אינני בא לערער על סמכותו העליונה של הדרג המדיני לקבל כל החלטה במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים, יחד עם זאת, יש רגעי משבר בהם הפוליטיקאים אינם מסוגלים להתמודד עם אתגר חדש העומד בפניהם. או אז, נוצר מצב בו נדרשים ניתוח ושיקול של ''לא פוליטיקאים'', של אלה אשר ישכילו להתנתק מן הדרך הפוליטית בה הם צועדים..
בימים אלה נקלעה ישראל למשבר חדש. נחת עלינו גל של אלימות, של טרור עממי, חריג ובלתי מאורגן המשתולל ברחובותינו. הקריאה ''להציל את אל-אקצה'' מצליחה לשלהב את ההמון הערבי-פלסטיני, ולחדור גם בקרב ערביי ישראל.
זהו עימות שאי אפשר לטפל בו בדרכים המוכרות והמנוסות. הפוליטיקאים שלנו שבויים לדאבון-לב באמונתם והם מי שיודעים ומכירים רק תשובה אחת – מה שלא הושג בכוח, יושג ביותר כוח! וכך, עד שהצד השני יישבר.
אינני מסתייג מהפעלת כוח, להיפך. זו דרושה וחיונית במצב שנוצר, אך השאלה היא כיצד יופעל הכוח ולאילו מטרות. ושאלת המפתח: מה אנו מבקשים - להסלים או להרגיע?. תשובתי חד משמעית – חיונית הפעלת כוח אשר תרגיע את השטח, דרושים צעדים שאפילו יקוממו צד זה או אחר במפה הפוליטית בירושלים.
במקום הסלמה דרושה היום הרגעה. והרגעה זו תושג רק בהפעלה אחרת של הכוח. אין לנו גם זמן לשחק וליזום צעדי כוח מודרגים. במצב הנוכחי נדרשת הסלמה יזומה ומטלטלת.
הצעד הראשון הנדרש – הטלת
עוצר מוחלט בהר- הבית. אין להתיר לאיש – מוסלמי, או יהודי – לעלות למקום. אל לנו לתחום זאת בזמן - רק אחרי שיירגעו הרוחות, רק אחרי שיחזרו השקט והביטחון, ניתן יהיה לשקול בזהירות מתי, כיצד ובאילו דרכים נתיר שוב ביקור ותפילה במקום.
ההרגעה מחייבת היום הפרדה בין ישראל לבין שטחי הגדה המערבית. אינני מבין את ההיסוס של המערכת מהטלת סגר כללי על השטחים. לתקופת-מה לא יהיה מגע בין ערביי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים עם ישראל שבקו הירוק. זה צעד קשה, אך הוא תנאי להרגעה.
אם יידרש, אינני נרתע גם מהטלת עוצר מלא על העיר העתיקה כולה, עוצר אשר חייב יהיה לחול על כולם – על ערבים, על היהודים, ועל התיירים.
במציאות הנוכחית - סנקציות שתופעלנה על ערבים בלבד ישיגו את המטרה ההפוכה.
ריסון התקשורת אף הוא ימלא תפקיד חשוב. חיוני להפסיק את השידור הרצוף, בכל הרשתות, הממחזר שוב ושוב כל דקירת מברג וסכין, אין ספור פעמים. הרגעת התקשורת היא תנאי להשגת ההרגעה הכללית. אינני ממליץ על צנזורה ועל הסתרת העובדות, אולם אנו חייבים למצוא דרך שתשיג סיקור מאוזן.
יידרשו, ללא ספק, צעדים נוספים. אך דייני בהצבעה על הדרך – ליזום פסק-זמן והרגעה מוחלטת. דרוש זמן לשיקול זהיר – מה הלאה? כיצד לאפשר התחלה חדשה, זהירה ואחראית.
זו שעתם של המדינאים. של אלה המסוגלים בשעה קשה זו לזנוח את משנתם הפוליטית. הם נדרשים לראות את המציאות בעין נכוחה, במנותק מן הפוליטיקה ומהצהרות האתמול. הם אלה שבכוחם להנהיג ולשנות את המצב.
לעצור, להרגיע ולהתחיל מחדש
