אתמול, ערב שבת 8 בנובמבר 2002, העבירה תחנת הטלוויזיה הערבית ''אל-ג'זירה'' בשידור חי תכנית ראיונות ישירות מירושלים. תחנת ''אל-ג'זירה'' היא תחנה לוויינית שמקומה הקבוע היא דוֹחָה, בירתה של נסיכות קטאר במפרץ הפרסי.
התכנית ששודרה נקראת ''יותר מדעה אחת'', במתכונת של המטבחון של דן שילון, מצומצמת יותר במספר המשתתפים. עורך התכנית והמגיש שלה הוא סמי חדאד, עתונאי ותיק בשנות החמישים שלו. המרואיינים היו: סארי נוסייבה נציג הפלשתינאים, שמעון שטרית נציג השמאל (מפלגת העבודה) וגדעון עזרא נציג הימין (הליכוד).
יצויין שתחנת ''אל-ג'זירה'' היא התחנה הערבית הראשונה בעולם, שאינה פותחת את שדוריה במעשיו ושלומו של השליט. בכל הנושאים שהיא משדרת היא תחנה מערבית ופתוחה, אפילו כאשר מדובר בעניינים ערביים – בתוך מדינה או ביחסים בין מדינות ערביות. היא עד כדי כך נייטרלית ולא עושה חשבון לאף אחד, שלא מכבר התבשרנו כי ממצרים איימה עליה בניתוק יחסים ובגירוש נציגיה מקהיר. הסיבה לכך היא שהתחנה תקפה/חשפה מעשים ומחדלים של מובארק גם בעניינים בין-ערביים וגם בעניינים פנימיים של מצרים.
התחנה היא כאמור נייטרלית, אבל כאשר הנושא הוא ישראל-ערב, היא תופשת עמדה פרו-ערבית. מי שעוקב אחרי שדורי החדשות והראיונות של התחנה רואה בוודאות שהתחנה מאמצת את הקו הפרו-פלשתינאי. כאשר הפלשתינאים זעקו שצה''ל טובח את אוכלוסיית ג'נין, בצורה גרועה יותר מן הנאצים, התחנה ''הנייטרלית'' אמצה את הידיעות וקו ההסברה הפלשתינאי – מבלי לבדוק מה קרה באמת. וזאת על אף העובדה שיש לה נציג כאן בשטח והוא נהנה מתנועה חופשית ביותר. כאן המקום לציין, כי נציג תחנת הטלוויזיה של נסיכות אבו-דאבי – שגם היא תחנה לוויינית – גורש מן הארץ בשל השידורים העוינים וההסתה ששידר מכאן.
אבל מה שחשוב שהתחנה העבירה שידור ישיר מירושלים בנושא כאוב. המנחה סמי חדאד השתדל מאד להיות הוגן עם המשתתפים, כאשר הוא מאפשר לכל אחד מהם להביע את דעתו עד תום. הנושא שנדון ברב-שיח היו מעשי הזוועה שצה''ל ביצע בפלשתינאים, מאז ראשיתו של מבצע ''חומת מגן'' בג'נין. סארי נוסייבה הביע צער על כל ההרוגים. ואמר שהדעת אינה סובלת שאזרחים חפים מפשע יאבדו את חייהם – בעיקר ילדים. מצד שני, גם גדעון עזרא וגם שמעון שטרית, אמרו שצה''ל מעולם לא כיוון נשק כלפי אזרחים על מנת להרגם. כאשר אזרחים פלשתינאים נהרגים, זה יד המקרה כי המחבלים מעדיפים תמיד להיות בקרבתם. אבל כאשר אזרחים חפים מפשע, יהודים, נהרגים זה בכוונת מכוון.
המנחה הצטייד בציטוטים רבים, מהעתונות הישראלית והבינלאומית כדי לתקוף את הנושא (ואותנו בעקיפין). הנציגים הישראליים עמדו יפה במשימה. השיחה התנהלה בשפה הערבית. יצויין כי הערבית של גדעון עזרא אינה משופרת כל כך כמו זו של שמעון שטרית. במאמר מוסגר אציין כי גדעון עזרא הופיע כבר בשידור חי בתחנת הטלוויזיה MBC המשודרת מלונדון. אבל אז הוא ישב בתל-אביב והתעמת עם מנהל מחלקת משרד ההסברה הפלשתינאי, ודבריו תורגמו סימולטנית בשידור חי.
הדיון בתכנית חולק לשני חלקים. בחצי הראשון המנחה סמי חדאד הציג שאלות, נתונים סטטיסטיים וציטוטים מן העתונות הבינלאומית והרבה מן העתונות הישראלית – בעיקר מעתון הארץ. בחלק הזה המנחה התעמת בעיקר עם שני אורחיו הישראליים, כאשר סארי נוסייבה משמש לו תנא דמסייע.
בחלק השני נסב הדיון באפשרות חיזוי מה תעשינה המפלגות הגדולות לאחר הבחירות בנושא הפלשתינאי. האם ממשלת ישראל העתידה לקום תסכים לנהל מו''מ עם ערפאת, כמנהיג נבחר של הציבור הפלשתינאי. בנושא אחד היתה תמימות דעים בין הנציגים הישראלים והוא, שהצבור בישראל מוכן לאפשרות של עשיית שלום עם הפלשתינאים תמורת ויתורים. בנושא ההסכמה לנהל מו''מ עם ערפאת גדעון עזרא היה החלטי בתשובתו השלילית, בעוד פרופ' שמעון שטרית אמר שהכל יהיה תלוי בסיטואציה.
בסיכומה של התכנית שנמשכה שעה, סארי נוסייבה אמר כי כל עוד יימשך הכיבוש האינתיפאדה תמשך. המנחה שאל את הנציגים הישראליים, האם אחרי הבחירות הם ינהלו מו''מ עם ערפאת – אם זה ייבחר באורח דמוקרטי. שמעון שטרית אמר כי אין לענות על שאלה זו אלא רק אחרי הבחירות, וזה גם תלוי בסיטואציה. גדעון עזרא אמר שהנסיון עם ערפאת הוכיח שחבל להשחית עמו זמן.