שלום כולל עם הפלסטינים יחייב פיתרון בעיות ''תיק 48'''. מציאות קשה זו מחייבת יזמה ישראלית מיידית להצלת המדינה היהודית מהידרדרות לתהום
המכון למחקרי הביטחון הלאומי ערך בימים אלה את הכנס השנתי, כנס שבחן את אתגרי הביטחון של ישראל. נציגי התקשורת שנכחו באולם דווחו על שני נושאים: ההתבטאות של תא''ל
איתי ברון, שלפיה הפעיל השלטון הסורי - לפחות פעם אחת - נשק כימי קטלני (ככל הנראה מסוג סרין); והניתוח של ראש המכון, האלוף (מיל')
עמוס ידלין, שלפיו כבר חצתה איראן, או שהיא עומדת לחצות במהלך החודשים הקרובים, את הקו האדום שהציב ראש הממשלה בעצרת האו''ם, בדרכה לנשק גרעיני.
אינני מבקש לזלזל בחשיבות שני נושאים אלה לישראל ולאזור. אולם הדיון התקשורתי בהם הצניע, ואולי אף העלים, נושאים אחרים, אשר חשיבותם לנו בטווח הארוך יותר איננה נופלת מהם, ואולי אף עולה עליהם.
מושב מיוחד הוקדש ל''סביבה האסטרטגית המשתנה, הקוראת לחשיבה יצירתית''. השתתפו במושב זה הנסיך הירדני
חסן (בראיון וידאו), המזרחן הפרופסור
אשר ססר, תא''ל (מיל')
אודי דקל, ותא''ל (מיל')
מייק הרצוג.
את התזה העיקרית הציג הפרופ' ססר: אל מול הפלסטינים אין בסיס להסכמה ואין סיכוי לה. בעוד שהסכסוך עם המדינות השכנות הוא על ''תיק'' 67', על חיפוש פיתרון לבעיות מלחמת ששת הימים, כאשר כבסיס לכך משמשת החלטה 242 של מועצת הביטחון - בעימות בינינו לבין הפלסטינים נפתח בהכרח ''תיק'' 48', על מכלול הבעיות של תוכנית החלוקה ותוצאות מלחמת העצמאות.
הטענה הרווחת שלא עומד מולנו שותף פלסטיני למשא-ומתן - איננה מדיניות. יתר על כן, מדיניות שמשמעותה המעשית היא ''המשך המצב הקיים'', פרושה הוא התקרבות מסוכנת אל נקודת האל-חזור, ואל המטת אסון על עצם קיומה של המדינה היהודית. במצב דברים זה חובה עלינו ליזום מדיניות ישראלית.
אין מדובר בהשגת שלום ובפתרון מוסכם ל''תיק'' 48'. מטרה זו, לדאבון-לב, איננה ריאלית. עלינו לחתור להסכם פרגמאטי שיאפשר חלוקה מחדש של הארץ, וכינון קו הפרדה שיבטיח רוב יהודי מוצק בתחומי המדינה. אם אי אפשר להגיע לכך בהסכמה - וחוששני כי הסיכוי להסכם כזה איננו גדול - עלינו ליזום מהלך חד-צדדי שיבטיח זאת.
אל לנו להשלות איש – הסכם מוגבל כזה, או צעד חד-צדדי כזה, לא נועד להבטיח שקט וביטחון. להיפך – צפוי שהעימותים הביטחוניים יימשכו. מה שכן יושג זה מהפך במאזן הדמוגראפי.
ההתנתקות החד-צדדית מן הרצועה לא פתרה לנו את בעיית הביטחון, אולם היא הסירה מאתנו נטל של שילוב כמיליון וחצי פלסטינים במדינת ישראל. התפתחות דומה בגדה המערבית – בהסכם או ביוזמה חד-צדדית - אמורה להשאיר במדינה רוב ברור של כ-70%-75% יהודים.
ועוד נקודה חשובה: ממד הדחיפות. כולנו יודעים היטב היכן יעבור קו התיחום בין ישראל העתידית לבין הפלסטינים. על הממשלה החדשה ליזום ולקבל כבר היום החלטה – לא להתיר התנחלות מעבר לקו זה, ולא להתיר בנייה בכל ההתנחלויות הממוקמות מעבר לקו הגבול העתידי, וצפויות להתפנות.
אנו חוזרים ושומעים את הטענה כי צעד ישראלי חד-צדדי כזה לא יותיר בידינו מה להציע לפלסטינים במשא-ומתן. לטענה זו יכול היה להיות תוקף אילו יכולנו לנהל משא-ומתן, ואילו יכולנו להגיע להסכם כולל הסוגר את ''תיק'' 48'. לכך אין, כאמור, סיכוי מעשי. מטרת יוזמה ישראלית כזו היא אחת ויחידה - למנוע מישראל היהודית הידרדרות לתהום.
על סף התהום
