לקראת ביקורו של ראש ממשלת ישראל בארה''ב יצרה העיתונות את הרושם ש
נתניהו הולך לביקור של עימות ודרדור היחסים עם ארה''ב. זה היה מצב הרוח בעקבות נאומו של
אובמה על המזרח התיכון. וכל כך למה? משום שהנשיא העז להעלות על שפתיו את שתי המלים גבולות 1967, שצריכים לשמש בסיס להסכם שלום עם העם הפלסטיני.
בפועל מה שקרה הוא, שנתניהו התייחס לנשיא אובמה כאל איזה חוסיין חסר זכויות מהשטחים הכבושים, שדעתו לא נחשבת ויש ללמדו בינה. כך חזינו במחזה סוריאליסטי שבו נותן נתניהו לאובמה קורס קצר על תולדות העם היהודי לעיני כל העולם, והתלמיד אובמה שומע בשקט ומהנהן בראשו מעת לעת.
הקורס הקצר היה מלא חורים כגבינה שויצרית, אבל התלמיד אובמה, אם מחמת הבושה או מחמת האימה ממנהיג האימפריה הישראלית, לא הגיב. למשל נתניהו הירצה לאובמה על גבולות 1967 שאינם בני הגנה, ועל כן לא תהיה נסיגה לגבולות אלו. אובמה, שמא לא הכין שיעורי בית, לא שאל את נתניהו את השאלה המתבקשת: אם הגבולות כה גרועים, איך קרה שדווקא מגבולות אלו זכיתם בניצחון גדול, כבשתם שטחים משלוש מדינות שכנות, ואילו את המכה החמורה ביותר ספגה ישראל במלחמת יום כיפור כששלטה על שטחים הגדולים פי כמה משטחה של ישראל.
בעקבות הרצאת האריה השואג נתניהו, עשה אובמה שיעורי בית. מי רוצה לעמוד שוב חשוף לנזיפות נתניהו. ואכן בהופעתו בוועידת איפא''ק עשה אובמה ''תיקון יהודי'', אולי מחווה לקראת תיקון ליל שבועות בו קוראים את מגילת רות שם אומרת רות המואבייה עמך עמי אלוהייך אלוהיי. הוא עיסה את האגו היהודי והישראלי עד בוש. סיפר בגאווה שאף נשיא לא פעל למען חימושה של ישראל כפי שהוא עשה. ארה''ב תמיד תשמור על ביטחונה של ישראל. לא עוד חזרה לגבולות 1967, הכובש ייהנה מפרי גנבתו. אף מילה על כיבוש, על כך שגם הפלסטינים זכאים לזכויות אדם. אין מו''מ עם ממשלה הנתמכת על ידי חמאס. כל זאת בתוספת מלים חמות על שתי הדמוקרטיות החולקות ערכים משותפים. אלוהיכם אלוהיי. למה להרגיז את אלפי היהודים המממנים חלק ניכר מחברי הקונגרס על שתי מפלגותיו.
הקרשצ'נדו של הביקור היה בהופעתו של נתניהו בפני שני בתי הקונגרס. מופע כה הזוי לא ראיתי זמן רב. שקרים לאין ספור פלט נתניהו, הגם באנגלית משובחת. כמו למשל, שחצי האחוז מערביי המזרח התיכון הנהנים מזכויות דמוקרטיות הם ערביי ישראל. אף מלה על הפלסטינים בשטחים הכבושים הנתונים לממשל צבאי מדכא, אף מילה על זכויות היתר של המתנחלים בשטחים הכבושים ההופכים את הממשל הצבאי לאפרטהייד. גם הפלסטינים אזרחי ישראל לא נהנים מזכויות שוות ליהודים. הם מופלים לרעה בכל נושא: שיכון, בריאות, תעסוקה, משפט, וחינוך. כל זאת לא הפריע לחבורת צירי הקונגרס לקום ולהריע לנתניהו עשרות פעמים, משל היו חבורת שוטים שטופי מוח.
שעה שנתניהו נאם, ובחסות המלל הדמוקרטי הריק מתוכן, הרסו שוטרי ישראל בפעם המי יודע כמה את הכפר הבדואי אל עראקיב בנגב, ילדים פלסטינים המשיכו להיות עצורים בתנאים משפילים במחנה המעצר עופר בשטחים הכבושים בניגוד לחוק הבינלאומי, מתנחלים המשיכו לשדוד את אדמות העם הפלסטיני וחיילי הכיבוש המשיכו להתעלל ולירות על בני העם הכבוש חסר הזכויות.
מחיאות הכפיים התכופות של צירי הקונגרס הזכירו לי ועידות של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית שציריה מחאו כפיים לכל שטות ושקר שפלט המזכיר הכללי. האלה הם מנהיגי העולם החופשי? הבורות שמהולה בשמרנות פוליטית ימנית מדהימה ומפחידה.
אין ספק, נתניהו חזר לישראל בתחושה שהוא המנצח הגדול. אמריקה בשלב זה איתו. סקרי דעת קהל בישראל הוכיחו כי הפופולריות שלו עלתה פלאים. בטווח ארוך יותר, אם מדיניות הלא לא תימשך, כדאי להכין את המקלטים.
''איפוק''
ביום הנכבה, 15 במאי, צעדו אלפי פלסטינים לא חמושים מסוריה, מלבנון, מהשטחים הכבושים לעבר ישראל במטרה לבקר במקומות מהם גורשו. זה היה מצעד החיים שלהם. מול הצועדים הפלסטינים ניצב הצבא הישראלי, והתוצאה לפי עיתון ''הארץ'' - 14 הרוגים ומאות פצועים. התקשורת הישראלית הממוסדת, כתובה ואלקטרונית, איפיינה את התנהגות הצבא הישראלי כ''איפוק''. כאשר בסוריה הורג הצבא 14 אזרחים ופוצע עשרות ביום אחד, התקשורת הישראלית יוצאת בכותרות - טבח בסוריה. בישראל אותו מספר הרוגים ומספר גבוה בהרבה של פצועים מוגדר ''כהתנהגות מאופקת של הצבא''. עוד דוגמה לכיבוס השפה בישראל.
מדוע אסור לתושבי מחנה הפלטים דהיישה ליד בית לחם לצעוד לעבר כפר זכריה, לא רחוק מבית שמש, ממנו גורשו? יהודים מקבלים בחזרה את רכושם שנשדד בידי בני עוולה, הם יכולים לחזור ולחיות בארצות מוצאם, בפולין, גרמניה, רומניה, מרוקו, תוניס. ואילו הפלסטיים לא מורשים אפילו לבקר בכפרים ובערים בהם חיו אך לפני 63 שנים, וגם לא לקבל פיצוי על רכושם. דמוקרטיה נוסח ישראל. לידיעת מוחאי הכפיים בקונגרס האמריקאי.
כלבים
נתניהו בנאומו בקונגרס צייר תמונה ורודה של כלכלת השטחים הכבושים. זו תמונה מזויפת. מי שיגיע לרמאללה יתרשם מבתי קפה ומרכז קניות אבל זה מוליך שולל. ברמאללה מתגוררת האליטה והפקידות הפלסטינית. זו תמונה לא מייצגת. אלמלא כספי התרומות של הקהילה האירופית, כל העסק שם היה קורס. מצבם של החקלאים הפלסטינים בכי רע. הם נתונים לטרור המתנחלים. עצי הזית נעקרים, אדמותיהם מוחרמות על ידי הממשל הצבאי. צבא הכיבוש, שעל פי החוק צריך להגן על הנכבשים, עושה הכל על מנת להמאיס על הפלסטיים את חייהם. ישראל יצרה מפלצת שלטונית בירוקרטית של אלפי חוקים צבאיים שהופכים את חיי הפלסטינים לגיהינום.
עשרות אלפי משפחות פלסטיניות חיות במצוקה קשה בגטו הפלסטיני, חלקן בחרפת רעב, ועל כן זה אך טבעי שפלסטינים רבים עושים כל מאמץ למצוא עבודה בישראל, ומוכנים להשלים בעל כורחם בשכר ירוד וללא תנאים סוציאליים.
הצבא הישראלי מנסה למנוע את בואם של הפלסטינים לישראל ומשתמש למטרה זו ביחידת הכלבנים. כלבים אימתניים מסתערים על מחפשי העבודה, נושכים אותם, עד כדי גרימת קרעים ופצעים עמוקים שמחייבים אשפוז בבית חולים.
אילו שררה במדינה היהודית מעט רגישות, אסור היה להשתמש בכלבים שיסתערו על אזרחים לא חמושים שכל פשעם הוא הרצון להביא פת לחם למשפחתם הרעבה. קהות החושים בצבא ובשלטון הישראלי כה רבה עד ששכחו כי הנאצים הפעילו כלבים נגד יהודים בגטו ורשה שחיפשו פת לחם מחוץ לגטו. דמוקרטיה ישראלית שלא דווחה לקונגרס האמריקאי.
טרנספר
עיתון ''הארץ'' חשף לאחרונה מידע, שהוסתר מעיני הציבור, לפיו מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967 ועד מחצית שנות ה-90 של המאה הקודמת, הממשל הצבאי הישראלי ביטל את תושבותם ומנע את שובם לבתיהם של 140 אלף פלסטינים לבתיהם. מי שנסעו לחו''ל, בין ללימודים ובין למטרות אחרות, הפכו במחי החלטה מינהלית של שלטונות הכיבוש לעקורים ממולדתם. בשיטת ראשי התיבות של לקסיקון הכיבוש הם הפכו לחל''ת. (חדל להיות תושב). כאן נחשפת המגמה האמיתית של מדינת ישראל על כל ממשלותיה מאז 1967: טרנספר שקט של פלסטינים, שיאפשר בסופו של דבר את סיפוח הגדה עם מספר קטן של פלסטינים שלא יסכן את הרוב הדמוגרפי היהודי. ומה יהיה על עזה? היא תהיה, לפי תכנית זו, בעייתם של המצרים.
אם תרצו, זה מה שעומד מאחורי המדיניות הישראלית של להרוויח זמן, של ''תהליך שלום'' שאין לו קץ. נתניהו ממשיך בסך הכל את מדיניות קודמיו. הוא עושה זאת במיומנות מעט גבוהה יותר ובלהט אידיאולוגי משיחי. תנו לישראל עוד 44 שנות כיבוש, כך מאמין בסתר ליבו הימין הישראלי, והיא תצליח באמצעות כל מיני טריקים כאלה ואחרים, אולי גם בסיוע מלחמה אחת או שתיים, להפחית למינימום את מספר הפלסטינים. כמובן שאין כוונה לחסל את הנוכחות הפלסטינית באופן מלא, שהרי ישראל זקוקה לכוח עבודה זול, אבל על פי חזון הקונסנסוס הציוני, לא יהיה בהם כאמור לסכן את מה שנחשב כאן כרוב יהודי מוצק.
נתניהו לא אמר דברים אלו בנאומו בקונגרס, אבל זה מה שעומד מאחורי מדיניות הלא לא. לשיטתו הזמן פועל לטובתו. עוד תרומה ייחודית של ישראל לדמוקרטיה המזרח תיכונית.
משטרה נגד עובדים
עובדי רכבת ישראל מנהלים מאבק נגד הפרטת הרכבת. הם יודעים כי הפרטה פירושה, הרעה בתנאי עבודה ופיטורים. מאבקם צודק ודמוקרטי. לא כך חושבות הנהלת הרכבת ומשטרת ישראל. בהפגנה שערכו העובדים מול מנהל הרכבת, עצרה המשטרה את חברי הוועד, כולל את יושבת הראש, והם נאלצו לבלות לילה בבית הכלא. כאשר משטרה עוצרת נציגי עובדים ומשליכה אותם לכלא, זהו סימן נוסף של חדירת נורמות הכיבוש לתחומי מדינת ישראל. הדבר לא דווח לנציגי הקונגרס האמריקאי, בעל הרוב הרפובליקאי. אין בכך צורך שהרי גם אצלם זכויות עובדים אינן עומדות בראש מעייניהם, אם להתבטא בעדינות.
מרדכי ואנונו
ממשלת ישראל חידשה את ההגבלות על המתריע מרדכי ואנונו. 25 שנים, רבע מאה, הוא אסיר ציון.
אסור לו לעזוב את ישראל ולחיות כאדם חופשי.
רשעות לשמה.
כל אלה שפועלים לשחרור
ג'ונתן פולארד ומבקשים מנשיא ארה''ב לחון אותו ולאפשר לו לחיות בישראל, לא באים בידיים נקיות, כי הם תומכים בהמשך ההתעללות של ישראל בואנונו.
הגם שיש הבדל תהומי בין השניים, פולארד מרגל תמורת תשלום, ואנונו מתריע שמילא חובה דמוקרטית של מידע לציבור, הגיעה העת לשחרר את שניהם.
עוד 5 ביוני
בעוד מספר ימים נציין בפעם ה-44 את תחילתה של השליטה הישראלית על העם הפלסטיני. זהו הכיבוש הארוך ביותר של המאה ה-20 שגלש לתוך המאה ה-21. הבו גודל וכבוד לדמוקרטיה הדיקטטורית שהנחילה ישראל לאנושות.
האימפריה הישראלית מול הננס האמריקאי
