המאמר פורסם במוסף מעריב ''חיים דיגיטליים'' בתאריך 12.2.2009.''כשאני משתמש במילה'', אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, ''מובנה הוא בדיוק המובן שבו אני בוחר בשבילה - לא פחות ולא יותר''.לואיס קארול
הדואר האלקטרוני, טכנולוגיה שעד לפני חמש עשרה שנה הייתה בגדר תחביב של גאוני מחשבים, הפך כיום לכלי העבודה הנפוץ ביותר בעולם המודרני להעברת מידע עסקי ונראה כי עקף את הטלפון והפקס כאמצעי התקשורת המועדף למטרות עבודה.
מחקרים שנערכו בשנת 2007 בארה''ב מעלים כי שילוב טכנולוגית הדואר האלקטרוני בתוך מכשירים נישאים (Portable Devices) שינה את תרבות חיי העבודה האמריקאים. 83% מהנשאלים בסקר דיווחו כי הם קוראים מיילים בענייני עבודה גם בסופי שבוע, 59% קוראים מיילים במיטה, 53% בשירותים ו-12% אף הודו כי הם קוראים מיילים כשהם בכנסייה.
יתרונותיו של הדואר האלקטרוני ברורים: הוא זול, מהיר, חוסך זמן על פטפוטי סרק ומאפשר לענות ללקוחות ועמיתים בכל עת תוך שמירת תיעוד של התקשורת לצרכים שונים.
רובנו לא מקדישים תשומת לב רבה מדי להודעות הדואר האלקטרוני שאנו שולחים או מעבירים, במהלך יום העבודה מתוך גישה כי אם הדואר לא ברור או פוגע ניתן מייד להבהיר או להתנצל. במקרה של הודעת דואר עם שגיאת כתיב או דקדוק זהו ככל הנראה אכן המצב. לא כך הוא במקרים אחרים.
טכנולוגיה מטבעה נעה קדימה במהירות בעוד המשפט מדדה אחריה. עיקרון יסוד במרבית השיטות המשפטיות הוא כי צורה חדשה אינה יוצרת כללי משחק משפטיים חדשים. דואר הוא דואר, בין אם הוא מועבר באמצעות יונת דואר ובין אם באמצעות סיב אופטי.
מבחינה משפטית אין כל הבדל בין משלוח דואר אלקטרוני למשלוח מכתב בדואר. תוכן פוגע או שקרי עשוי להוות עילה לתביעה משפטית, בין אם נשלח בדואר אלקטרוני ובין אם נכלל במכתב הנכתב באמצעות עט עלי נייר.
הטכנולוגיה של הדואר האלקטרוני מספקת סוגיה משפטית מפתיעה: אחריות משפטית של מפיצי מכתבי שרשרת.
מכתבי שרשרת לפני עידן הדואר האלקטרוני היו בדרך כלל ענין לילדים – אם תעביר מסר זה לעוד חמשה ילדים יקרה לך משהו טוב. הדואר האלקטרוני הפך את מכתבי השרשרת ההמוניים לתופעה נפוצה: כל אחד מאיתנו מקבל המוני הודעות דואר – משעשעות, מחכימות או כאלו המכילות אזהרות צרכניות. בעידן האינטרנט יכול כל אדם ממניעים שונים ומשונים להפיץ שמועות או שקרים לאלפי אנשים בלחיצת כפתור. שמועות אלו מתאפיינות בדרך כלל כידיעות סנסציוניות ומתפשטות ברשת האינטרנט כאש בשדה קוצים.
באחד המקרים שזכה לאחרונה לחשיפה רבה בשל הנזקים העצומים שגרם, שלחה מהנדסת בחברת HP לחבריה לעבודה הודעת דואר אלקטרוני שטענה כי קיים קשר בין החטיף ''במבה'' לתמותת התינוקות החריגה בישראל בראשית חודש דצמבר 2008.
הנזק היה חד וקרה תוך שעות: הודעת הדואר שנשלחה לכמה עשרות אנשים נשלחה על ידי כל אחד מהם לחוג מכריו ובתוך שעות צנחה מניית חברת אוסם יצרנית החטיף בלמעלה מ-6 אחוזים. חברת אוסם נדרשה לפרסם הודעת הכחשה ואף משרד הבריאות נדרש לעניין.
חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע מהווה עוולה אזרחית. אחריותה של הכותבת ראשונה אינה שנויה במחלוקת. היא פרסמה לעשרות אנשים מכתבים שקריים העלולים לפגוע בעסקיה של יצרנית החטיף. החידוש שבעידן הדיגיטלי הוא בשאלת אחריותם של מפרסמי המשנה – המשרשרים את ההודעה הראשונית, במקרים רבים מבלי שנקטו אמצעים כדי לאמת את המידע או מבלי להוסיף הודעת הסתייגות כי המידע לא נבדק על ידם
בית המשפט המחוזי בנצרת נדרש לאחרונה לסוגיה במסגרת תביעת דיבה שהגיש מרצה באוניברסיטת באר שבע כנגד מרצה באוניברסיטת חיפה על רקע דעותיהם הפוליטיות הקוטביות. באותו מקרה נדונה, בין השאר, אחריותו של המרצה החיפאי ל''מכתב ניחומים'' עוקצני על מותו של פעיל החמאס מוחמד דייף, שנשלח בדואר אלקטרוני למרצה הבאר שבעי.
בית המשפט קבע כי על אף שהמרצה החיפאי לא חיבר את המכתב ולא העבירו ישירות למרצה הבאר שבעי, עצם העובדה כי העביר את המכתב לאחרים (בכך הוא הודה) מהווה משום ''פרסום'' של המכתב. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי לא היה בפרסום משום לשון הרע.
תוצאת פסק הדין היא כי העברת דואר אלקטרוני, גם כאשר המעביר אינו מקור התוכן, עשויה להוות פרסום. לפיכך, כל אחד ואחד מן האנשים אשר רפרף בהודעת הדואר האלקטרוני שקיבל מהמהנדסת, העבירה לחוג חבריו וחזר לעיסוקיו עשוי גם הוא להיתבע בגין פרסום לשון הרע.
בית המשפט העליון טרם הביע עמדתו בשאלת אחריותם של מפרסמי משנה ללשון הרע. כאשר תגיע לפתחו הסוגיה יידרש בית המשפט לאזן בין זכותו של כל פרט בחברה לשם טוב ובין החשש כי הטלת אחריות על מפרסמי משנה בנוסף לאחריותו של המפרסם המקורי תפגע בזרימת מידע חופשית בין פרטים בחברה המהווה מרכיב חיוני במשטר דמוקרטי.
תהא אשר תהא נוסחת האיזון שיקבע בית המשפט העליון, אנו ממליצים להימנע מיד קלה על העכבר ובכל מקרה בו קיים ספק לא להעביר הודעת שרשרת לגורמים נוספים. בגלל האחריות הפוטנציאלית הכוללת של מעסיקים על פעולות עובדיהם מומלץ אף כי הנושא יזכה להתייחסות במסגרת כללי השימוש בדואר אלקטרוני הקיימים בארגון. מאמר זה מאידך, בטוח ורצוי להעביר.
המחברים הם עורכי דין בסורוקר-אגמון, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים המתמחה בדיני קניין רוחני.
הודעות דואר אלקטרוני בתפוצת נאט''ו
