולי אפילו הניח שמחבר המגילה, שהחליט לכתבו ב-ק', פירשו מלשון מקבת, מה שמתאים לפסוק במגילה בו הוא נזכר. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=126453 | |
הכתובות הנבטיות בפטרה | |
סתם אחד (יום שלישי, 30/12/2008 שעה 7:36) | |
הן בערבית, בכתב נבטי הדומה מאוד לכתב העברי. | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |