קראתי בעניין רב את הטור שפירסם בימים אלה האלוף (מיל)
עמירם לוין בכותרת ''
הממשלה גוררת אותנו למלחמה''. זו קריאת אזהרה שחלילה לנו להתעלם ממנה. זו אזהרה המופנית הן למקבלי ההחלטות והן לציבור הרחב, אך בראש ובראשונה, לכל אלה המאמינים שיש בירושלים מי שיודעים כיצד ונכון לנהוג לעת הזאת, ולכל המאמינים שיש על מי לסמוך.
אני שותף לקריאת האזהרה שביקש להשמיע ידידי עמירם לוין, וכולי תקווה שאכן יתייחסו לקריאה במלוא הרצינות. יחד עם זאת, מצאתי לנכון להרחיב את דבר אזהרתו, ולהדגיש מספר נקודות:
ראשית, והתייחסתי לכך כבר מספר פעמים בעבר, מאז הסכם השלום שנחתם עם מצריים, ובייחוד מאז התפרקותן של מדינות המזרח התיכון הערבי, אין איום צבאי-קיומי על ישראל. החשש מן הקואליציה הצבאית מצפון, ממזרח ומדרום, קואליציה של דיוויזיות משוריינות שתפעלנה במרוכז מכל הכיוונים במטרה לכבוש ולהשמיד, חשש זה אין לו היום בסיס. מיחד, יש לנו שלום עם מצרים וירדן ומאידך, אין צבאות אפקטיביים בסוריה ועיראק.
אינני מוכן, כמובן, להתנבא, אך דומה כי מציאות זו אינה עומדת להשתנות לפחות, בעשור הקרוב. סיכומו של דבר, אין היום אינטרס ערבי במלחמה.
שנית, אין לנו, לישראל, שאיפות טריטוריאליות אותן נבקש לממש במלחמה. המצב המדיני-אסטרטגי עלול לדרדר את ישראל למלחמה באחת, או אף בכל שלוש הזירות – הלבנונית, והסורית בצפון ורצועת-עזה בדרום. באף לא אחת משלוש הזירות חותרת ישראל להשיג נכסים טריטוריאליים שאנו מקווים לממשם במלחמה. גם אלה שהסתייגו מתוכנית ההתנתקות של שרון, אינם חותרים לחזור ולשלוט ברצועה ובשני מיליון תושביה, ואלו בצפון, לפני 17 שנים יצאו אחרוני לוחמינו מדרום לבנון, ובוודאי שלא דרוש לנו נתח נוסף ברמת הגולן.
אף שפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי איננו עומד להתממש בזמן הקרוב, נוצרה מציאות חדשה, כאשר שני הצדדים משלימים עם המציאות הקיימת.
דווקא משום כך חשובה כל כך אזהרת עמירם לוין. ההידרדרות למלחמה לא רק אפשרית – היא כמעט בלתי נמנעת. ואם אני בוחן מי מן הצדדים תורם יותר להידרדרות – חוששני שאלה אנחנו בישראל.
מה צפוי לנו במלחמה, בין בצפון ובין בדרום, אם תפרוץ? אנו יכולים להיזכר בתמונת העורף האזרחי הישראלי במלחמת לבנון השנייה ובמלחמת ''צוק-איתן'' – אלפי רקטות וטילים, שאת מרביתן לא נצליח ליירט, כאשר רבים מאלה יהיו עכשיו הרבה יותר מדויקים ויוכלו להסב נזקים פיסיים וכלכליים כבדים (בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה, תחנות הכוח החשמלי, נמלי ישראל וכיו''ב), עלינו להניח שנראה ניסיונות פריצה מתוך מנהרות במטרה להשתלט זמנית על יישוב סמוך לגבול, מהלך שנזקו המוראלי יהיה גדול, ואיננו יודעים אילו הפתעות נוספות מכינים לנו היום חיזבאללה וחמאס.
עד כה נהנינו ממדיניות האיפוק בצד השני. אלה, בדרום ובצפון, אינם מבקשים עימות עימנו, אלא שלא לעולם חוסן. החשש הגדול הוא מן ההידרדרות, ואם אנו קוראים נכון את ירושלים, דומה ששם אין מבינים זאת.
שם בירושלים סבורים כי המדיניות של סיכול ההתחמשות של חיזבאללה וחמאס ומדיניות התגובה הצמודה שלנו נועדה למנוע הסלמה ולמנוע עימות צבאי. החשש שלי הוא מן התוצאה ההפוכה והבלתי נמנעת.
הידרדרות למלחמה
