אני נמנה על אותו חלק בציבור התומך בשינוי החוק הקיים ובמתן אפשרות לעם להתייחס, להישאל ולהביע דעתו בסוגיה מסוימת. אני תומך בקיום משאלי-עם. אין בכך כוונה, כמובן, לבטל את המשטר הפרלמנטארי הקיים. ניהול ענייני המדינה הוא באחריות הממשלה ובגיבוי הכנסת וראוי שיטופלו בדרך הקיימת והמקובלת.
יתרונו של משאל העם כפול. הבחירות לכנסת לעולם אינן ממוקדות בשאלה אחת ספציפית. אנו נקראים לקלפי ומצביעים עבור רשימה שעם מרבית מרכיבי מצעה אנו מזדהים, ומאמינים ברוב חבריה כמחוקקים ראויים. יחד עם זאת, בדרך כלל איננו יודעים, כיצד תתייחס אותה רשימה לשאלה ספציפית העשויה להתעורר, ואשר עבורנו היא חשובה במיוחד. הדרך של משאל העם נותנת לכך מענה. יתרונו השני של משאל העם בעיתוי עריכתו. התנאים והנסיבות שהיו ביום הבחירות הכלליות עשויים להיות שונים לחלוטין מן התנאים החדשים שנוצרו בשל התפתחויות שלא נצפו באותה עת. משאל העם יפתור זאת.
משאל עם בא להשיב על שאלה אקטואלית, חשובה ונקודתית. זו יכולה להיות שאלה בתחום המדיני, הכלכלי, החברתי ואפילו הביטחוני.
אני מצר על כך ש''חוק-יסוד משאל עם'', שאושר בימים אלה בכנסת, איננו פותח את הנושא לכל מגוון השאלות שהעם עשוי להידרש להן, ואיננו מציע להביאן להכרעה במשאל העם – שאלות כמו הפרדת הדת מן המדינה, נישואין בין שני בני זוג מאותו מין, חיוב לימודי ליבה בכל מערכת החינוך, וכיו''ב. החוק גם איננו פותח אפשרות בפני גורמים שונים להעלות נושא ולתבוע את הבאתו להכרעת העם.
החוק שאושר מאפשר קיום משאל-עם, ואף קובע כללים לעריכתו, ועל כך אני מברך, כמובן. אלא שחוק זה מוגבל לסוגיה אחת ויחידה- התייחסות להחלטה מדינית שלא להחיל ''המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל'' על שטח עליו הם חלים ביום עריכת המשאל.
אפילו בשאלה מוגבלת-נקודתית זו חובה להצביע על לקונות שבהצעת החוק-
בעוד שהעם ייקרא להכריע בשאלת ה''ויתור על שטח ריבוני ישראלי'', אין החוק מחייב לשאול את העם לגבי החלטה הפוכה - ''החלת ריבונות ישראלית על שטח חדש, על שטח שאין חלה עליו היום ריבונית ישראלית. למותר להסביר כי צעד כזה איננו פחות חשוב ואיננו משמעותי מן הצעד של ויתור על הריבונות בשטח.
החוק החדש גם קובע כי ויתור על שטח יובא למשאל-עם רק אם יאושר תחילה בכנסת, אך ברוב הנופל מרוב של שמונים חברי כנסת. למה לא יובא לאישור העם בכל מקרה, אפילו יידחה בהצבעה בכנסת? האם אין נושא הויתור על שטח ראוי שיובא למשאל-עם בכל מקרה?
ועוד שאלה, לשם מה יידרש הדיון המקדים בכנסת? למה להסתכן ולהביך את הכנסת, אשר לא תאשר הוויתור על השטח, בהצבעה של העם, שעלולה להיות שונה משמעותית ואף הפוכה מהצבעת הנבחרים?
אין לי זכות הצבעה בכנסת, אך לו נדרשתי הייתי דוחה הצעה זו, על אף תמיכתי בקיום משאל העם.
חוק מעוות למשאל-עם
