קריסה היא תהליך ותופעה טבעיים כמו גסיסה ומוות וכמו התקררות מערכת השמש. תהליך זה מעוגן בחוק פיסיקאלי: החוק השני של התרמודינאמיקה המוכר מן המאה ה-‏18 ובמושג האנטרופיה שנוסח על ידי לודוויג בולצמן במאה ה-‏19. ניתן לצפות שמומחים יכירו אותם ואת נגזרותיהם. המומחים של המערכת הפיננסית האמריקאית (והישראלית) שהופתעו מקריסתה (אבדן סימטריה קיצוני המאיים על עצם הקיום) הוכיחו שאינם מומחים של ממש אלא מניפולאטורים של המערכת שהאיצו את קריסתה כמו שמומחי הביטחון בכל העולם, לרבות בישראל, הופתעו מקריסת צה''ל גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון השנייה.

למרות שקריסה הוא תהליך טבעי אין היא מחויבת המציאות בטווח הקצר, דהיינו – בהווה הרלבנטי בכל מה שנוגע למערכות אדם להבדיל ממערכות בלתי אורגניות ובעיקר קוסמיות. ניתן לדחות את הקריסה כמו שניתן להאריך את החיים ולשפר את איכותם אך לא ניתן למנוע את המוות. המומחים של היום בתחום הכלכלי כמו בתחום הביטחוני ממשיכים את דרכם של הסופיסטים מימי קדם בהבדל אחד: למומחים של היום יש תואר אקדמי, בדרך כלל פרופסור. הם משתמשים בכישוריהם הרטוריים כדי לנסח תובנות וליחס לעצמם מציאות שלא הם אחראים לה ולגרוף תמורה הולכת הגדולה. המבחן האמיתי של המומחים מתרחש בזמן משבר: איך למנוע אותו (את הקריסה) ו/או איך לעבור אותו במינימום נזקים ולא לקרוס סופית. המומחים של בנק ההשקעות ''ליהמן ברדרס'' האמריקאי כמו של בנק הפועלים הישראלי כשלו במבחן האמיתי, אף שיש הבדל בין השניים: הבנק האמריקאי כבר אינו קיים ולעומתו הבנק הישראלי רק ניזוק קשה. מדוע כשלו המומחים? כי הם עסקו בסופיסטיקה כמו פרותגורס היווני ולא במדע כמו אייזיק ניוטון האנגלי. מדע הוא חקירת אבני היסוד ואנשי מדעי החברה והרוח לא החילו על עצמם את המהפכה שהתחוללה בפיסיקה במאה ה-‏17 וממנה עברה לכל מדעי הטבע. הטעם לכך היא האמונה שמוֹתר האדם מן הטבע וחלים עליו חוקים אחרים. הפוסטמודרניזם שהשתלט על תרבות המערב היום הוא ביטוי לקריסת מדעי הרוח והחברה שאקדמיה מתעלמת ממנה כדי להמשיך ולזכות בליטרת הבשר שהיא נהנית ממנה.

מהם אבני היסוד שראוי לחקור ולפתח? ביסוד כל הדברים עומד העיקרון שאפשרי רק מה שפועלת בו מערכת חיסונית. עקרון זה נכון לא רק בעולם האורגאני אלא גם בעולם הבלתי אורגאני וגם במערכות ובארגונים של בני אדם. בנק ליהמן ברדרס קרס משום שהמערכת החיסונית שלו קרסה ומקבלי ההחלטות שבו לא ידעו איך לנהל את המשבר. השאלה היא מדוע היא קרסה. כדי לתת תשובה מבוססת יש לחקור מהי מערכת חיסונית של ארגון, מה מאיים על מערכת זאת ומה ניתן לעשות כדי לנטרל את האיום. תשובה מבוססת לשאלות אלה אין היום מן הטעמים הנ''ל. תשובה חלקית אתן להלן:

על כל ארגון פועלים ללא הרף איומים פנימיים ואיומים חיצוניים. האיומים החיצוניים בולטים יותר ומובנים יותר: ארגונים אחרים לדוגמא כמו בנקים אחרים להשקעות במקרה של ליהמן ברדרס, החיזבאללה ואיראן במקרה של צה''ל. כדי לנטרל איומים חיצוניים אלה מפתחים הארגונים מערכות חדשות ובכך הם נעשים מורכבים יותר. מורכבות זאת מוציאה אותם משיווי משקל ולפיכך המורכבות עצמה מהווה איום פנימי. ראשי הארגונים והמומחים המייעצים להם אינם מוכנים להודות שמהלכיהם לניטרול איומים חיצוניים הם עצמם מאיימים על הארגון מבפנים. כי אם יודו בכך תיחשף נוכלותם או בורותם. לכן הם אינם נוקטים צעדים לנטרל איומים אלה. מחבר ספר בראשית הבין לפני אלפי שנים את הכלל הזה וניסח את תובנתו במשל מגדל בבל. אבל כמו תובנות עתיקות אחרות גם תובנה זאת לא הוטמעה במחשבת האדם. התוצאה: תסמונת מגדל בבל בוול סטריט.

דוגמא ממערכת הביטחון של ישראל: אחרי מלחמת ששת הימים השתלטה על צה''ל ''כנופיית החמישה'' , כולם אנשי שריון: רב אלוף חיים בר-לב, רב-אלוף דוד אלעזר, אלוף ישראל טל, אלוף אברהם אדן ואלוף שמואל גורודיש. החמישה האמינו שהמציאו בליץ-קריג מסוג חדש וטענו שבמלחמה הבאה יכריע הטנק את צבאות ערב וימזער את קורבנות צה''ל. במשך שש שנים הם ''רצחו'' את החי''ר ומנעו פיתוח ארטילריה. במלחמת יום הכיפורים ניצח החי''ר המצרי עם טילי נ''ט את צה''ל ובמלחמת לבנון השנייה השיג כוח גרילה של החיזבאללה את אותה התוצאה. אותם דברים אמורים לגבי המערכת הפיננסית העולמית וגם הישראלית: הרצון לנצח מתחרים במשק גרם אצלם למורכבות יתר, לחוסר איזון, ולחוסר יציבות. אי הבנת התהליך גרם אצלם לקריסה.

---