את ליל ה-8-9 במאי 1972 עשיתי בנמל התעופה בלוד (קריאת הנמל ע''ש דוד בן-גוריון באה שנתיים לאחר מכן, לאחר שהזקן הלך לעולמו). עשיתי שם לצדו של שר הביטחון, משה דיין שהתייצב במקום ונשא באחריות למו''מ ולהחלטה לתקוף את מטוס סבנה החטוף, ולשחרר את הנוסעים שהוחזקו כבני ערובה. נכחתי בדיונים וליוויתי את ההתלבטות שקדמה לאישור תקיפת המטוס.
ידעתי כמובן כי לוחמי סיירת-מטכ''ל הוזעקו לשדה, וכי הם אמורים לבצע התקיפה, לא זכור לי כי היו לבטים לגבי יכולת היחידה לבצע המשימה. דחיית התקיפה ליום המחרת נבעה משיקול מדיני בלבד.
השבוע, במסגרת יום עיון שקיימנו באפעל, שמענו את הצד השני, את סיפורם של המפקדים ולוחמי היחידה שבצעו את התקיפה. ונודעו לי פרטים חדשים ומדהימים.
- לוחמי היחידה, עד לאותו יום, מעולם לא התאמנו ולא תכננו פעולה בתוך מטוס נוסעים;
- רגלם של מרבית הלוחמים מעולם לא דרכה קודם לכן במטוס נוסעים, ולא ידעו כיצד הוא נראה;
- הם לא ידעו מהו השטח המת למטוס, וכיצד ניתן לפרוץ מבחוץ פנימה אל תוכו;
- אחת ההחלטות הראשונות הייתה שבתוך המטוס ניתן יהיה להפעיל אקדחים בלבד, ואלו לוחמי היחידה מעולם לא התאמנו בירי אקדחים.
מכאן ואילך החלו אלתורים, כאשר ניתן האישור לפעולה, פחות מ-24 שעות מאז נחת המטוס בנמל התעופה, בוצע מבצע החילוץ ע''י כוח אשר כאילו התאמן חודשים ארוכים למשימה זו בלבד.
שאלתי את עצמי, כיצד מסבירים זאת? מסופקני אם יש צבא אחר בו ניתן לבנות על לוחמיו שיבצעו בהצלחה משימה צבאית אשר כלל לא נערכו ולא התכוננו לקראתה? הרהרתי בשאלה זו ואין לי ספק – מה שקרה בנמל התעופה באותו יום לא היה חריג. יכולתי לסקור מקרים רבים אחרים בהם תפקדו הלוחמים והשיגו תוצאות מדהימות.
ההסבר שאני מציע לתופעה זו מצביע על ארבעה גורמים עיקריים:
- ראש וראשון, זו האיכות האנושית. לוחמי סיירת מטכ''ל (וכמוהם, סיירות איכות אחרות בצה''ל) בולטים בשילוב נדיר של כושר פיזי ושל יכולת אנושית. לוחמים אלה ממוינים ונבחרים בקפידה רבה מתוך שנתון הגיוס הצה''לי;
- שרות החובה לצה''ל מאפשר לנו מיון מועמדים מתוך המאגר הגדול של ציבור המועמדים לשרות. מגיעים אלינו מועמדים שאלמלא חובת השרות הלאומי לא היו מגיעים כלל ללבוש מדים;
- שלישי, זה כישרון האלתור הפנומנאלי המאפיין את האופי הישראלי. זה איש ה''ראש הגדול'' המפגין כישרון אלתור שבא לביטוי אל מול מצב חדש, בלתי מוכר ובלתי צפוי. זוהי האנטי תזה ל''ראש הקטן'' וה''מרובע'';
- ולבסוף, זה מתאפשר רק כאשר יש למעלה דרג מדיני אשר מכיר היטב את הדרג המבצע, את הלוחמים, יודע להעריך את יכולתם וסומך עליהם ועל מפקדיהם.
מה שקרה באותו יום בנמל התעופה לא היה ''מזל''. הפעולה במטוס סבנה הייתה רק אחת בסדרה ארוכה של פעולות צבאיות לפני כן ולאחר מכן.
מה סוד כוחנו
