זה שנים סבור אני כי מה שכונה שמאל, מת!
אינני מוסמך להוציא תעודת פטירה שתאפשר לקבוע את מותו, כדת וכדין ולקוברו סופית, אחת ולתמיד. עם זאת, למרבה הצער או בלעדיו, אין לי ספק במותו הקליני שאין לו מזור, לא חברתי ולא פוליטי! היה שמאל והלך. גם זכרו לברכה לא בא לי להגיד, פרח על קברו המבייש לא רוצה להניח, לא מגיע לו!
אולי, אולי הייתי מזמזם חרישית את נעימת האינטרנציונל לזכרו האבוד, אבל לא אעשה כן, הרי מיד ישתיקו אותי המתאבלים הבודדים במחאה קולנית ובאשמה על חילול קדושת המת וזכרו! על דברים נוגים אלה, אותם פרסמתי כבר בעבר, בגרסאות שונות ובנימוקים שונים, מצאתי להכרחי לחזור עליהם, אך הכיכר הריקה והמיותמת, אין איש בה, בעקבות שערוריית המשט.
אולי כיכר זה מוגזם, רחוב, סימטה, שביל?!
אפילו רוח רפאים לא באה, היא מתביישת!
שוב מבצע בזוי, מטומטם, כוחני, כאילו עיוור למצב המדיני, הפוליטי, הגיאופוליטי והמת לא קם מקברו, ולו לרגע, הוא הרי מת, גם עצמותיו התפורר, לאפר נהיו.
אולי נחמתו של המת בכך שתקום הרי ועדת חקירה, כמו פעם, סגן מפקד השייטת יודח, לתיקו של מפקד חיל הים תרשם הערה. (צ'ייני כבר רגיל לזה בנסיבות ומסיבות אחרות) ושוב יבוא שלום על ישראל עד למבצע אדיוטי, פאשיסטי בעליל, הבא!
והכיכר ריקה!!!
אני כבר רושם לעצמי, מראש, אין תגובה!
השמאל, סוף!
