פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/story_429

''רק על עצמי לספר ידעתי'', המשך סיפורה של רחל

אורי מילשטיין (יום שני, 17/06/2002 שעה 20:30)

גדעון (וכל יתר החברים),

תודה על הסמפטיה בתגובתך באשכול רחל של פורום זה. תמיד מצאתי סימפטיה אצל ''שמאלנים קיצוניים'' ואצל ''ימנים קיצוניים'' שאין להם מה להפסיד ואין להם מה לתת. ''המיינסטרים'' לעומת זאת תייג אותי כאדם קיצוני, כאדם תמהוני, כשותף לרצח של רבין וכאדם שאסור לבוא איתו במגע בגלל שחשפתי את ''הנסתר ממך'' של מלחמת העצמאות והקמת המדינה.

קעקוע דמותי היה פרויקט של יצחק רבין (עד שנרצח) וחבריו בפיקוד על הפלמ''ח ובוצע בכשרון רב על ידי מאיר פעיל וחבריו מהפלמ''ח בחפץ לב, ועל ידי אנשים אחרים שרצו לזכות בתמורה מראשי המדינה, לרבות ראשי
האוניברסיטאות, מפקדי צה''ל,העורכים באמצעי התקשורת, ראשי מערכת החינוך והרשימה ארוכה. הצלחתם היה מלאה: חדלתי כמעט לחקור וחדלתי לחלוטין לפרסם ספרים ומאמרים.

המדובר לא רק בשמאלנים אלא גם בימנים קיצוניים. לא רק שנזרקתי מאוניברסיטת בר אילן שאיננה מרכז של השמאל בישראל אלא גם ממכללת יהודה ושומרון באריאל שבראשנה עמד ועומד אחד הפעילים בארגון הפרופסורים של
הימין, פרופ' דן מיירשטיין מאונברסיטת באר שבע. (אולי יובל אפילו מכיר אותו).הכינו שם חוות דעת מפוברקות של דוקטורים שאינני ראוי ללמד במוסד
להשכלה גבוהה.

כשפניתי לראשי כל האוניברסיאות והמכללות בישראל נעניתי בבוז וכמעט בתמהון על שאני מעז לבקש בקשה כה מוזרה מהוד רוממותם שירשו את האוניברסיטאות מהסבתא שלהם. אפילו יורם חזוני ממכון ''שלם'' הימני,
הליברלי, הלוחם בבולשביזם הציוני, דחה את בקשתי להתקבל במכון שלו כעמית מחקר.

אבל הם לא לקחו בחשבון שני דברים: א. ש''האמת ימצא דרכו'' (צוואת הרמב''ם) וסופה לנצח. ב. שאני מספיק חזק כדי לא להישבר נפשית וגופנית.

הדברים שאני כותב כאן התפרסמו פעמים אחדות באמצעי התקשורת. אולי אליך הם לא הגיעו, גדעון, אבל הם הגיעו לידיעת אנשים רבים. איש מהם לא נקט אצבע,
לא מן הימין, לא מן השמאל, ולא מאנשי המוסר באקדמיה כפרופסורים אסא כשר וירמיהו יובל הפועלים למען צדק לפלסטינים וכמובן למען דמוקרטיה ופתיחות.

אינני מבקש רחמים וגם לא טובה מאיש. את בעיות שרידותי האישיות פתרתי. הלואי שמצב כל הישראלים יהיה כמצבי מבחינה כלכלית. אבל עשר השנים שהפסדתי במחקר ובפרסום (והם הרוויחו) הן בלתי הפיכות.

הסיפור הזה, גדעון, כמו סיפורה של הדודה רחל, הוא סימן סמיוטי, לחברה הצודקת שעצבו ''המיסדים'', חבריה הבוגדניים של רחל, וממשיכי דרכם הוסיפו עוד כנה וכהנה.

רחל כתבה: ''רק על עצמי לספר ידעתי'' אבל הסיפור על העצמי הוא הסיפור של העולם כולו כפי שניתן לגזור מתפיסת העולם של שפינוזה ולייבניץ, כפי שטוענת האסכולה ההולוגרפית, כפי שמורה גם השכל הישר.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3248
	לאורי: הקונץ לסגירת דלתות על ידי חוגי ממסד מהימין
	מיכאל שרון (יום שני, 17/06/2002 שעה 22:31)
	היה להציגך על ידי אנשי שגב ציניקנים לאנשי הימין כ''עוכר ישראל''. הנקודה היא שיש כאלה ההופכים את ענינם לענינו של ''עם ישראל''- טריק זה נקרא ''גלובליזציה'', והימין קופץ לדום, כידוע, מול מצג הכולל בתוכו את ''עם ישראל'' או המדינה. בהקשר זה סיפרתי פעם את הסיפור על פטרוסיאן ופטרוזיליה, צמד הפרופסורים חביבי הממסד מן האקדמיה הארמנית למדעים. עבודותיו של יוסריאן הופקעו ממנו ונמסרו לפטרוסיאן ופטרוסיליה, בעוד פטרוסיאן הושמט ככלי ריק. נאמר לו לגלות ''סבלנות'', הבנה ופטריוטיזם בעניין זה, למען האומה הארמנית. רק מה? עבודותיו השדודות של יוסריאן לא התפרסמו תחת השם ה''אומה הארמנית''. החתומים היו פטרוסיאן ופטרוזיליה.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3252
	לשרון: וכשאתה חושף את הנוולות אומרים לך:
	אורי מילשטיין (יום שני, 17/06/2002 שעה 23:57) בתשובה למיכאל שרון
	אל תעסוק בענינים אישיים יש שאלות לאומיות. ומי אומר זאת? אלה שכל חייהם עוסקים בבעיות האישיות של עצמם בבחינת ''מדינת ישראל זה אני'', ''עם ישראל זה אני!''


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3249
	עידוד למילשטיין
	אהובה (יום שני, 17/06/2002 שעה 23:09)
	יש הבדל גדול בין יחס השמאל אליך ובין יחסו של הימין, אף שלפעמים התוצאות הן קרובות. השמאל לא רק שלא מקבל אותך אלא גם מתנגד לך ופועל נגדך. זוהי הצביעות של אלה המתיימרים לייצג יושר אינטלקטואלי, המדברים על דמוקרטיה, פתיחות,הומניזם וסובלנות, והפועלים לאור אלה רק לגבי מי שמסכים עם דעותיהם. הממסד הימני, לעומת זאת, לא מקבל אותך מתוך שאיפה להיות מקובל על השמאל השולט בכל מערכות חיינו. מתוך פחדנות ונמושות. אבל בציבור הלאומי, באנשי השורה, מתגבשת יותר ויותר הערכה לכל פועלך, לאמת הבלתי תלויה שלך, ולמקוריות מחשבתך. אני בטוחה שאתה מקבל משוב כזה מן הציבור שאתה מרצה בפניו, ומאלה הקוראים את ספריך. למרבה המזל נראה שההספק שלך ממלא את החסר שבשנות הבצורת המחקרית. אני מאחלת לך הרבה כוח גם בעתיד.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3253
	לאהובה: סדר היום במדינה נקבע ע''י קבוצות השררה
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 0:03) בתשובה לאהובה
	קבוצות השררה ואנשיהן גם מימין וגם משמאל מתיראים לעמוד נוכח המציאות כפי שהיא. על כך על כולנו לשלם ולעתים במחיר החיים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3432
	לאורי מילשיין על קבוצות השררה
	אהובה (יום חמישי, 20/06/2002 שעה 17:31) בתשובה לאורי מילשטיין
	אם זה כך, ואכן זה כך, איך אפשר לצפות לשינוי?


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3257
	לאורי - אכן תמונה עגומה
	גדעון ספירו (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 1:03)
	הדברים שאתה כותב כאן באשר למסלול היסורים שהעולם האקדמי והמחקרי בישראל הוביל אותך, הם חדשים עבורי. ואלמלא אחד מעורכי הפורום שיזם את בואי לכאן, המידע הזה לא היה מגיע אליי. העובדה שגם מוסדות ימניים דחו אותך, מוכיחה כי נטישה, או התכחשות אינן מייחדות זרם פוליטי, תמצא אותן בימין כמו בשמאל. אני באמת מתפלא הכיצד אותה מכללה בשטחים הכבושים, או מכון שלם, לא צרפו אותך כמרצה או עמית מחקר. על מוסדות אלה בוודאי אי אפשר לומר שמאיר פעיל או עמותת הפלמ''ח שולטים בהם או מכוונים אותם. אם אני יוצא מתוך הנחה שמחקרית ואקדמית אתה עונה על דרישות הקבלה למוסדות מחקר והשכלה גבוהה, נותרנו כנראה עם הסינדרום המוכר ממקומות רבים - הפחד מאנשים שאינם חברים באחת המאפיות או צועדים במסלול עצמאי. מכל מקום, אני שמח ששרדת, התאוששת, הסתדרת וניקלטת באחת המכללות בישראל.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3276
	גדעון, השמחה שלך היא ''שמחה עניים''
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 9:15) בתשובה לגדעון ספירו
	גדעון, הבעיה שהעליתי אינה בעיתו הקונקרטית של אורי מילשטיין, כפי שבגידת ראשי היישוב ברחל המשוררת, אינה, מבחינתנו היום, בעייתה האישית של רחל. המשוררת הרי נפטרה לפני 72 שנים ולה לא ניתןיותר לעזור. אני מסוגל לפתור את הבעיות הכלכליות שלי לבד גם בלי המערכת האקדמית הישראלית. למכללה שבה אני מלמד 8 חודשים בשנה ו- 4 חודשים מובטל נקלטתי רק השנה. כפי שאתה מבין, זה פתרון למסכנים ולדחויים. גם בלי הפתרון הזה יכולתי לשרוד. אבל לעומת אחד כמוני מאה אחרים נשברו והתקרנפו. הקרנפים השתלטו על המערכת והם קובעים אם אני ודומי ראוי בכלל ללמד במוסד להשכלה גבוהה בישראל. הבעיה שצריכה להעסיק את כולנו בהקשר זה ובהקשרים אחרים, היא המבנה הבולשביקי היסודי של חברתנו ושל תרבותנו, שעל פיו נוהגים גם אנשי הימין וראשי מכללה בשטחים הכבושים, כדבריך.מאיר פעיל הוא אחד החיילים המצטיינים של המערכת הבולשביקית הזאת אך הוא לא הקים אותה. הוא משתף איתה פעולה ודינו כדין משת''פ או קרנף, אך לא יותר. הקימו אותה חבריה של רחל שבגדו בה. ד''ר מאיר פעיל שוחה בה כדג במים וגם פרופ' דן מאירשטיין מכללת יהודה ושומרון חי בה בעושר ובאושר למרות שססמאות ליברליזם בגרונו. המשימה שלנו היא לאתר את גורמי ההסתאבות בחברה שלנו, ולחשפם ברבים בלי חשבון אם האנשים באו מהשמאל או מהימין או מבעלי הממון והתורמים הפוטנציאליים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3279
	אורי: נצחון הבינוניות. בעצם אנשים חסרי דמיון
	מיכאל שרון (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 9:45) בתשובה לאורי מילשטיין
	ועלובי נפש העוסקים בנברנות, ממין הציידים והמלקטים של הפרהיסטוריה. וכבר פנחס שדה אמר שאלה דומים לדגים שנתקעו בשלולית ההולכים ונחנקים ופולטים זה על זה את קיאם. מאנשי חמס ירודים אלה לא יכול לצמוח שום חסד. את המדינה והישוב הם דרדרו במשך 85 שנה, לעומת החזון שהתווה הרצל. דווקא בברית החדשה מצאתי פעם אימרה בנוסח ''לא רק שלא שהם רחוקים ממלכות שמים, אלא גם לאחרים לא יתירו לעבור'' והמטפורה ברורה. צריך כאן איזו תנועה משחררת, מול היצורים הללו הנוברים במיץ של עצמם ובאותם סוגיות וסובבים במעגלי שממון עם חופן חרובים יבשים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=3282
	לשרון: חשיפה אינטנסיבית, ללא מורא,
	אורי מילשטיין (יום שלישי, 18/06/2002 שעה 10:54) בתשובה למיכאל שרון
	של מעשי הנוכלות של קבוצות השררה (האליטות החומסות) בישוב ובמדינה, תוליד תנועה משחררת.

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.