מספרים על יהודי עשיר וקמצן, שלא אהב לשלם את חשבונותיו. ביום אחד כשהגיע זמנו למסור נשמתו לבוראו, כינס בניו ובנותיו, ובכוחותיו האחרונים מסר להם את ספרי החשבונות, את שטרי הנכסים, את רשימת הזכאים והחייבים ולבסוף אמר להם כך:
לעולם אל תשלמו חשבונות, ילדי היקרים .
לא לשלם כלום שאל שמערל הבן הבכור? לא שמערל לא לשלם כלום אמר האב בקול חלוש. לא לשלם למכולת? לא לשלם לקצב? לירקן? לאף אחד, לאף אחד הנהן האב בראשו.
הרי בסוף יפנו בעלי החוב לפקידי ההוצאה לפועל ואלה יגיעו לגבות את החוב ויכלאו אותנו עד שייגבה החוב תהה הבן...
אהה נאנח האב בכאב... בלית ברירה, לגזלנים תשלם.
נזכרתי בסיפור הזה בקשר לפרשת מרגול שנחשדת כי עשתה שימוש בפושעים לצורך גביית חובות.
במדינה מתוקנת
בכל מדינה מתוקנת, פקידי ההוצאה לפועל פועלים כגזלנים וכפושעים לכל דבר, הם פולשים לנכסיו של החייב, אוסרים אותו, ''גוזלים'' את נכסיו ומניחים לו רק לאחר שפרע את מלוא חובותיו בצירוף קנסות, ריביות והצמדות.
בימי חיי פעלתי בהרבה מקומות. בגרמניה למשל, חשבון שנשלח ולא משולם, נשלח על ידי בעל החוב לגוף מדרג אשראי בשם SCHUFA ולאחר שהחייב צבר עשרה חשבונות לא משולמים הוא נחשב לפושט רגל, לא יכול לפתוח חשבון בנק, ופרטיו מופצים בכל חור.
הוא הופך להיות מעין מת חי, שלא יכול לנהל שום עסק שלא במזומנים.
בסינגפור צ'ק שחולל מביא על המחלל עונש של שתים עשרה שנות מאסר ומיד.
וראה זה פלא, אפילו ברשות הפלסטינאית כיף היום לעבוד, חשבון שלא שולם, או צ'ק שחולל מביאים את החייב מייד לכלא שכם ובו הוא אסור עד שמשפחתו או הוא ישלמו את מלוא החוב. הפלסטינים מבינים את חשיבות הסדר הצבורי והקשר להליכי הוצל''פ ושמירת החוק והסדר...
בישראל
בישראל, גן עדן לחייבים.
בשנת 1992 תבעתי ערבי מאום אל פאחם, שהצ'ק שלו חולל הוא זכה לביקור הוצל''פ בביתו כעבור כחדשיים נאסר. אחרי מס ימים שוחרר לאחר שכל הסכום שולם על ידי בני משפחתו.
מאידך בסיפור דומה, עם ערבי מהכפר מרר בשנת 2003 הודיע לי השוטר במשטרת ישראל כי הם לא נכנסים לכפרים ערביים כדי לגבות חובות הוצל''פ כי הערבים אלימים...
כיום אני מנהל הליכים סזיפיים בשני מקרים.
הראשון חרדי עתיר נכסים שפסק דין של בית משפט מחוזי קובע כי עליו לשלם לי סכום של למעלה ממליון ושבע מאות אלף שקל. משנת 2005 ועד לעצם היום הזה אני מנהל הליכים מתישים ויקרים כדי לגבות את החוב, אולם לשוא, כל נכסיו של החייב רשומים ע''ש אנשים נייטרליים, סבתא מאמריקה, דוד מלונדון, אמא זקנה, וכיו''ב.
השני הוא עו''ד נוכל שחייב לי היום סכום בסך של 7 מליון ש''ח, האיש העביר את נכסיו ע''ש אשתו ממנה התגרש פיקטיבית, ואני רודף היום אחרי הרוח.
ניהלתי עשרות הליכים, ואפילו לבית דין לענייני משפחה נגררתי על ידי החייב לדיון כצד בינו לבין אשתו. כל הערכאות פסקו לזכותי, רשיון עורך הדין שלו נשלל, ועדיין לא ראיתי אפילו עשירית מהחוב העצום.
הליכי ההוצל''פ מצחיקים אותו, יש נגדו צווי הבאה, צווי מאסר שאף אחד לא ממומש, חשבונות בנקים שלא מעוקלים כי הציג בפני בתי המשפט מסמכים שהעבירם לגרושתו כחלק מהסכם הגירושין שבוצע כמובן לאחר שהסתבר לו כי הוא חייב לשלם לי ובפליק פלאק משפטי הציג הסכם ממון שאפילו השופט אמר שהוא פיקטיבי אבל מה לעשות, המאפיה הפמיניסטית והלובי שלה בכנסת העבירו חוק שהאישה קודמת לכל נושה...
הוא חי בוילה מפוארת בהרצליה פיתוח שרשומה על שם דוד מאמריקה, נוסע במרצדס שרשומה ע''ש סבתא מקבוץ וצוחק כל הדרך אל הים...
נכון, הוא לא יכול לנסוע לחו''ל כי הוצאתי לו צו עיכוב יציאה מהארץ, אבל כשאנו נפגשים בבית המשפט, הוא צוחק לי בפרצוף ומראה לי אצבע משולשת בחסות החוק.
מה קרה כאן? ממדינה שבה החובות נגבים פחות או יותר, הפכנו להיות מדינה שרק פניה לאנשי זרוע, ולמולנרים לאבוטבולים ולמשפחות פשע ערביות למיניהן מבטיחה החזרת חלק מהחוב.
בשנת 1995 נכנס לתוקף חוק שהחליש מאוד את ההוצאה לפועל. נחקק חוק שאסר הוצאת צווי מאסר באופן אוטומטי לכל חייב (כמו בכל במדינה מתוקנת).
באדיבות המאפיה הפמיניסטית צווי המאסר הושארו על כנם רק במקרה של חוב מזונות.
אגף ההוצאה לפועל שהיה קיים בכל תחנת משטרה, והעסיק כ-10 שוטרים רק בעבודת גביה והוצל''פ בוטל, והשוטרים האלה או שפוטרו או שעברו לעבודה משטרתית רגילה.
עדיפות פעולות הגביה והאכיפה ירדה לחלוטין מסדר הכוחות ומסדר היום המשטרתי. המשטרה מקצה כח אדם לאכיפה רק במקרה של חשש למהומות או הפרות סדר חמורות, את הגביה מבצעים קבלנים חסרי סמכות שיטור של ממש וכמובן שאינם נכנסים למקומות בהם הם עלולים להפגע פיסית.
כך נוצר המצב של חוסר גביה כמעט מוחלט.
וכאן החלה פריחתו של העולם התחתון או מוסד הגביה שמנהלים פושעים באלימות. אף אדם לא מוותר על חובו מרצון. לכן ניתן להבין כי אדם שמישהו חייב לו מיליונים לא שוקט על שמריו. אבל פניה להוצל''פ יקרה וחסרת תועלת ומכאן הפריחה העצומה שהתפתחה בעשורים האחרונים בענף המתקרא עולם התחתון.
את התהליך הזה יצר המחוקק הישראלי בכבודו ובעצמו, ותודה מיוחדת שמורה לאנשי הלובי החברתי שמראשית שנות ה-90 חיסלו את התועלת שיכול להפיק נושה מההוצאה לפועל, באמצעות חקיקת חוקים המקצצים בכוחה.
אני עדיין לא הגעתי למצב בו פניתי לבריוני העולם התחתון, אני חושש, הן מפני שהמשטרה עושה את מלאכתה קלה בכך שעוצרת אנשי עסקים מיואשים שפנו לעולם התחתון כמפלט אחרון לגביות החוב, ומאשימה אותם בסחיטה באיומים, והן מפני שעדיין איני מסוגל נפשית לנהל עסקים עם טיפוסים מהעולם התחתון אבל אולי גם זה יגיע...
לגבי מרגול, אם פעלה לגביית חוב אמיתי תוך פניה לעולם התחתון אני בהחלט מבין אותה.
בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה
