|
|
|
יולי 05גדי עמבר
|
|---|
האוויר המתיפייף והמלוח, מונשם משמיה החלולים של עזה.
אבל השמים כאן, הם שמי תל אביב, כסופים, כבדים, ואסטמטיים,
והחום המהביל, לוחך ברחובות, הרחק מחולות הזהב של ניסנית,
ומהבניין הישן של כלבו שלום, מהקומה האחרונה, אפשר לראות
את רחוב הרצל המפויח, מטפס בלאות אל הים.
''התנתקות'' אומר הקריין, ושולח אצבע יבינית מאשימה
אל ציצית וכיפה, שנעים ברוח, מעלה ומטה באקסטאזה,
''זו מכירת חיסול'' עונה לו המשיח, ומשלח את חמורו
לנגוס בעשב המר מתוק, שגדל פרא בשולי המדרכות.
מבט אחרון על ניסנית, עלי סיני, ומורג, לפני שהעיניים נעצמות,
והאוויר הופך חנקן, והכחול לבן הופך שחור, והכתום לאדום דם.
הבריזה שבאה מהדרום הפרוע, שוטפת, וממרקת אבק אדם מדיונה
זהובה, שמתקמרת כמו כיפה.
ארבעים שנה מדור המדבר לגאולה, וארבעים שנה מהגאולה,
לסיר הבשר, לעור הצפוד והמקומט, לנתחי השומן, ליורה הרותחת.
עכשיו בועלי הקרקע מקדיחים מרקחת, בלילה מבשר פיגולים.
שלום לעפר ואפר. שלום לעולם. סוף סוף אדמה בלי יהודים
מוגשת כתקרובת לגויים.
אל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלשתים,
פן תעלוזנה בנות הערלים.
פעם היה כאן מושב, מושבה, ישיבה, עכשיו תלמוד תורה זה משהו
שמתחרז עם משהו רע.
הזמן נוקף, ומה שהשכחה לא תצליח אף פעם לרפא, חולות המדבר
יכסו אט אט כמו היה זה מאז ומעולם קבר של שייך.
יש שרשרת שנחרזת בעדי, ויש כבלים בטלוויזיה.
יש אזיקים אזוקים בזיקה. ויש איסורים אסורים
בהתנתקות. ומה שקשור מפרק היד עד לשריר הקיבורת
ונכרך מסביב למצח, עם שתי תיבות תהודה, אחת ליד
החולמת, והשנייה למחשבה ההזויה, נפרם רק בהטיה.
אז באו היושבים על הגבול, יד ביד ננקה את המצפון.
אנטישמי פגוע, במו ידנו נלבין. נעשה במלאכת הקודש,
נעביר יהודים מהשטעטלע למינסק, וממינסק לפינסק,
לקול מצהלות הגויים, נוכיח לעולם שיהודים נאמנים
למלכות אנחנו.
לוחמים. פטריוטים, קנאים, משרתי
אדונים בדמנו השפוך נרווה את צימאונכם.
בארצנו שלנו נוכיח לעולם, ששנאתם אותנו
היא סתם טירוף.
ראה עולם בחול הזה, לא עצם מפויחת מעצמותינו,
אלא קמח מצות מפויח, שטבלנו בדמו הזך והטהור
של נער פלסטיני כחול עיניים.
''כוחנו בצדקתנו'' אומרת התולעת
ומתכווצת מתחת לסוליית הקלגס.
''משישים ושבע גאולתנו קללתם וקיללתנו ''
אומר השמאל, ומבקש להחזיר את הכול.
''הנכבה שלהם הוא יום הדין שלנו''
אומר הפציפיסט ומקיף את עצמו בחומה.
''הסתלקו מכאן וקחו את מתיכם עימכם ''
אומרים השהידים רודפי השלום, לחולמי
החלומות ומחרחרי המלחמה. |
.
|
|
|
יולי 05
