אני חייב לכם התייחסות לתגובות שקיבלתי ואני מנצל את ההזדמנות שמשה קצב מצא לנכון לעזור לי. הנה אני קורא בעיתונים ושומע בטלויזיה שהוא דורש לקיים דיון נוסף ומתעקש על כך שהוא זכאי מבחינה, לפחות מן הבחינה המשפטית. אני מזרז את התשובה, רכוב על גל זה, שזה עתה התחיל שוב לכיוון התודעה הציבורית שסוף סוף מתעוררת באתרים ובטלויזיה.
מצאתי עותקים של התכתבויות שלי בענין משה קצב. דברים שכתבתי לחברי כנסת או בעצם לחברות כנסת, באותו הזמן. דברים שכתבתי למשפטנים, למשפטניות, מה שמצאתי, ובהמשך דברים שהעליתי ברשת, וזה רק על קצה המזלג. בדברים שכתבתי ניתן להבחין בעמדתי הבלתי מתפשרת, ממנה לא זזתי כהוא זה.
אותו משה קצב בעצמו, מבקש לערוך לדיון חוזר אבל סופי, באמצעות סנגוריו החדשים והידועים,
יהושוע רזניק ושותפיו, אשר טוענים שיש הצדקה לדיון נוסף. ולא רק הם. הם מסתמכים על משפטנים רבים, ידועי שם, שדעתם היתה שהמשפט הזה היה נתון להתקפה בלתי מתפשרת, פרועה, נגד קצב ומסיבות ידועות. את חלקן אני מפרט במסמכים שאותם מצאתי, ואשמח להעביר לכל המעוניין, במייל. הקשיבו טוב, הייתי ראשון והיחיד שנקט בעמדה זו. זה לא ענין של סימפטיה או אנטיפטיה לנאשם או קורבן זה או אחר, זה ענין של הגיון משפטי שנרמס לחלוטין תחת הרגליים החטובות של הפמניסטיות המיליטנטיות ללא שום רסן. הם נכנעו לחלוטין, הכנעה מוחלטת, אותם שופטי הצדק, שופטי היושר שבבתי המשפט הישראלים, על כל הדרגות. הם פחדו. הם פחדו, רבותי, כלשון ביבי בענין אחר. פחדו שמא יאשימו אותם שהם נגד הנשים, נכנעים לנשים, חס ושלום.
אני לא יודע אם הדיון החוזר הזה יצליח, אני חושב שכן. אני חושב שהמפחדים התאוששו ויעזו סוף סוף לעשות צדק, צדק משפטי, אני מדגיש. המשפט המהולל נרמס בידי שופטי ישראל בשרות בנות ישראל. אני זקן מאוד, אני יודע שכבר לא אזכה לראות את התוצאה. טחנות הצדק טוחנות לאט, אם בכלל. אני משאיר זאת לכם, הצעירים ממני. די לי בכך ששוב צדקתי.
אני לא נביא ואני גם לא חכם מי יודע מה, אבל צדק צריך שיעשה ולא רק יראה או לא יראה תחת תכתיב של אינטרסנטים ואינטרסנטיות כאלה ואחרים.
משה קצב - בקשתו לערוך דיון חוזר
