הלילה, ערב-שבת בין חצות לשעה אחת לפנות בוקר, שודרה תכנית הטלוויזיה view point. התכנית משודרת בארה''ב, והיא הועברה בשידור חי בטלוויזיה של אבו-דאבי, נסיכות במפרץ הפרסי. למען האמת, אינני יודע באם התכנית האמריקנית מועברת באופן קבוע בשדור חי בתחנת הטלוויזיה הערבית. אך הפעם, המרואיין היה יובל רבין, והמראיין היה ד''ר אל-זועבי, פלסטיני שלפי האנגלית שלו הינו תושב קבוע בארה''ב.
לצערי, צפיתי רק ב-15 הדקות האחרונות של השדור, כך שהמסר שלי יהיה חלקי, אם כי בעל משמעות. הנושא היה כמובן ''הטבח'' שישראל עשתה בהפצצה בעזה. ההופעה של יובל רבין היתה מאד מהוססת, והוא גמגם לא מעט. הוא שלל את הרג האזרחים בעזה, כפי שכולנו גם כן שוללים. הוא ביסס את הבקורת שלו על הממשלה, על פי מה שמדווח בעתון ''הארץ'' - כי הוא כבר חי בארבע השנים האחרונות בארה''ב, לדבריו.
המוטו המרכזי של יובל רבין, כי כל מה שקורה היום בארץ, הינו תולדה של סטיה מדרכו של אביו, של כל ראשי הממשלה שבאו אחרי רבין, החל מנתניהו דרך ברק וכלה בשרון. עם ישראל אשם בכל הקורה אותו היום, כיון שזנח את חזונו של רבין. אכן הלקאה עצמית ראויה לשמה. יובל רבין ''שכח'' כי אביו אמר שאם ההתפתחויות לא תהיינה בהתאם למצופה, הוא יחזיר את הגלגל אחורה.
המראיין שאל את יובל רבין, האם בישראל נמתחה בקורת על הממשלה או על הצבא בעקבות ''הטבח''. על כך ענה יובל שאינו יודע כי הוא נמצא כבר ארבע שנים בארה''ב. אבל מקריאתו את עתון ''הארץ'' הוא מתרשם שאכן יש בקורת.
רוב האנשים שהתקשרו לאולפן לשאול שאלה או להביע דעה, היו ערבים, זאת אני מסיק לפי שמותיהם. היתה רק שאלה אחת יוצאת דופן, כיון שהופנתה למראיין ולא למרואיין, וגם בגלל שהיא היתה בכיוון הפוך לכל מהלך ההתדיינות. השואל הוא אמריקני, לפי שמו, והוא שאל את ד''ר זועבי: איך אתה מסביר שבצד הערבי, אין אף פעם גינוי, או בקורת או מחאה כלשהי; של חברי פרלמנט, עתונאים, אנשי צבור ועתונאים, בנושא המתאבדים. הרי מה שקרה בעזה שלשום, קורה כל שבוע בישראל ואצל הערבים אין איש שקורא להפסיק זאת. גם הרג אזרחים ישראלים, הינו ''טבח'' לפי הגדרתך.
על כך השיב המראיין כי הוא נמצא באולפן על תקן של שואל ולא על תקן של משיב, אבל הוא הוסיף, כי למיטב ידיעתו יש בצד הערבי בקורת על פעולות אלה. המעניין כאן היה, שבעוד כאשר הדיון היה בקורתי על ישראל, ד''ר זועבי נבר וחפר כדי להרחיב ביתר פרוט את פשעי ישראל. אך במקרה שהשאלה הופנתה אליו, הוא סתם ולא פרש.
בשבועון ''סופשבוע'' של מעריב האחרון, יש כתבה נרחבת של ג'קי חוגי, על ההתקפה הנרחבת של תחנות הטלוויזיה הערביות שהחלו לשדר בעברית נגד ישראל.
כזכור דווחתי כאן על כנוס מיוחד, שיזמה מצרים, של שרי ההסברה הערביים, בחסות הליגה הערבית הנשלטת על ידי קאהיר. בדווח ההוא ציינתי שמצרים יוזמת את המתקפה התעמולתית נגד ישראל, על רקע ראשית פעולתו של ערוץ טלוויזיה לווייני בשפה הערבית.
כתב ''מעריב'' לא התייחס לנושא מתקפת התעמולה המצרית, שמצרים יזמה נגד ישראל. כאשר הוא שאל את מיופה-הכח המצרי בתל-אביב על התעמולה הערבית נגד ישראל, השיב ד''ר איהאב א-שריף, כי מצרים מבקשת לאזן את הדווחים בתקשורת. כיון שהעתונות בישראל התרחקה מן הדווח האובייקטיבי, עקב המצב, הם מבקשים לאזן. מה שעושים הערבים, זה הסברה, ומה שישראל עושה זה תעמולה.
בנושא זה אצטט את מורי ורבי פרופ' בנימין אקצין, שאמר: מה שאני עושה זה הסברה, ומה שאתה עושה זה תעמולה.
השנה היתה 1960, המקום האוניברסיטה העברית, בתרגיל ברעיון מדיני בהדרכתו של ד''ר שלמה אבינרי. לפתע קם סטודנט ערבי ואמר, בלי שום קשר לנושא התרגיל: בן-גוריון לא רוצה שלום. הוא מרבה לדבר על שלום, אבל בפועל הוא עושה מלחמה. כשנשאל התלמיד, על סמך מה הוא מבסס את דבריו, השיב, כי בן-גוריון יודע, כל זמן שישראל נמצאת במצב מלחמה עם שכנותיה, עם ישראל יהיה מלוכד. ברגע שיהיה שלום, אתם היהודים תאכלו אחד את השני.
לאחר השעור אמרתי לבחור, אם כך המצב מדוע נאצר אינו מתחיל את חיסולה של ישראל בחתימת הסכם שלום אתה? ענה לי הבחור: כי
הוא טיפש.
מכאן יובן, כי ההישג הגדול ביותר של סאדאת, מתבטא בכך שהוא הצליח להעביר את המאבק מ''שולחן החול'' אל ''השולחן הירוק''. הוא הצליח להעתיק את המלחמה אל שטח האוייב (לפי התפישה הצה''לית) ובכך הוא העביר חלק נכבד מכוחות ''המעצמה השביעית'' לצדו.
כשאני קורא במעריב, שהנציג המצרי הבכיר אומר שהעתונות שלנו התרחקה מן הדווח האובייקטיבי, והעתונות שלנו היא מגוייסת והעתונות הערבית היא אובייקטיבית - אינני יודע אם לצחוק או לבכות.
הלקאה עצמית
