לפני שבועיים ראינו את נתניהו, ראש ממשלתנו, במיטבו, מציג תכנית כלכלית חדשה, פתרון לכל בעיותנו הכלכליות, בנאום בפני התקשורת והעם, כמובן, הרבה עבודת ידיים, משפטים קלילים וקליטים, מעט מאוד תוכן ממשי ואמיתי (
מהיסחפות לבלימה או מבלימה לתנופה?).
השבוע התעוררנו עם גזרות כלכליות, לצורך הצגת גזרות כלכליות, היו שולחים בעבר את שר האוצר, אך כידוע אין שר אוצר, לעיתים שלחו את מנכ''ל האוצר, אך הפעם גם מנכ''ל האוצר לא העיז להופיע בפומבי ושלח הודעה לעיתונות בשעה שלאחר שידורי החדשות בטלוויזיה, אך מספיק מוקדם בכדי שתופיע בעיתוני הבוקר.
אין דבר שמעיד יותר מכך על הבושה והחוצפה של ההנהגה הכלכלית.
ומה נגזר?
למשל, שנשים בחופשת לידה יקבלו רק 80% משכרן. קנס על היולדות. זה בהחלט מוצדק. מה פתאום שאישה ''תעשה חיים'' 90 יום על חשבון המדינה? שתשלם משהו על חופשתה הארוכה.
למשל, תשלום של 50 ש''ח על כל יום אשפוז. ברור, מטפלים בך ומפנקים אותך בבית החולים ואתה, האזרח, לא תשלם פרוטה? הנשמע דבר כזה?
נעבור לביטחון. בכלל, מי שעוקב מדי שנה אחר דיוני התקציב יודע שעינם של פקידי האוצר צרה בהנאותיהם ובהטבותיהם של אנשי הצבא.
הנה, יש משלחות צבאיות בפריז ובניו-יורק. לבלות בפריז שנה-שנתיים על חשבון אוצר המדינה? הנשמע דבר כזה? לבטל מיד! המשלחת בניו-יורק. טוב, זה ארה''ב, אז לצמצם בלבד. האם פקידי האוצר בדקו הפסד מול תועלת במקרה הזה, או זרקו עוד זיקוק שיאיר את החיים הטובים של אנשי הצבא?
לפטר 1000 אנשי צבא קבע. אגב, כמה אנשי משרד האוצר הם הציעו לפטר?
להקפיא את הוותק ודרגות השכר לשנתיים. האם היו מעיזים להכניס לחוק ההסדרים הקפאת שכר עובדי מדינה לשנתיים?
לקצץ מאות כלי רכב צמודים. כמה כאלה הם קיצצו במשרדי הממשלה?
ובכלל, הם, גיבורי האוצר מפרידים בין לוחמים ליתר אנשי הצבא. היש חוצפה ורשעות גדולה יותר? האם הלוחם יכול לפעול ללא חימוש? או אספקה?
בתכניתו הכלכלית מלפני שבועיים הבטיח ראש ממשלתנו להלחם באבטלה ועכשיו הוא מוסיף עוד 1000 מובטלים (אנשי צבא קבע) יזומים על ידו?
הפוליטיקה מציעה לנו, לעיתים בדיחות ממדרגה ראשונה. קיים חבר כנסת נחמד, שמו
יובל שטייניץ, עד לפני חודשיים הוא היה בעיני עצמו, מומחה ממדרגה ראשונה לביטחון המדינה. הוא יצא חוצץ, בוקר, צהרים וערב, לפי השעות הפנויות בתקשורת, כנגד הקיצוצים בתקציב הביטחון והעלה על נס את המפלה במלחמת לבנון השנייה וחוסר האונים כלפי הקאסמים שנבעו מכך.
אז, לפני כחודש, הוא פסק להיות מומחה (בעיני עצמו) לענייני בטחון ועכשיו הוא מומחה לכלכלה וככזה הוא מקצץ בתקציב הביטחון.
הבנתם את זה, חברים?
אך בכך לא מסתיימות הגזרות.
בכל העולם יש מודעות לעובדה שלא ניתן להוסיף מקומות עבודה, אלא ההיפך, הם מצטמצמים. לכן, בכל העולם, מטיבים עם המובטלים על ידי הגדלת הקצבאות ובהארכת תקופת הזכאות, בין היתר בכדי לא לגרום לירידה ברמת הביקושים המקומית, דבר שיגרור פיטורים נוספים. אך בישראל משרד האוצר נוהג ההיפך, הוא מצמצם את תקופת הזכאות של המובטלים ומחמיר את התנאים לקבלת דמי אבטלה.
ושורת הגזרות ארוכה ולא נימנה את כולן.
וכך, למחרת ההודעה על הגזרות, מופיע שוב נתניהו המוכר והחביב וגוער בעוזריו ובאנשי האוצר (הוא אינו מזכיר את שר האוצר, ובצדק, כי כידוע, אין שר אוצר):
''נרדמתם בשמירה, הפרתם את הוראותיי''.
אתם מבינים את זה? נתניהו בכלל לא ידע על הגזרות. הן ניחתו עליו כמו על כל אחד מאזרחי ישראל.
ואנו מתבקשים להאמין לשטות הזו. כי נתניהו הישן והמוכר יודע שרובנו לא זוכרים מה הוא אמר אתמול אז ודאי שלא נזכור מה שהוא אמר שבוע קודם.
אנחנו מתבקשים להאמין שמנכ''ל האוצר והממונה על התקציבים פעלו על דעת עצמם. האומנם?
אין שטות גדולה מזו.
מי שיבדוק את גזרות נתניהו משנת 2003 לעומת גזרות נתניהו מהשבוע ימצא דמיון רב. נכון שהזמנים והנסיבות שונות, לכן לגזרות מאז היה הגיון רב, אך הדמיון הוא בקהלי היעד וזה מעיד כי אין נתניהו חדש, אלא, נתניהו ישן ומוכר.
עכשיו אנו שומעים כי למעשה לא התכוונו לממש את הגזרות אלא להשתמש בהן כנקודת מוצא במו''מ עם ההסתדרות והתעשיינים. איני חושב שעיני וברוש התרשמו מנקודת מוצא זו, המעידה יותר על חולשה מאשר על כוח.
אין רוח חדשה במשרד האוצר, אין שר אוצר, אין ראש ממשלה עם גישה חדשה ורעננה בכלכלה, אין מוצא אלא לחכות לנסים שיקרו בארה''ב ובסין ויוציאו אותנו מהמשבר הנוכחי.
נתניהו הישן והמוכר חוזר
