השבוע נהרג סרן
טל נחמן מאש שנורתה ע''י חייל ''גבעתי'' בעת פעילות מבצעית בגבול רצועת-עזה. כמקובל במקרים כאלה, מפקד פיקוד הדרום מינה צוות מיוחד לחקירת נסיבות המקרה.
באחד מערוצי הטלביזיה ראיינו בן משפחה של הקצין שנהרג. טל נחמן, לדבריו, נהרג על שטות, היה זה מוות מיותר, ''בסך הכול, כך טען, זו לא מלחמה''.
דברים אלה הם שהביאוני לכתוב טור זה.
אינני בא להלין על דברים של בני משפחה שכולה. בנסיבות המקרה, לנוכח קברו הרענן של הצעיר המקסים, אינני מצפה לשמוע ניתוח שקול ורציני של נסיבות המוות הטראגי. טור זה מכוון לכל אלה אשר שמעו או קראו את הדברים ואינם מעורבים רגשית במה שקרה.
לאלה אני מבקש לומר ולהסביר ''בסך הכול, זו כן מלחמה!''
מזה שנים, אם תרצו מאז 1948, ובוודאי מאז 1967, יוצאים אלפי חיילי צה''ל, באוויר, בים וביבשה, מדי יום ביומו, למשימות לחימה. הם נדרשים להתמודד עם איום ועם אויב, ממש כפי שעשו זאת חבריהם במלחמת העצמאות, במבצע סיני, ובמלחמות ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון ורצועת עזה, ובמשימות הביטחון ביהודה ושומרון.
צה''ל הוא הצבא היחיד בעולמנו אשר לא ידע מעולם רגיעה ושיגרה מה הם. אכן, לא כל חיילי צה''ל נמצאים מאוימים כל הזמן. באותן תקופות, המכונות בפינו ''תקופות רגיעה'', רק מיעוט מן החיילים עוסקים במשימות לחימה, אך אין משמעות לאיזה אחוז מכלל צה''ל מתמודד מדי יום במשימות קרב. מי יוצא מדי יום למשימה – ביבשה, באוויר או בים - בה הוא עלול להיתקל, להפעיל נשק, להרוג ואף להיהרג.
עבור אותם לוחמי צה''ל היוצאים לאבטח צוות מגדוד איסוף המודיעין, סמוך לגדר הרצועה, זו משימה קרבית לכל דבר. לפני כמעט שמונה שנים נחטף
גלעד שליט כאשר צוות הטנק שלו היה במשימת אבטחה דומה בסמוך לגדר הרצועה, וגם על פרשייה זו ניתן היה לומר ''בסך הכול זו לא מלחמה''. מסופקני אם הוריו של גלעד, והורי שני חבריו לטנק, אשר נהרגו במהלך החטיפה, היו מגדירים את מה שאירע באותו לילה במלים אלה.
אמנם השניים לא נהרגו מ''אש ידידותית'' של חייל ישראלי, אך אין לכך משמעות. מאות חיילי צה''ל נהרגו ונפצעו במהלך השנים מ''אש ידידותית'' של כוחותינו, תמיד, במהלך ביצוע משימה קרבית בתנאי לחימה קשים.
איננו יודעים מה תהיינה מסקנות התחקיר שיזם מפקד פיקוד הדרום. אפשר ותהיינה לו המלצות אשר תצמצמנה במשהו בעתיד את סכנת הטעות בזיהוי ותצמצמנה את הישנותה של תקרית דומה.
ובכל זאת, לדאבון לב, טעויות ותקלות תהיינה גם בעתיד. תקלות תהיינה כל עוד מתמודדת ישראל עם מציאות אשר בסך הכול היא מציאות של מלחמה!
''בסך-הכול, זו לא מלחמה?''
