פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
סדר, הגדה, או סדר ההגדה?
אברהם שלום (יום שישי, 10/04/2009 שעה 11:00)


סדר, הגדה, או סדר ההגדה?

ד''ר אברהם שלום



בהתקרב חג הפסח אנו קוראים בעתונים על הכנות לקראת 'ליל הסדר' ומי מוזמן אצל מי ל'ליל הסדר', ומה מונח על 'שלחן הסדר' ומה ב'קערת הסדר'. ויש גם רבנים המחדשים חדושים ומסבירים מה טעם מתקשר 'סדר' עם חג הפסח. אבל ההסברים האלה חסרי כל יסוד, כי השמוש הזה מקורו בטעות של אחינו האשכנזים והספרדים לא נהגו בו עד העליה לארץ והמפגש עם מערכת החנוך של 'כור ההתוך'.

האנציקלופדיה יודאיקה' (באנגלית) מסבירה את מקור השגיאה. בספרים היה כתוב 'סדר ליל הפסח' לדוברי אידיש נשמע הצרוף 'סדר ליל' כאלו מובנו הלילה של הסדר, ולא הסדר של הלילה. ואמנם בעברית אנו אומרים 'שר האוצר' אבל באנגלית אומרים בהפוך סדר המלים 'פיננס מיניסטר' וכן גם סדר המלים באידיש 'שַבֶּס גוי' = גוי (של) שבת.

ואיזה שם נתנו הספרדים להתכנסות המשפחה בליל החג לקריאה ולארוחה חגיגית? התשובה כתובה באותיות גדולות על הספרים שאנו קוראים בהם – הגדה. על סמך הפסוק 'והגדת לבנך ביום ההוא'. הגדה – מבחינה דקדוקית שם פעולה, בבנין הפעיל, כמו השמעה, הקראה. והמלה הגדה קבלה משמעות משנית, ככנוי לספר שקוראים בו בליל החג.

נביא למטה את השער של 'הגדה' הנפוצה בקרב יוצאי עירק בארץ ומתקרבת לשחזור הגדות שנדפסו בבגדד:

סדר
הגדה של פסח
תהלת ישרים
עם שרח ערבי
מדויק מאד בתכלית הדיקנות

העורך והמוציא לאור
צאלח ח''ר יעקב מנצור2, 1


בעמודים הראשונים מופיעות הכותרות – דיני הגעלת כלים, דיני בדיקת חמץ, דיני ערב פסח, ואחריהן מופיעה הכותרת 'סדר ליל פסח' ובעמוד לאחריו ציור ועליו הכותרת 'סדר הקערה'.

אם כן, העורך והמוציא לאור קורא לספרו 'תהלת ישרים', ובספר מובא סדר ההגדה, מסודרים הדברים שיקראו. מצויר 'סדר הקערה', באיזה סדר מסודרים המאכלים בקערה, ולא 'קערת הסדר'. הדינים המובאים בפתיחה אינם חלק מן ה'הגדה', הדברים שיוקראו, ורק אחריהם באה הכותרת 'סדר ליל פסח'.
בקהלת בגדד היו קוראים לטקס בחג שָתָכֿא על פי הבטוי 'השתא הכא' שבקטע הא לחמא עניא, ואף יצרו פעל בערבית מדוברת, שתך ביחיד, שתכנא –גוף ראשון ברבים. בקהלת מוצל לעמת זאת היו אומרים 'קראנא אל ההגדה' קראנו את ההגדה.

באופן דומה חוברת ממרוקו בעברית ותרגום לערבית באותיות עבריות. ועל שערה כתוב – בצרוף של עברית וערבית באותיות עבריות ובצרפתית:


הגדה של פסח
הגדה של פסח
מסרוחא בלערביא
בחרוף גלאד ובתצאוור
ספרית אברהם א, חדידא
Librairie A. A. HADIDA
CASABLANCA דאר אל ביצא3


בעמודים הראשונים מופיעות הכותרות – בעור חמץ, ערובי תבשילין ליום טוב, אחריהן בא ציור של הקערה, ואחריו הקדוש. מכאן ואילך מצוין בראש כל עמוד במרכז – סדר ההגדה. עד העמוד שמופיע בו הפיוט 'כי לו נאה'. אחריו באים שני עמודים ללא הכותרת 'סדר ההגדה' ובהם השיר 'חד גדיא' בארמית ובתרגום לערבית באותיות עבריות.

רואים אם כן כי שני הספרים האלה מביאים את 'סדר ההגדה' = מסודרים הדברים הנקראים בליל החג.

הטכס אינו נקרא אם כן סדר אלא 'הגדה'. ונזכיר כאן את כתב היד הנודע בעולם בשם 'הגדת קאופמן' – כתב יד עברי מקסטיליה מסוף המאה הארבע עשרה לסה''נ (פקסימיליה יצאה לאור מטעם האקדמיה ההונגרית למדעים, קולטורה אינטרנציונל בודפשט, 1990). כתב היד מכיל בראשו ובסופו ציורים רבים בעמודים הכתובים הראשונים (הח''מ אינו יודע אם היה שער כתוב לכתב היד) מובא הקדוש ואחריו 'מה נשתנה' ובסוף מופיעה ההערה החשובה לענין מאמר זה 'ומוזגין כוס ני ועוקרין הסל' [של המצות – א''ש] ואומרים ההגדה.

בהגדות של ימינו - למשל בהגדה של אברהם חאדידיא - מודפס סימן לזכר את סדר ההגדה 'קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מרור. כורך. שלחן עורך. צפון. ברך. הלל נרצה.' בכתב יד קאופמן מעוטר הסימן 'קֹנְךָ יֵהָנֶה מִמְּךָ' ומתחתיו הפרוט ק' קדוש, נ' נטילת ידים , כ' כרפס, י' יבצע, ה' הגדה, נ' נטילת ידים, ה' המוציא, מ' מצה, מ' מרור, כ' כריכה.

שוב אנו רואים כי המלה 'הגדה' מתיחסת להקראה בחג
'סדור' וספר תפלה.

המלה 'סדר ' אינה מוגבלת לצרוף 'סדר ההגדה' או 'סדר ליל הפסח'. בספרי התפלה מופיעה הכותרת 'סדר ליל ראש השנה' ואחריה הברכות והמשאלות הנהוגות לאותו ערב. גם על הספר עצמו מצוין 'סדר התפלות לימי חול ולשבת'. המלה 'סדור' משמשת אצל האשכנזים לצין ספר תפלה. מקור השם המקוצר הזה הוא הספר שהוציא רב סעדיה גאון ובו סִדֵּר את התפלות ונודע בשם 'סדור רב סעדיה גאון'.


הערות:
  1. שרח = תרגום והסבר בערבית.
  2. שם המוציא לאור נכתב כצרוף שמו ושם אביו ושם סבו.
    ח''ר = חכם רבי. תאר הבא לפני שם רב, במקום הציון שליט''א אחר שם רב הנהוג בקהלות אשכנז, ובעקבותיהם גם אצל חברי המפלגה ש''ס בארץ. הצורה שליט''א מכילה את המלה 'שיחיה' אבל בעברית נאמר ירושלים תובב''א, תבנה ותכון במהרה בימינו אמן ולא 'שתבנה ושתכון'. ש' נוספת רק לאחר מלה כמו הלואי ש'אני מקוה ש'. במקרא אנו מוצאים 'אדוני המלך יחיה לעולם' ולא 'שיחיה', ירבכם ככם אלף פעמים ולא 'שירבכם'.
  3. מסרוחה = בעגה של מרוקו = משרוחה בערבית = מבוארת.
    ותרגום ההמשך – באותיות עבות ובציורים דאר אל ביצא (צ ונקדה מעליה מבוטאת כמו ד קשה) = הבית הלבן = CASABLANCA.



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


  מעניין מאד. תודה!  (אריק פורסטר) (2 תגובות בפתיל)
  עוד 'סדר הגדה של פסח'  (אברהם שלום)

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי