התסריט השחור התממש: החייל אולג שייחט נחטף ונרצח. אני משער כי השקיפות המלאה לא היתה נר לרגלי שליחי הסוכנות היהודית שפעלו באוקראינה , והם לא סיפרו למשפחת שייחט כי בהגירתם לישראל הם לא בהכרח עולים בסולם המעלות, אלא בהיבטים רבים הם יורדים לשאול התחתיות; הם באים למדינת סדום ועמורה, שחיי ילדיה יהיו בסכנה כתוצאה מהרפתקנות מלחמתית של ממשלת ישראל. האם עמד בפני משפחת שייחט המידע המלא על המתרחש בישראל בטרם החלטתם להגר מאוקראינה לישראל?
אני מניח כי משפחת שייחט לא היתה מודעת לעובדה, כי עם בואה לישראל היא מהגרת למדינת טרור גזענית שמדי פעם מתחפשת למדינה דמוקרטית. לבני המשפחה בוודאי לא היתה תמונה מלאה על פריסת חוליות רצח וחטיפה מטעם ממשלות ישראל, הפזורות על פני כדור הארץ, ומבצעות פעולות טרור לא רק נגד אזרחי חוץ, אלא גם נגד אזרחי ישראל. פעם אחת רוצחים חברי חולייה כזו מלצר ממרוקו העובד בנורבגיה, פעם אחרת חוטפת חולייה כזו אזרח ישראלי, מרדכי ואנונו (אף על פי שישנם הסכמי הסגרה שנועדו בדיוק למנוע חטיפות), ולעתים רוצחות חוליות החיסול של ממשלת ישראל אזרחים תמימים, נשים, ילדים, תינוקות. לפעמים עוסקות חוליות אלה בחטיפת חבר פרלמנט פלסטיני, כמו למשל מרואן ברגותי, ולפעמים הן חוטפות אזרחים לבנונים ממיטתם בחשכת ליל, כולל קטינים שבוודאי לא חטאו ולא פשעו.
קצינים בכירים בזרועות הביטחון של ישראל רוצחים שבויים בדם קר ובשיטות מפלצתיות, כפי שעשה אהוד יתום כאשר רוצץ את גולגלתו של שבוי באבן. הרוצח לא הועמד לדין, אלא קיבל חנינה מושחתת מנשיא מושחת כדי למנוע העמדתו למשפט, וכפרס נוסף הוא נבחר לכנסת כחבר מפלגת השלטון.
מה פלא שמעת לעת, מנסים לוחמי גרילה פלסטינים או לוחמי חיזבאללה גם הם את מזלם בפעולות חטיפה.
בשלב זה איננו יודעים מי חטפו ורצחו את אולג שייחט. ברור שמדובר במעשה אכזרי, גם אם לא ברמת האכזריות של ח''כ ליכוד אהוד יתום, שבפרשת קו 300 ביצע לינץ' נורא שעה שכאמור לעיל רוצץ את גוגלגתו של שבוי פלסטיני, מעשה לא פחות מזעזע מהלינץ' שביצעו פלסטינים זועמים ברמאללה נגד שני שבויים מצבא הכיבוש הישראלי.
אולג שייחט נפל קורבן לשיטות שמדינת הטרור הישראלית עושה בו שימוש לרוב, וכפי שקורה בדרך כלל, הקורבנות הם החיילים הפשוטים. הרמטכ''ל, שר הביטחון, קציני המטכ''ל שמחליטים על חטיפות, מאובטחים סביב השעון, נוסעים במכוניות משוריינות ולא ניזקקים לטרמפים כדי להגיע לביתם.
ובשולי החטיפה והרצח, עוד ארוע אופייני לישראל. לפני מספר שבועות התלונן חייל בדואי, כי בהיותו באותה צומת ממנה נחטף אולג, ניסו לחטוף אותו. היו על גופו סימני פציעה ומאבק. אבל במשטרה ובצבא לא האמינו לחייל. חשבו שהוא מתחזה. הגזענים מהצבא והמשטרה אמרו לעצמם ''לך תאמין לערבי''. עתה, לאחר שחייל יהודי נחטף ונרצח, החליטו לחזור ולחקור את החייל הבדואי, נראה שהיה ממש בדבריו. אילו לקחו את החייל הבדואי ברצינות, יתכן וחטיפתו של אולג היתה נימנעת. הגזענות מתברר, גובה לא אחת מחיר יקר מאלה שנגועים בה.
מדינת ישראל יכולה לתרום תרומה מכרעת להפסקת החטיפות, אם תכריז כי מהיום ואילך היא מוציאה שיטה זו מכלל פעולה, וכביטוי למדיניותה החדשה משחררת את כל החטופים הנתונים עדיין בבתי הסוהר הישראלים.
לאולג שייחט זה כבר לא יעזור, אבל זה עשוי בהחלט לסייע למניעת החטיפות הבאות.
עוד לא אבדה תקוותנו
הפתעה, הפתעה. מי היה מאמין כי נשיא ארגנטינה החדש, נסטור קירשנר, השייך למימסד הפוליטי וחבר באותה מפלגה של שלושת קודמיו, ישנה את מדיניותם ב-180 מעלות, ויבטל את החנינה והחסינות מהעמדה לדין שהוענקו לפושעי החונטה הצבאית הפשיסטית ששלטה בארגנטינה בשנים 1976 עד 1983.
קציני החונטה הצבאית כבר חשו עצמם בטוחים כתוצאה מהחנינות שניתנו להם, חיו חיים נוחים, ולפתע קרה הבלתי יאומן. בחלוף 20 שנים, הם נעצרים כדי להביאם לדין. ולא סתם נעצרים, אלא הנשיא הארגנטיני הסכים להסגירם למדינה שלישית שאזרחיה נימנו עם הנרצחים בימי שלוט הכת הצבאית.
40 קציני הכת הצבאית עינו, רצחו והעלימו עשרות אלפי אזרחים, ביניהם 2000 יהודים.
ישראל, למי ששכח, שיתפה פעולה עם אותה חונטה פשיסטית, ומכרה לה נשק וציוד צבאי, כדי שתוכל להמשיך ולבצע את פשעיה.
המתרחש בארנטינה מפיח תקווה כי גם כאן, טרם נאמרה המילה האחרונה בתחום ההעמדה לדין של פושעי מלחמה ישראלים.
אהוד יתום כזה, שביצע את אחד הפשעים המחרידים בתולדות פשעי המלחמה של ישראל, רצח שבוי באמצעות ריצוץ גולגלתו באבן, צריך להתחיל לספור לאחור, כי החנינה שקיבל אינה תעודת ביטוח.
ראש הממשלה הגנרל שרון, בכל מה שקשור בתחום מערכת יחסיו עם הערבים, פועל על פי קודים מוסריים וערכיים שדומים מאד לאלה שהינחו את ידידו הגנרל אידי אמין, רודן אוגנדה לשעבר, שהלך השבוע לעולמו בגלות בערב הסעודית. צריך להתפלל כי שרון, בניגוד לאידי אמין, יאריך ימים, שהרי זו תעודת הביטוח הטובה ביותר כי גם הוא יזכה לראות עוד בחייו בהעמדתו לדין בגין ביצוע פשעי מלחמה, החל מטבח קיבייה וכלה בשחיטה הגדולה במחנות הפליטים סאברה ושאתילה בלבנון, שבוצעה בחסות צבא הפלישה הישראלי, במלחמת השולל אותה יזם ועליה ניצח.
מותר לקוות כי זה יהיה גם גורלם של פושעי המלחמה הרבים מספור המתהלכים היום חופשי במדינת ישראל.