היוזמה להפגנה הגדולה שנערכה היום (26.1.08) החלה לפני חודש, כאשר הפסיכיאטר הידוע, ד''ר איאד אל-סאראג', פעיל זכויות-האדם בעזה, נפגש במשרד ''גוש שלום'' עם קבוצה קטנה של פעילי-שלום כדי לדווח על המצב הנואש ברצועה. בו במקום נולד הרעיון לארגן בישראל שיירת-אספקה למען תושבי עזה, ולהילחם באמצעים פוליטיים ומשפטיים על הזכות להכניסה לרצועה. הוסכם שהפגנות-מחאה ישראליות ופלסטיניות ייערכו בו-זמנית משני עברי החומה.

26 ארגוני-שלום ישראליים הצטרפו ליוזמה, תחת הסיסמה היחידה ''להסיר את המצור מעל עזה!'' פעילים מארגונים שונים הקדישו ימים כלילות להכנת הפעולה. גוש שלום הכין כרזה מיוחדת ופתח במגבית בינלאומית בין אוהדיו. מאות נענו, צ'קים זרמו מישראל ומתריסר ארצות אחרות, ואיפשרו לגוש לקבל על עצמו את מלוא המימון של האספקה. רבים הוסיפו מילות תודה על שניתן להם בדרך זו להביע את דעתם ולהשתתף במאבק.

תודה חמה נתונה לכולם.

תוך התייעצות עם ד''ר אל-סאראג' נקנו לא רק חמש טונות של מוצרי-מזון בסיסיים - קמח, סוכר, אורז, מלח, שמן, שעועית ועדשים - אלא גם מסננים למים. ''המים ברצועה אינם ראויים לשתייה,'' דיווח הדוקטור, ''ועל כן יש צורך דחוף במסננים כדי לטהרם.''

החזאים הודיעו שבשבת יירד בכל חלקי הארץ גשם מלווה בסערות-ברקים. למרות זאת באו פעילי-שלום ותיקים וחדשים למקומות-הריכוז בשש ערים בארץ. לפי בקשת היוזמים, באו מאות משפחות ברכביהם הפרטיים. יחד עם נוסעי האוטובוסים, הגיע מספר המשתתפים לאלפיים.

''בלילה התעוררנו מרעמים חזקים. גשם זלעפות התחיל לרדת. היינו מודאגים מאוד: מי יקום מוקדם בשבת בבוקר במזג-אוויר סוער כזה כדי לקיים הפגנת-מחאה תחת כיפת השמיים ולסחוב שקי מזון?'' אמר אחד הפעילים.

ליעקוב מנור היה הרעיון לבקש את המשתתפים להביא חבילות פרטיות, ולצרף מכתבים אישיים ''ממשפחה למשפחה''. ההיענות הייתה מעל לכל המקווה: הובאו מאות רבות של חבילות, כל אחת שונה מהאחרות. משפחות הביאו לא רק מזון ומים, אלא גם שמיכות, תנורים חשמליים, בגדים חמים ועוד. החבילות נקשרו לגגות המכוניות הפרטיות או הוכנסו לתאי-המטען של האוטובוסים. הם הגיעו לכדי שתי טונות.

כאשר התכנסו המפגינים בערים - תל-אביב, ירושלים, חיפה, נצרת, באר-שבע ועוד - ירד גשם קל, אבל מי שקיווה שהיום יתבהר התאכזב מיד: בשעת הנסיעה למחסום ארז, נפתחו ארובות השמיים וגשם שוטף, שכמעט לא איפשר לראות את הכביש, הכביד על השיירה הענקית, שהתנהלה לעבר הרצועה.

כמחצית המשתתפים היו יהודים, ומחציתם ערבים. כך גם התנהלה העצרת: לצד הנואמים היהודיים, אורי אבנרי, נורית פלד-אלחנן, ג'ף הלפר, ושולמית אלוני (שהייתה חולה ושלחה נאום בכתב, שהוקרא על-ידי תדי כ''ץ) נאמו עורכת-הדין פטמה אל-ע'גו, עיצאם מחול וג'מאל זחלקה. בשיא העצרת התקשרה המנחה, חולוד אל-בדאווי, עם הד''ר איאד אל-סארג', שהשתתף באותה שעה בהפגנה בעזה, ובאמצעות הטלפון הסלולרי הועברה לעצרת קריאתו הנרגשת למחנה-השלום הישראלי לעמוד לצד הפלסטינים במאבקם נגד המצור.

לסנסציה גרמה שירי שוזדיג, צעירה תושבת שדרות, שקראה בהתרגשות: ''שבע שנים אני חיה את נפילות הקסאמים בזיקים ובשדרות. אני יודעת שגם האנשים בצד השני של הגבול סובלים סבל קשה. לכן באתי לעצרת הזאת!''

ג'ף הלפר הזכיר שבאותה שעה מתקיימות הפגנות של הזדהות עם תושבי עזה בעשרות ערים ברחבי העולם. עורכת-הדין אל-עג'ו עמדה על האבסורד שבדברי היועץ המשפטי לממשלה, שטען בבג''ץ כי המצור על עזה דומה לחרם שהוטל בשעתו על משטר האפרטהייד בדרום-אפריקה - וזאת בשעה שממשלת ישראל מנהיגה אפרטהייד בכבישי הגדה המערבית.

באורח פלא פסק הגשם בדיוק לפני העצרת, והתחדש בחוזקה כרבע שעה אחרי סיומה.

מכיוון שצה''ל לא התיר את העברת האספקה לרצועה, היא אוחסנה באחד הקיבוצים בסביבה ושם תחכה להעברתה. אם צה''ל לא יתיר את כניסתה לעזה ביומיים הקרובים, נגיש עתירה לבג''ץ ונפתח במאבק משפטי עד שנצליח במשימה.

---

דברי אורי אבנרי בעצרת:

לפני שלושה ימים נפלה פה חומה - כמו שנפלה חומת ברלין, כמו שתיפול חומת האפרטהייד, כמו שיפלו כל החומות והגדרות בארץ! אבל המצור הבלתי-אנושי המוטל על מיליון וחצי תושבי עזה על-ידי הממשלה שלנו על-ידי הצבא שלנו בשם כולנו - המצור נמשך במלוא האכזריות. כישראלים, ממחנות שונים, באנו להעביר אספקה חיונית ולומר לציבור הישראלי ולעולם כולו: אנחנו לא שותפים לפשע! אנחנו מתביישים במצור! ליבנו עם אחינו הפלסטינים המפגינים ברגע זה איתנו בצד השני של הגדר - אל תאבדו את האמונה בכך שאנחנו עוד ניפגש במקום הזה בלי גדרות, בלי חומות, בלי אש, בלי אלימות, בני שני עמים החיים זה בצד זה בשלום, בידידות, בשותפות. לבנו עם אחינו, תושבי שדרות - אימת הקסאמים צריכה להיפסק! היא לא תיפסק בדרך של עין תחת עין, מאה עיניים תחת עין אחת, אלף עיניים תחת עין אחת, כי בסוף נישאר כולנו עיוורים. היא תיפסק כאשר נדבר עם הצד השני - כן, כן, גם עם חמאס! - ונקים ביחד הפסקת-אש הדדית מוחלטת - לא קסאמים, לא פשיטות רצחניות, לא פצמ''רים, לא חיסולים ממוקדים, לא מצור, לא רעב. זוהי קריאתנו, זוהי דרישתנו: לכונן הפסקת-אש מיד! לפתוח את המעברים מיד! לעשות שלום עם כל חלקי העם הפלסטיני! לעשות שלום!

---