לאחרונה אנו שומעים וקוראים על הרצון לייצור רשת בטחון לחוסכים לתקופות ארוכות. לפי הבנתי, הרשת מיועדת לחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות שהוקמו לאחר שנת 1995, לחוסכים בקופות הגמל למיניהן ולחוסכים בביטוח מנהלים.

קרנות הפנסיה הוקמו בשנות ה-‏20 וה-‏30 של המאה שעברה. מטרתן לתת לחבריהן הכנסה שוטפת עד סוף ימיהם, לאחר שפרשו מעבודתם או הפסיקו אותה מסיבות אחרות (למשל: נכות).
ברבות הימים ''התכנסו'' רוב הקופות למסגרת חברות ניהול בבעלות הסתדרות העובדים הכללית. ההסתדרות הכללית, מסיבות שונות, לא ניהלה את הקופות לפי מדד אקטוארי עדכני ובבזבזנות רבה כך שבסוף שנות ה-‏80 וראשית שנות ה-‏90 הן סבלו מגירעונות אקטואריים עצומים - עמדו על סף פשיטת רגל (הרפורמה בקרנות הפנסיה).

בהסכם שנחתם בין הסתדרות העובדים וממשלת ישראל ע''י שר האוצר דאז, בייגה שוחט, נקבע כי הקופות יקימו קרנות פנסיה חדשות שאליהן יצטרפו כל מי שאין לו חשבון בקרנות הישנות והן ינוהלו תוך איזון אקטוארי מלא. במילים אחרות: הקרנות ירוויחו יהיה פנסיה, הקרנות יפסידו תקטן הפנסיה.

לחברי הקופות ה''ותיקות'' ניתן כיסוי כספי מלא על ידי הממשלה. כלומר: כל חוסך, כאשר יגיע לגיל פרישה יקבל את מה שהקופה התחייבה לתת לו ללא קשר למצבה הכספי. ההסכם שנחתם לגבי אופן ניהול קרנות הפנסיה החדשות לא מומש במלואו על ידי 2 הצדדים וגם קופות אלו החלו לצבור גירעונות.

בשנת 2003, ממשלת ישראל, בראשות אריאל שרון ושר האוצר בנימין-ביבי נתניהו הלאימה את הקופות והעבירה את ניהולן לידיה. היא ערכה מספר שינויים באופן הניהול, שאינו נוגע ישירות לנושא הכתבה ולאחר מכן, מכרה את ניהול הקופות לחברות פרטיות, דבר שהכניס הרבה כסף לכיסוי חלק מגרעונן של הקופות הישנות.
קרנות הפנסיה החדשות נהנו מאחוז נמוך יחסית של ''אג''ח ממשלתית מיועדות'' שהריבית עליהן היתה טובה ויציבה וביתר הכסף נאלצו לחפש השקעות טובות בטוחות ומניבות.

כתוצאה מהמפולת הפיננסית של השנה האחרונה נגרמו לקרנות הללו הפסדים כבדים, יחסית, שעשויים להקטין את סכום הפנסיה העתידי של החוסך, תלוי בגילו בהתפתחויות העתידיות בשוק ההון.

הממשלה עומדת להחליט על הקמת ''רשת בטחון'' לחוסכים אלו בתנאים הבאים:
לבני 57 ומעלה, עד לערך (בימים אלו) חסכון של 750,000 ש''ח בכל מסלולי החיסכון הארוך (קופות גמל וביטוחי מנהלים). הפיצוי יהיה לפי הצמדה למדד יוקר המחיה בלבד, לבעלי חסכון מעל 750 אלף ש''ח ועד 1.5מ' ש''ח. בקצה הנמוך של התחום (בין 750 אלף ל-‏1.5 מיליון) יהיה הפיצוי מלא ובקצה הגבוה יהיה הפיצוי חלקי.

מאחר וחברי קרנות הפנסיה ה''ותיקות'' כבר מובטחים לפי הסכמים קודמים, הרי שה''רשת'' תחול רק על חברי קרנות הפנסיה שנוסדו אחרי שנת 1995 .
אם נניח שהכנסה ממוצעת של חבר בקרן פנסיה כזו הוא השכר הממוצע במשק, כ-‏8000 ש''ח, ההפרשה לפנסיה של העובד והמעביד היא כ-‏20% שהם 1600 ש''ח לחודש או 19200 ש''ח לשנה. בוותק מקסימאלי משנת 1995 שהם 13 שנה, סך כל ההצטברות היא כ-‏250,000 ש''ח ואם נוסיף לזה רווחים משוערים של 50% ב-‏13 שנה הרי הגענו לכ-‏375,000 ש''ח.
כך שהפיצוי הממשלתי אם יהיה, יהיה קטן מאוד, כי הוא מתייחס למעט אנשים (מצטרפים משנת 1995 בלבד) ולסכומים קטנים מאוד והחזר מדד בלבד, ללא רווחים ריאליים על החיסכון.

קופות גמל הן חסכון לטווח ארוך שנוצר בזמנו לאותו ציבור שמסיבה זו או אחרת לא התאפשר לו להצטרף לקרנות הפנסיה. בתחילה ניתן היה למשוך את כספי החיסכון לאחר 15 השנים הראשונות ולפני מספר שנים, שונה הדבר וכיום ניתן למשוך את כספי החיסכון (מיום השינוי בלבד) רק בעת הפרישה לגמלאות.
בכדי לעודד (בזמנו) את החיסכון, המדינה נתנה לחוסכים הטבות במס ולמעשה כמעט כל הכספים שהופקדו בקופות הגמל היו בגבולות הטבות המס.

בראשית שנות התשעים הקטינה המדינה את האג''חים המיועדות לקופות הגמל ו''שלחה'' אותן להשקיע בשוק ההון (בארץ ובעולם). כמו-כן ניתן להן אישור להשקיע בנדל''ן, אבל מעט מאוד הון הופנה להשקעה זו. לכן קופות הגמל השקיעו את מירב כספן במניות בטוחות יחסית (בנקים, טבע, כימיקלים, חברות ביטוח) ובאג''ח בעלות דירוג גבוה.

המשבר הפיננסי האחרון (קדם לו אחד באמצע שנות ה-‏90) גרם הפסדים כבדים לחברי קופות הגמל, הפסדים שמגיעים לעיתים עד 20%. מה מציעה רשת הביטחון לחברי קופות הגמל?

הרשת מיועדת לבני 57 ומעלה, בתנאי שיעברו לביטוח פנסיוני, מסך 750 אלף ש''ח (כיסוי מלא) עד 1.5מ. ש''ח (כיסוי חלקי) בכל מסלולי החיסכון הארוך (פנסיה וביטוחי מנהלים), כיסוי הפסדים מהיום על תשואת המדד בלבד.

מה פירושו של דבר?
מבחינת הגיל הרי שמדובר על פחות ממחצית החברים. המעבר לביטוח פנסיוני פירושו שכל הכסף ''נעול'' ל-‏10 שנים וגם אחר כך ניתן יהיה לקבלו לשיעורין מדי חודש.
הסך של 750,000 ש''ח בהחלט ''מכסה'' את רוב החברים בהנחה שזה החיסכון ארוך הטווח היחיד. כיסוי ההפסדים עד לשווי עליית המדד פירושה שאין החזר על רווחים אלא רק שמירת ערך הכסף.
כסף שאין בן רווח ריאלי כמוהו כהפסד.
מאחר ובעצם, רק אחרי עשר שנים (במקרה המכסימלי) ניתן למדוד רווח או הפסד ריאלי, הרי בגלל אורך התקופה והמחזוריות שיש בכלכלה ובשוק ההון, אין כמעט סיכוי שהמדינה תצטרך לפצות מישהו מבעלי החסכונות.

ביטוח מנהלים דומה מאוד לקופות הגמל. ההבדל הוא שיש ביטוח חיים מלא על סכום החיסכון כך שבמקרה של מוות היורשים מקבלים סכום כפול וזה הרבה. מנגד ניתן לעשות ביטוח חיים בנפרד וחיסכון בנפרד. ביטוחי המנהלים מנוהלים אך ורק על ידי חברות הביטוח ובהבדל מקופות הגמל, סכומים ניכרים מושקעים בנדל''ן. רשת הביטחון פה דומה לרשת הביטחון על קופות הגמל, אך לערכתי מספר החברים שיתרת החיסכון שלהם גבוהה מ-‏750,000 ש''ח רבה יותר.

---

לסיכום יש ספק אם יהיו בכלל חברי קופות שיהיו זכאים לפיצוי על פי רשת הביטחון הנ''ל ואם כן מדובר בסכומים קטנים.
על פי מידע בתקשורת, רשת הביטחון המוצעת ואשר אושרה עקרונית בממשלה מכסה חסכונות של כ-‏100 מיליארד ש''ח מתוך כלל חסכונות ארוכי-טווח של כ-‏600 מיליארד ש''ח דהיינו כ-‏16% בלבד מסכומי החיסכון מוגנים באופן חלקי (מדד בלבד).

אז מה הפיתרון? הפיתרון טמון בהצעת האוצר להקים קרן, ממשלתית בסך 3-5 מיליארד ש''ח שתעסוק במיחזור האג''חים שמועד פירעונן בשנים 2009 – 2010. הדבר שיחזיר את הביטחון בהשקעות באג''חים ויעלה את שערן בבורסה חזרה למצב שהיה טרם המשבר, כך גם יחזרו התשואות בקרנות למצב שקדם למשבר.

---